מנדלבליט, תחזור רגע לבה"ד 1
מפכ"ל, רב-גונדר ומועמד לרמטכ"ל נפסלו על הרבה פחות. אז למה האכיפה הבררנית לטובת בנימין נתניהו? היועמ"ש צריך להיזכר בגדעון בן יואש
בה"ד 1(צילום: עומר מירון)
לכבוד אלוף (מיל') ד"ר אביחי מנדלבליט
היועץ המשפטי של ממשלת ישראל
אני כותב לך את הדברים עם שותף, אדם בתפקיד ביטחוני בכיר. הוא מבקש להישאר בעילום שם, אני אומר את הדברים בגלוי – אבל הם באים מעומק הלב של שנינו. אנחנו מאמינים שהם מבטאים גם את רחשי הלב ואת הערכים של עוד עשרות אלפי אנשים ונשים בישראל – את מה שנמצא בעומק הלב של המפקדים של צה"ל וזרועות הביטחון.
- לכל הטורים של פרופ' יורם יובל – לחצו כאן
יש פסוק שכולנו – כמוך – התחנכנו לאורו: "ממני תראו וכן תעשו" (שופטים ז', י"ז). המילים הפשוטות שאמר גדעון ללוחמיו לפני יותר מ-3,000 שנה מחייבות את כולנו עד היום. הן סוד כוחו של צה"ל, והן מבטאות את תמצית המנהיגות כפי שהוטבעה בו מיום הקמתו.
פיקוד ומנהיגות מבוססים על דוגמה אישית – לא רק הסתערות בראש הכוח אלא מושג ערכי, שמתבטא ונבחן בכל מקום ובכל שעה: המנהיג אמור להיות מופת ערכי בהתנהגותו, ביושרו ובאומץ ליבו. פקודיו ישמעו לפקודותיו וילכו בעקבותיו אם אלו יהיו תכונותיו. לא בכדי נבחר משפט זה לתמצית הפיקוד כפי שהיא מוצגת ומוטעמת בבית הספר לקצינים, בה"ד 1.
ערך הדוגמה האישית הוטמע בכל מערכות הביטחון במדינת ישראל. הוא נמצא בליבת הקוד ההתנהגותי של מפקדים ומנהלים בכל מקום, בכל רמה. מי כמוך יודע שאי עמידה בכללים הנגזרים מן הקוד הזה הביאה להדחה או לאי-מינוי של מפקדים מוכשרים בעלי רקורד מרשים, מתוך התפיסה כי הדוגמה האישית רחבה בהרבה מהפגנת אומץ לב נקודתי מול פני האויב.
לפסילה ממינוי לתפקיד פיקודי לא עמד מעולם התבחין של חשד לפלילים. די היה במסקנה כי המועמד חטא באי עמידה בערכי הארגון שבו הוא שירת על מנת למנוע את המינוי, או להדיח מהתפקיד. ברבות השנים ערכים אלו הוטמעו בכללים, נהלים והלכות לגבי כלל משרתי הציבור.
להלן מספר דוגמאות להמחשת האמור לעיל: ב-1993 התפטר רב-ניצב רפי פלד מתפקידו כמפכ"ל משטרת ישראל, בעקבות העובדה שקיבל הטבות בסכום של 6,000 שקל. במקרה אחד שילם 1,200 שקל במקום 2,700 שקל. זאת לא הייתה עבירה פלילית. כפי שקבע בית המשפט העליון: "אם זכה המפכ"ל להנחה שאחרים לא היו זוכים בה, מדובר בטובת הנאה...". לאחר 32 שנות שירות בצה"ל, בשב"כ ובמשטרת ישראל התפטר רב-ניצב פלד בגלל עבירה שהוגדרה כעבירת משמעת.
ב-2007 הסיר רב-גונדר יעקב גנות את מועמדותו למפכ"ל המשטרה. גנות היה אז יותר מ-40 שנה בשירות. הוא איבד עין בפעולת חילוץ בלבנון, קיבל ציון לשבח על מעשהו, וקיבל את אות המופת על פעולת חילוץ נוספת משדה מוקשים. אבל הוא הואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
גנות זוכה מחמת הספק בבית המשפט העליון: "כמות המקרים מקנה את הנופך המושחת, ואולם נותר הספק אם המקרים חצו את גבול השחיתות, ואם עברו מתחום העבירה המשמעתית לתחום העבירה הפלילית". היועץ המשפטי לממשלה דאז – מני מזוז – סבר כי מינויו למפכ"ל כשר מבחינה משפטית אבל בעייתי עקב עברו והביקורת שהועלתה נגדו, ועקב הצורך ברכישת אמון הציבור במפכ"ל החדש. גנות הסיר את מועמדותו.
היועמ"ש אביחי מנדלבליט (צילום: מוטי קמחי)
בתשובתו לבג"ץ כתב היועץ: "הנתונים הקיימים באשר להתנהלותו של האלוף גלנט מעלים קשיים משפטיים משמעותיים באשר לסבירות ההחלטה למנותו לרמטכ"ל, וספק אם ראוי מבחינה ערכית להותיר בעינה את ההחלטה בדבר המינוי". חשוב לנו לציין במפורש: האלוף גלנט לא נחשד בעבירה פלילית, ולא הומלץ מעולם להעמידו לדין על שום עבירה. פסילתו הייתה מנימוקים ערכיים בלבד.
ראויה לציון תגובתו של השר מיכאל איתן: "המסר שמשדרים מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה לאזרחי ישראל ולעובדי הציבור במדינת ישראל הוא חד וברור: מי שמנצל את מעמדו ותפקידו על מנת לזכות שלא כדין בטובות הנאה על חשבון הציבור – המדינה לא תגן עליו, והוא אינו ראוי למשרה ציבורית. המסר מכוון גם לעובדי הציבור החייבים לשנן את הלקח מפרשה זו, ולמנוע הענקת הטבות ויחס מלפנים משורת הדין לאלופים, לשרים ובעלי הון, ולשמור על שוויון הכול בפני החוק" (פברואר 2011).
האם היה עולה על הדעת להשאיר בתפקידו רמטכ"ל, ראש מוסד או ראש שב"כ, מפכ"ל משטרה או נציב כבאות, מנכ"ל של חברה ממשלתית או חברה ציבורית – כאשר מוגש נגדו כתב אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים? הרי אותו נושא משרה היה נדרש לפנות את כסאו מייד, וככל הנראה היה מושעה מתפקידו זמן רב לפני השימוע וההחלטה הסופית להגשת כתב האישום ולשינוי מעמדו מחשוד לנאשם.
מדוע מה שברור כשמש לגבי בעלי תפקידים ממונים אינו ברור כלל ועיקר לבעלי תפקידים נבחרים? הנורמות המחייבות כל מפקד ומנהל בשירות הציבורי אינן היום אפילו בגדר המלצה לנבחרי העם. על פי התפיסה שהשתרשה בתקופה האחרונה - ערכים, נורמות התנהגות וקודים אתיים אינם מדד למינוי.
במערכת הציבורית הממונה קיימים נהלים, הוראות ופקודות המחייבים בעלי התפקידים. אין צורך באישום בפלילים על מנת לפסול או להביא להדחה של אדם מתפקיד או לשלול מינוי לתפקיד. להפך: עמידה בנורמות וציות לערכים הינם תנאי יסוד בקבלת מינוי.
מאידך, הדרג הנבחר, שאמור להוות דוגמה אישית ולהיות עמוד האש שלפני המחנה, אינו מחויב היום לכל כללים או נורמות. שיא האבסורד הוא כי העומד בראש הזרוע המבצעת יכול להמשיך במילוי תפקידו, ואולי אף להיות מועמד לתפקיד, כאשר כתב אישום של "מדינת ישראל נגד בנימין בן בנציון נתניהו" תלוי ועומד נגדו. האם זה מה שראוי, לפי דעתך?
נוצר מצב שבו הדרג הנבחר, אשר בסמכותו למנות את הדרג הממונה, אינו נדרש לעמוד באותם תבחיני יושרה וערכים. זוהי לא רק "אכיפה בררנית", אלא פתח לאובדן הדרך של כולנו. בבחירות הקרובות ייכנסו לרשימות המועמדים לכנסת ישראל משרתי ציבור אשר אתה החלטת על הגשת כתב אישום כנגדם בגין שוחד. האם אלו הנורמות הציבוריות הראויות למדינת ישראל?
אנחנו מבקשים ממך להצהיר באופן חד וברור אם כללי ההתנהגות וההתנהלות הנדרשים מנושאי תפקיד בשרות המדינה שווים לכל, או שמא לדעתך קיים הבדל אמיתי, ערכי, ולא רק משפטי בין הנדרש מן הנבחר לנדרש מן הממונה. האם לזה התכוון גדעון כאשר אמר "ממני תראו וכן תעשו"? האם בפקודת איש כזה, בטרם זוכה מן האישומים שלו, יישלחו בנינו לקרב?
office@yovell.co.il
לפנייה לכתב/ת 
פרופ' יורם יובל
מומלצים
