האסדה של נובל אנרג'י: צו על תנאי הוצא, אחר נדחה
שתי עתירות להוצאת צו על תנאי בנוגע לפעילות אסדת הגז של נובל אנרג'י הוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים. שופט אחד הוציא צו זמני, אחר דחה את הבקשה. מה ההבדלים?
בית המשפט המחוזי בירושלים הקפיא אתמול (יום ג') באופן זמני את היתר הפליטה לאסדת הגז "ליוותן", הנמצאת כ-10 ק"מ מחוף דור, והורה לחברת נובל אנרג'י להימנע מלקיים באסדה פעילות הכרוכה בפליטת גזים. השופט אלי אברבנאל הוציא צו מניעה, כמה שבועות לאחר ששופט אחר באותו בית משפט דחה עתירה אחרת בנושא, שבה היו נימוקים אחרים.
השופט אברבנאל כתב בהחלטתו: "מאחר שלא הופרכה טענת העותרות כי השהיית ההחלטה בבקשה עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לבריאות הציבור ניתן בזה צו ארעי, ולפיו עד החלטה אחרת יימנעו המשיבים מלקיים באסדה פעילות הכרוכה בפליטת גזים. היתר הפליטה נשוא הבקשה יוקפא".
למעשה תקופת ההרצה של האסדה כבר החלה בחודש שעבר. צו המניעה ניתן בעקבות עתירה של כמה רשויות מקומיות - בהן ג'סר אל זרקא, המועצה האזורית מגידו, פרדס-חנה כרכור ומועצה אזורית עמק חפר, יחד עם עמותת "צלול". העותרים ביקשו להורות על ביטול היתר הפליטה של המשרד להגנת הסביבה לחברת נובל אנרג'י ותיקונו.
לטענת העותרים בעתירה שנידונה על ידי השופט אברבנאל, היתר הפליטה הוצא בדרך "פזיזה ורשלנית", בלא שהציבור היה שותף לו. לטענתן, המשרד להגנת הסביבה בחר "לדרוס את הבלמים והאיזונים שנקבעו בחוק ושנועדו למתן, ולו במעט, את פערי הכוחות האדירים בין בעלי ההון, שנובל אנרג'י מצויה בבעלותם לבין הציבור".
עוד טענו העותרים כי כמות פליטת הגזים הרעילים הצפויים להיפלט בתקופת ההרצה פורסמה רק יומיים לפני הגשת העתירה. במשרד להגנת הסביבה טענו כי היתר הפליטה ניתן על יסוד מומחיות מקצועית, ולאחר קיום הליך תקין בשיתוף הציבור כנדרש בחוק. עוד נטען כי היתר הפליטה הוצא על פי "הסטנדרטים המחמירים ביותר".
במשרד להגנת הסביבה ציינו בתגובה לעתירת הרשויות כי "למדינה יש אינטרס ציבורי מובהק למנוע מפגע סביבתי כתוצאה מפעילויות אסדות הגז". עוד טענו כי ביצעו עבודה מקצועית שתבטיח את צמצום ומניעת זיהום האוויר.
בנובל אנרג'י טענו כי הרצת המתקן החלה ב- 18 לנובמבר, ולכן מדובר בבקשה לסעד תיאורטי. לטענתה, עיכוב בהרצת האסדה יגרום להפסד כספי של כ-5 מיליון שקלים ליום, ואף עלול לסכן את יכולתה לעמוד בהסכמים בינלאומיים. לטענת המשרד להגנת הסביבה ונובל אנרג'י, הסכנות הנובעות לציבור מתקופת ההרצה חסרות כל בסיס. כאמור, השופט אלי אברבנאל הורה על הקפאת היתר הפליטה לאסדה עד לדיון בעתירה. הדיון אמור להתקיים עוד היום.
העתירה לצו על תנאי שנדחתה
ההחלטה בעתירה הנוכחית מגיעה לאחר שרשרת עתירות שהגישו בנושא. בתחילת השנה הגישו "שומרי הבית" עתירה נגד רשות רישוי למתקני גז חיפה וביקשו למנוע את הגעת רגלי האסדה לישראל, אך העתירה נמחקה. בהמשך הוגש בג"ץ נגד שר האנרגיה שביקש לעכב את מערך הקבלה של הגז הטבעי ממאגר לווייתן.
עתירה ברוח דומה לעתירת הרשויות הוגשה גם כן על די ארגון "שומרי הבית", הקורא לציבור להתפנות מהבתים עם תחילת תהליך "הנישוב". דיון בעתירה זו צפוי להתקיים מחר. בעתירה, שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, מבקשים העותרים לעכב את הליך מתן היתר הפליטה לאסדת הגז, זאת עד לאחר פרסום מלוא המידע לציבור על אודות הרכב ותכונות הקונדנסט המצוי במאגר.
העתירה של "שומרי הבית", שהוגשה בחודש אוגוסט, נותבה לשופט רם וינוגרד, שקבע כי על פי התגובה של חברת נובל אנרג'י, עולה כי ערכי הבנזן שנוטרו לאחר שהחלה ההרצה אינם עולים על אלו שנוטרו קודם לכן. "יש לזכור כי העתירה עסקה בחשש לפיו הנתונים שעמדו לפני לא היו שלמים ומלאים, ולחשש ממצב דברים זה עלול להביא לכך שבפועל ייפלטו מזהמים בשיעור גדול עד מאוד ובלתי צפוי, כאשר טענה זו שנויה במחלוקת של ממש מלכתחילה, ונכון לעת הזו לא הוכחה בשטח".
השופט וינוגרד דחה את הבקשה למתן צו מניעה להנפקת היתר פליטה לאסדה והתיר את המשך ההרצה של האסדה. בעניין החשש לבריאות הציבור, כתב השופט וינוגרד: "יש לזכור כי העתירה עסקה בחשש לפיו הנתונים שעמדו לפני המשיבים לא היו שלמים ומלאים ולחשש כי מצב דברים זה עלול להביא לכך שבפועל ייפלטו מזהמים בשיעור גדול עד מאוד ובלתי צפוי. כאשר טענה זו שנויה במחלוקת של ממש מלכתחילה ונכון לעת הזו לא הוכחה בשטח". כמה ימים לאחר מכן דחה השופט וינוגרד החלטה לאחד בין שתי העתירות.
מצאו את ההבדלים
אז מה ההבדל בין שתי העתירות? ומדוע שופט אחד דחה את הבקשה לעיכוב מתן היתר הפליטה ואילו השני הקפיא אותה? עתירת הרשויות המקומיות מבקשת להתמקד, בין היתר, בפליטה החריגה שצפויה להיות בהליך ההרצה שכבר החל. לטענתם, הוראות היתר הפליטה מעדיפות את האינטרס העסקי של חברת נובל אנרג'י על פני שיקולי שלום הציבור, ובניגוד להוראת החוק לא פירסמו בזמן את הוראות הרצת המתקן להערות. עוד נטען כי המשרד להגנת הסביבה לא קבע הוראות בדבר ניטור רציף של בנזן ומזהמים אחרים, אלא קבע כי יעשה דיגום תקופתי בלבד.
עתירת "שומרי הבית" עסקה במסירת מידע על הרכב הקונדנסט וחשש מפני פליטת מזהמים גדולה מן הצפוי. בעתירת הרשויות, נטען כי גם אם כמות המזהמים שתיפלט בפועל לא תהיה גדולה מן הצפוי, הרי שמדובר בכמויות "עצומות", וכי בכל מקרה נפלו פגמים משפטיים בהיתר ותוכנית ההרצה.
העותרים הבהירו לשופט אברבנאל כי בשלב השלישי והרביעי של הליך ההרצה, צפויים להיפלט כמויות "עצומות" של גזים רעילים. "השלב הבא, האמור להתחיל בימים הקרובים, הוא השלב הקריטי שאם יבוצע טרם ההכרעה בעתירה, עלול לגרום לנזק בלתי הפיך". יש לציין כי גם בעתירה של "שומרי הבית" ציינו כי הדיון בעתירתם צפוי להיות מאוחר מדי אם יתקיים לאחר הליך הנישוב, אך בית המשפט לא נעתר לבקשתם להקפיא את היתר הפליטה.
לפנייה לכתב/ת 
