"במקום עוד כיתות מעמיסים תלמידים": 112 כיתות לילדים אוטיסטים חורגות מהתקן
בישראל יש כיום לפחות 112 כיתות לילדים אוטיסטים, שבהן לומדים יותר מ-8 תלמידים בכיתה, בניגוד לתקן הקבוע. המחסור החמור ביותר: בגני הילדים. אם לילד שלומד בכיתה שחורגת מהתקן סיפרה: "ההתנהגות שלו השתנתה"
פחות תשומת לב ויחס, לילדים שזקוקים לכך יותר מכולם: מנתוני משרד החינוך שהגיעו לידי ynet עולה כי בישראל יש כיום לפחות 112 כיתות לילדים אוטיסטים, שבהן לומדים יותר משמונה תלמידים בכיתה, בניגוד לתקן הקבוע. המחסור החמור ביותר בכיתות נרשם בשלב גני הילדים. בעמותת אלו"ט טוענים כי בפועל, המצב קשה עוד יותר ומעריכים שהמספר האמיתי של הכיתות הוא הרבה יותר גבוה. "במקום לפתוח כיתות חדשות, משרד החינוך מעמיס עוד תלמידים על הכיתות הקיימות", אמרה הדס ארנון-שרעבי, עו"ד באגף לקידום זכויות באלו"ט.
כיתות לילדים על הספקטרום האוטיסטי (כיתות תקשורת) יכולות לפעול בחינוך המיוחד או בבתי ספר רגילים. על פי הנתונים, במחוז דרום יש 29 כיתות גן עם תשעה תלמידים ושתי כיתות בבתי ספר יסודיים עם עשרה תלמידים – שניים מעבר לתקן. באיזור המרכז 23 כיתות גן שחורגות מהתקן ובהן תשעה תלמידים, ובאזור תל אביב בארבע כיתות גן נרשמה גם כן חריגה.
"הנתונים לא מעידים על ההיקף האמיתי של הבעיה", הוסיפה ארנון-שרעבי. "אני מעריכה שהמצב הוא משמעותית הרבה יותר חמור, ואין לנו את כל המידע. באזור המרכז יש כיתות שיש בהן 11 תלמידים ובחברה הערבית המצוקה עצומה, אבל מנהלים והורים מפחדים לפנות. הם פוחדים שהילד שלהם הוא הילד שישלם את המחיר אם יתלוננו. המצב כעת רק יכול להעיד על מגמה של מחדל שהולך ומחמיר. הסיבה לכך היא חוסר היערכות של משרד החינוך. אנחנו כל הזמן מדברים על המסגרות המפוצצות ומשרד החינוך לא נערך בהתאם, למרות שהוא מאוד אוהב להראות שהוא פותח מסגרות".
לדבריה, "צריך גם להדגיש כי התקן מגדיר כיתת תקשורת תקנית בטווח שבין חמישה לשמונה תלמידים. שמונה זה המקסימום וגם זה באין ברירה. המשמעות היא גדולה עבור כל תלמיד. אנחנו מדברים על התמודדות עם תלמידים שחלקם לא מתקשרים ולא גמולים, עוד לפני שבכלל דיברנו על טיפול פרא-רפואי והתקדמות. בכיתות שבהן יש חריגת תקן יש הרבה יותר צפיפות ורעש, כי לא מגדילים את הכיתות או מוסיפים אנשי צוות. זו פשוט פגיעה בזכות הכי בסיסית של התלמידים, ללמוד בכבוד. אנחנו מכירים מקרים של ילדים שאי אפשר היה לקחת אותם לשירותים, וישנן עוד דוגמאות".
ארנון שרעבי טענה כי גם הפלונטר הפוליטי משפיע על האפשרות לקדם פיתרון לנושא. "יש הרבה דברים שהיינו רוצים לעשות, אבל בשורה התחתונה, מכיוון שכרגע אין כנסת אנחנו עומדים במצב בלתי אפשרי. כנסת פעילה ויציבה הייתה יכולה לערוך מעקב אחר הנושא, ולכן לא נשאר לנו אלא להפעיל לחץ ציבורי בעניין".
בנה של יעל יוספברג מהוד השרון, מיכאל, לומד בכיתה בה ישנם עשרה תלמידים. "זו לא הכיתה היחידה בבית הספר שהיא עם חריגת תקן. יש עוד שתי כיתות נוספות, באחת לומדים גם כן 10 תלמידים ובשנייה 11 תלמידים. ברגע שיש חריגה מהתקן כל הילדים מקבלים פחות, כי לא מתגברים את הצוות באמצעות אנשי מקצוע נוספים", אמרה. "לא רק שלא מתגברים לנו, אלא אף הורידו לנו שעות סיוע. השמיכה היא מאוד קצרה, אז המורה מושכת אותה כך שכל פעם תלמיד אחר נפגע".
יוספברג סיפרה כי בנה עבר לכיתה גבוהה יותר, מכיתה שבה היו שמונה תלמידים. "המעבר היה אמור להיות חלק, ומדובר בילד שהוא מאוד נינוח ורגוע. מתחילת השנה ההתנהגות שלו השתנתה משמעותית. ראינו מתחילת השנה שיש חוסר שקט, צעקות בבית וחוסר יכולת להתחיל מטלה ולסיים אותה. הוא חזר לנשוך את עצמו בתדירות גבוהה יותר ומתעורר לעיתים עם בכי היסטרי כי הוא לא רוצה ללכת לבית הספר. הוא אמר שלא טוב לו. לא חווינו את זה מעולם. רגרסיה אצל ילדים על הרצף חייבים לתפוס בזמן ולשנות, אחרת היא הופכת לקיבעון".
בישראל נרשמת עלייה עקבית במספר התלמידים הלומדים בחינוך המיוחד, בכיתות מיוחדות בבתי הספר הרגילים, בכיתות רגילות עם שילוב או במסגרות ייעודיות. בשנת הלימודים הקודמת למדו כ-260 אלף תלמידים בחינוך המיוחד, לעומת 112 אלף בשנת 2003. 13% מן התלמידים בשנה שעברה שלמדו במסגרות ייעודיות של החינוך המיוחד היו על הספקטרום האוטיסטי. בתוך כך, יש לציין כי פתיחת שנת הלימודים הנוכחית בחינוך המיוחד הייתה נתונה בסימן שאלה, על רקע טענות מצד משרד החינוך למחסור של כמעט חצי מיליארד שקלים. "על פניו השנה נפתחה כסדרה, אבל מבחינתנו היא בכלל לא כסדרה", אמרה יוספברג. "מי שנפגע במקרה הזה הם הילדים שלנו, ובמקרה שלי מיכאל שלי משלם את המחיר".
בשנת הלימודים הבאה צפויה לצאת לדרך רפורמת החינוך המיוחד באופן מלא, לאחר שהשנה התקיימה במחוז צפון בלבד. מחד, הרפורמה תעניק להורים אפשרויות נרחבות יותר לבחור את המוסד החינוכי לילדיהם. מאידך, תלמיד שישולב בחינוך הרגיל צפוי לקבל סל דל יותר בתמיכה ובשירותים.
במשרד החינוך בחרו שלא להגיב.
לפנייה לכתב/ת 
