הפייק-ניוז העתיק בעולם
אנטישמיות היא שקר ותיק ואנטי-ציונות היא ההמשך הטבעי שלה. תועמלנים מהסוג הזה הם עדיין נותני הטון בערוצי התקשורת המובילים במערב
לא עברו שלושה ימים מאז הניצחון המדהים של בוריס ג'ונסון בבחירות בבריטניה, וכבר פורסם שהמלכה אליזבת תכריז ביום חמישי על חוק לאיסור החרם. ייאסר על גופים ציבוריים לשתף פעולה עם גופים הקשורים ל-BDS. הנימוק פשוט: גופי החרם על ישראל הם אנטישמיים, ולכן, הם מנוגדים לערכים הבריטיים.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
ההצהרה הבריטית היא המשך לרוחות החדשות שנושבות באירופה. במוקד העניין נמצאת הגדרת העבודה של האנטישמיות, שאומצה גם על ידי האיחוד האירופי, גם על ידי הבונדסטג הגרמני וגם על ידי האספה הלאומית בצרפת. בשבוע שעבר שמעתי מחברי פרלמנט בספרד שהם מתכוונים ליזום החלטה דומה גם אצלם.
הרוחות החדשות הללו מעלות את הסעיף לתומכי קמפיין הדמוניזציה וה-BDS. באופן צפוי מאוד, יהודים וישראלים מובילים את המאבק האנטי-ציוני. מדובר בחצי אחוז מהיהודים בישראל, בעיקר אלה שקרובים לבל"ד, ועוד 2% מיהודי העולם. נכון שההגדרה מבהירה שביקורת על ישראל איננה אנטישמיות. אבל ההגדרה קובעת ששלילת זכות היהודים להגדרה עצמית – היא אנטישמיות. או, בנוסח שחדר לשיח הציבורי – שאנטי-ציונות היא אנטישמיות. וזה מרתיח אותם. הרי מדובר בהם. הם לא עוסקים בקידום זכויות אדם. הם עוסקים בשלילת זכויות. של עם אחד מכל העמים. הם לא עוסקים בביקורת. הם עוסקים בדמוניזציה.
הבעיה היא שלמעטים הללו יש כוח אדיר בתקשורת ובאקדמיה, בישראל ובעולם. כדי להצדיק את העמדה שלהם, הם חייבים להפוך את ישראל לפושעת. ספק אם עובר יום, ובוודאי שבוע, שבו העיתון שלהם, "הארץ", לא הופך את ישראל לפושעת או את חיילי צה"ל לרוצחים.
לא סקרתי את כל המאמרים שהופיעו השבוע באותו עיתון, אבל הנה שניים שפורסמו באתר באותו יום. האחד, ביקורת שכתב אביגדור פלדמן על ההגנה שהעניק שי ניצן למדינת ישראל. פלדמן קובע שלניצן "היו את קרני המוות של Raison d'État להצדיק רצח ילדים". הבנתם? ישראל רוצחת ילדים וניצן העז להגן עליה. השני היה דניאל בלטמן, שיצא נגד "מערך התעמולה של ישראל במאבק נגד כל מי שמעז למתוח ביקורת לגיטימית על פשעי המלחמה הנצברים בקופתה, דוגמת הרצח של משפחות חפות מפשע".
כבר שנים שבלטמן הוא מהמובילים את העלילה שישראל הולכת ונדמית לגרמניה של הימים האפלים. מותר לו. חופש הביטוי כולל גם הפצת עלילות דם. עובדתית, ישראל פוגעת בחפים מפשע פחות מכל צבא מערבי אחר בעשורים האחרונים. מומחים למשפט צבאי, כמו פרופ' וולף היינטשל או פרופ' מייקל שמיט, טוענים שבהגנה על חפים מפשע ישראל מעמידה סטנדרטים שהם למעלה מהנדרש, ושצבאות מערביים אחרים יתקשו לעמוד בהם. אבל לעזאזל העובדות. המנטרות על "פשעי מלחמה" ו"רוצחי ילדים" הפכו לשטיפת מוח קבועה. חוזרים על השקר אלף פעמים, ואחר כך אין שום צורך לבסס אותו.
בלטמן מוסיף חטא על פשע ומציין ש"כעשרה מיליון המוסלמים שחיים בצרפת כיום הם, ברובם המכריע, אנטי-ציונים. יש להם סיבות טובות להיות כאלה". זו טענה מעניינת, משום שהג'יהאד, רק הג'יהאד, רצח מאז 2002 כ-170 אלף בני אדם. רובם מוסלמים. בנוסף, נהרגו עוד מאות אלפים במלחמות בין מוסלמים למוסלמים. הם גרמו לגירוש של מיליונים ממחוזות מולדתם, ולרעב המוני. לפי שיטתו של בלטמן, לגזענים שונאי מוסלמים "יש סיבות טובות להיות כאלה". זה לא חדש שהימין הגזעני והשמאל האנטישמי מתאפיינים בקווי חשיבה זהים לחלוטין. בלטמן מספק עוד הוכחה.
אנטישמיות היא הפייק-ניוז העתיק ביותר בעולם. אנטי-ציונות היא ההמשך הטבעי שלה. מדובר באותם דפוסי פעולה של שקרים ללא הפסקה. מי שקורא רק מאמרים עמוסי ארס מהסוג של פלדמן ובלטמן – בוודאי שיהפוך לאנטי-ציוני. והבעיה היא שתועמלנים מהסוג הזה הם עדיין נותני הטון בערוצי התקשורת המובילים במערב.
הרוחות החדשות באירופה הן לא סיבה למסיבה. משום ש-57% מהצעירים, בני 24-18, הצביעו לג'רמי קורבין. זו תוצאה של שטיפת מוח באוניברסיטאות, שמעניקות שירותי תעמולה לעמדות האנטישמיות של קורבין. וזה לא קורה רק שם. הרי בלטמן, אוי לבושה, מלמד באוניברסיטה העברית.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
