קרנית פלוג: מערכת החינוך אינה מייצרת שוויון הזדמנויות
הנגידה לשעבר טענה בכנס אלי הורביץ לכלכלה כי הפערים בפריון בעבודה מובילים לפערים בשכר. יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוה: "הכיוון הוא תארים קצרים שמאפשרים התאמה לאורח חיים"
את הפערים בשוויון, בפריון ובשכר תולה פרופ' קרנית פלוג, לשעבר נגידת בנק ישראל, במערכת החינוך. בכנס אלי הורביץ לכלכלה ולחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהתקיים היום (ד') בירושלים, אמרה פלוג: "הפערים בין תלמידים מרקע כלכלי-חברתי שונה גבוהים ביותר, והפערים בין תלמידים מהאוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית רק הולכים וגדלים בשנים האחרונות. במילים אחרות - מערכת החינוך הישראלית אינה מייצרת שוויון הזדמנויות".
הנגיד מזהיר: "הגירעון עלול להתייצב על יותר מ-4.5%"
בנק ישראל: אי טיפול בגירעון יכביד על המשק; הדירות יתייקרו
בפאנל בנושא "ההון האנושי בישראל: צמצום פערי הפריון כמפתח לסגירת פערים בהכנסה" אמרה פלוג: "תוצאות מבחני פיז"ה האחרונים של תלמידי ישראל אינן מבשרות טובות. הרמה הממוצעת של התלמידים הישראלים, נופלת במידה ניכרת, בכל התחומים שנבחנו מזו של מקביליהם בממוצע מדינות ה-OECD ומזו שבמרבית המדינות הארגון".
לדבריה, הפערים בין רמת הפריון הנמוכה בישראל לרמת הפריון במדינות ה-OECD מהווים את הבסיס לפערים בין רמת החיים בישראל לעומת המדינות המפותחות, ונובעים ממיומנויות נמוכות יותר של העובדים הישראלים. "יחד עם הפער בפריון בין ישראל למדינות המפותחות, קיימים גם פערים בין התוצר לעובד ובהתאם לכך, גם פערים בשכר בין סקטורים וענפי המשק בתוך ישראל ובין קבוצות אוכלוסייה", אמרה.
היא הוסיפה כי "ענפים, החשופים במידה רבה יותר לתחרות בינלאומית, מתאפיינים בפריון ובשכר גבוה יחסית. לעומתם, הענפים המקומיים, שאינם חשופים לתחרות מבחוץ, מתאפיינים ברמה נמוכה יחסית של תוצר לעובד ושכר לעובד. פערים אלה משקפים, בין היתר, פערים ברמת המיומנות והרלוונטיות לשוק העבודה בין קבוצות אוכלוסייה, כפי שהם משתקפים במבחנים בינלאומיים של מיומנויות בתחומי הבנת הנקרא, פתרון בעיות כמותיות, ויכולות תפקוד בסביבה דיגיטלית. הפערים הבין-ענפיים ברמת התוצר לעובד משתקפים בפערי שכר לעובד, בהתאם".
עוד ציינה כי מערך נרחב של הכשרות מקצועיות יכול לצמצם במידה מסוימת את הפערים בכישורים ובמיומנויות הנדרשים להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה, כמו גם את הפערים בין בוגרי מערכת החינוך. "אבל הלכה למעשה, היקף ההכשרות המקצועיות בישראל נמוך באופן שאינו מאפשר לו להוות גורם משמעותי בנושא", הבהירה.
במבט קדימה, נדרש לעמדתה שדרוג של מערכת החינוך הכולל שיפור איכות המורים, תכני הלימוד ושיטות ההוראה, כולל הקצאת משאבים ומאמצים מיוחדים באזורים ברמה כלכלית-חברתית נמוכה, ובכלל זה אלה במגזר הערבי. באופן זה, לדבריה, "ניתן להכין בוגרי מערכת החינוך לשוק העבודה העתידי, שהמיומנויות הנדרשות כדי להשתלב בו בצורה מוצלחת יעלו ללא ספק על אלו הנדרשות היום".
"גישה חדשה של תארים קצרים"
בפאנל לקחו חלק נציגי משרדי ממשלה. נציג אגף תקציבים במשרד אוצר, איציק דניאל, אמר כי מערכת החינוך לא עושה את עבודתה להקניית חינוך בצורה שמצופה ממנה. "זה מתחיל כבר בדברים מוקדמים, כמו הגדרת ציפיות וחוסר מענה לפיתוח כישורים ומיומנויות", אמר. "מערכת ההכשרות המקצועיות, טובה ככל שתהיה, לא תוכל לגשר על הפער הקיים. אנחנו רואים צורך בשנוי מבני, בעיקר בכל התחום של חוסר המיקוד של המערכת והעדר מידע".
פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב) במל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), הצהירה כי היא תומכת באימוץ גישה חדשה של תארים קצרים ודו חוגיים השואבים מדיסציפלינות שונות ונשענים על למידה מותאמת אישית. "אנו הולכים לכיוון של מאקרו תארים או תארים קצרים שמאפשרים התאמה לאורח החיים", אמרה, "המערכת האקדמית צריכה להיות של מוסדות קטנים. יש עלייה במספר הסטודנטים בפרופורציה למספר המוסדות, האוכלוסייה גדלה וכך גם החלק היחסי בין מסיימי בגרות לסטודנטים".
מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד הכלכלה והתעשייה, ציינה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות מעודדות דווקא את יצירת הפערים. "הפריון מתרכז בחברות ההייטק, שם נמצא כוח האדם האיכותי כי חברות שיש להן טכנולוגיה ויכולת לשלם משכורות מושכות את כוח האדם", אמרה, "מכאן יוצא, שהטכנולוגיה מגדילה פערים ולא מצמצמת אותם ולכן צריך לעודד אימוץ טכנולוגיה בכל הענפים".
פינק הוסיפה כי "עסק לא יכול לקלוט מיזמים וסטארטאפים אם אין לו את כח האדם והטכנולוגיה להחזיק את זה. ניתן לטפל בכך באמצעות שדרוג ההון האנושי ושינוי מערכות ההכשרה. כדי שזה יצליח, אנחנו חייבים את כלל הגורמים יחד: מערכי הכשרה במשרד החינוך, מל"ג ומשרד הכלכלה. מדובר בבעיה רב מערכתית הדורשת פתרון רב מערכתי".
מנגד, מוטי אלישע, ראש זרוע העבודה במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, הזכיר כי אחד הכשלים המשמעותיים הוא ריבוי השחקנים המטפלים בתחום. "יש חמישה משרדי ממשלה שעוסקים בנושא והקצאה לא יעילה של משאבים", אמר.
