נערי המים והשקר מאחורי עליית המחירים

לא באמת הייתה בצורת ולא חסרים לישראל מים. ההתייקרות של 4.6% הגיעה כדי להעשיר תעשייה שממילא מגלגלת מיליארדים

צור שיזףפורסם: 17.12.19 , 12:26

(צילום: shutterstock)

פעם המים בישראל היו משאב חיוני והמדינה התמימה הקימה את "מקורות", על מנת לספק אותם לכל נקודה שתצטרך, ואת חברת תה"ל (תכנון מים לישראל) על מנת שתתכנן את המערכת. אבל תה"ל הופרטה לפני יותר מ-20 שנה ומקורות הפכה לכלי שרת בידי נערי המים של מדינת ישראל.

לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות ב-ynet

מיהם נערי המים? כל מי שחושב שמים הם זהב ושהציבור הוא פרה חולבת: נערי האוצר, בעלי מתקני ההתפלה הפרטיים ואנשי תאגידי המים. מעל כל אלה מרחפת רוחה של רשות המים, שהייתה פעם נציבות המים, שבראשה ישב איש נאור וצודק וחכם ששמר על אוצר המים של מדינת ישראל וחילק אותו ביושר ולפי הצורך.

אבל כל זה עבר מהעולם לפני עשור, כשהממשלה הניאו-ליברלית שלנו הפריטה את המים לטובת הטייקונים. זה התחיל עם קמפיין ישראל מתייבשת (פייק ניוז בנוי על הפחדות), המשיך בתוכנית גרנדיוזית לבנות תחנות התפלה יקרות, זוללות שטח ומזהמות, שמפיקות מים באיכות בינונית, והמשיך עם הרעיון החדש שלפיו צריך למכור שוב את כל המים המשומשים שהאוכלוסייה העירונית משתמשת בהם.

אני בטוח שנערי האוצר ואנשי רשות המים מסתובבים עם חיוכים של יזמים גאונים וממלמלים אחד לשני "נמכור להם זבל ונגיד שאין מים". ולכן, שוב, נשלפת בגמגום חצי מבויש ומתחסד הטענה השקרית: "אין מים". וזה אף שמעולם לא היה כאן רצף של שנות בצורת בארץ. ועל בסיס השקר הזה, מחירי המים עולים עכשיו ב-4.6%.

אין לזה שום קשר לעלויות של הפקה. להפיק מים במישור החוף, מתחת לרגליים של רוב אוכלוסיית ישראל, עולה 50 אגורות לקוב. מההר – שקל. מהכינרת (שכמעט לא שואבים ממנה כי לא צריך והקווים האדומים השחורים שלה הם כדי להפחיד ילדים לפני השינה) - שקל וחצי. ממכון ההתפלה הכי יקר - 2.7 שקל. מהכי זול – 1.9 שקל. כלומר, בממוצע, עולה להפיק מים בערך 1.5 שקל לקוב.

אבל התושבים הרגילים, סתם אזרחים-לא-חקלאים-לא-עסקים, משלמים בערך שמונה שקלים על ההקצבה הראשונה של קובים לנפש במחיר הראשוני המוגזם. אחר כך זה יכול להגיע גם ל-12 או 15 שקל. סכומים דמיוניים. המים שווים מחזור שנתי של 15-10 מיליארד שקל.

אלא שבלי מים קשה, ואנחנו קהל שבוי, קהל השתיינים שמוכן לשם כמעט כל מחיר. מי נהנה מכל הטוב הזה? רשות המים, תאגידי המים ומס ערך מוסף. אנחנו משלמים על מוצר יסוד זול מחיר גבוה של בין 800 ל-1,500 אחוז. יפה, לא?

ויש עוד סיבה. רשות המים רוצה למכור את המים המושבים לחקלאים – שם היא מרוויחה עוד 1.5 שקל לקוב. היום זה שווה לה 750 מיליון שקל והיא מעוניינת להכפיל את הסכום. לצורך העניין היא רוצה לבנות מוביל חדש לנגב, אח תאום או בכור לשפד"ן. החקלאים לא הסכימו לשלם – ובצדק, ולכן אתם תשלמו.

החקלאים לא הסכימו כי הם בין כה וכה משלמים מחיר ריאלי למים טובים – בערך שני שקל לקוב, לפני מע"מ. 25% יותר ממה שעולה לשאוב אותם או להתפיל אותם. למה הם צריכים גם לשלם את המפעל החדש של רשות המים שכל כולו עשיית כסף על חשבונם, וחשבונכם?

יש מקום אחד שבו אפשר היה לעשות מעשה חכם, אמיץ, חסכוני ונכון סביבתית: לחבר את הצינור למפעלי ההתפלה ולהתפיל את מי הביוב שלנו. כי הרי יש מספיק מי תהום. שלא לדבר על האפשרות למחזר את המים המשומשים. אלא שהטיהור הנוכחי, גם המעולה ביותר של השפד"ן, לא מוציא מהם את התרופות, הקוסמטיקה וההורמונים, ואלה חוזרים אלינו דרך הפירות והירקות.

אז רשות המים רוצה שנשלם לה על מעשים? שתעשה מעשה טוב ותתפיל את מי הביוב של גוש דן. במקום לחפש עוד מרחבים לסנן את המים דרך הקרקע – תשתמשו במפעלים שאתם משלמים להם בין כה וכה על התפלה, כי הממברנות של מפעלי ההתפלה שיודעות לסנן מלח יודעות גם לסנן תרופות, הורמונים וקוסמטיקה.

וכך לא נצטרך לשלם פעמיים, ואזרחי הארץ הזו ירוויחו מים טעימים, נקיים ובלי הורמונים, תרופות וקוסמטיקה. על זה אני מוכן לשלם עוד 4.6% העלאה של תעריף המים. גם אם לא צריך.