דירקטורית במכללה תחזיר שכר לימוד לנרשמים
אף שבית ספר "שילובים" להוראת רכיבת סוסים ידע שהוא על סף קריסה כלכלית, הוא קיבל כסף מנרשמים. חברת ההנהלה תחזיר כ-140 אלף ש'
בית משפט השלום בפתח תקווה קבע לאחרונה
שדירקטורית במכללת "שילובים", שעסקה בהוראת רכיבת סוסים לפני שנקלעה למשבר כלכלי, תחזיר כ-140 אלף שקל לנרשמים ששילמו שכר לימוד ואז גילו שכל השיעורים בוטלו. השופטת ניצה מימון קבעה שהנתבעת התנהלה מולם בחוסר תום לב מאחר שידעה שהמוסד נמצא בחובות קשים.
היא העידה כי "התאהבה" בתחום הרכיבה על סוסים וקיבלה את המניות במתנה מבן זוגה לשעבר. לדבריה, לא הייתה אמורה לשמש בתפקיד ניהולי ובפועל לא התקיימו ישיבות דירקטוריון. היא הוסיפה כי לא נחשפה לדפי חשבון בנק של החברה ולא הייתה מעורבת בניהול השוטף.
התלמידים סיפרו ששילמו שכר לימוד לשנה שלמה אך המכללה קרסה חודשים ספורים לאחר מכן ולפני שקיבלו את התמורה שהובטחה להם - תעודת הסמכה שהייתה מאפשרת להם השתלבות מקצועית כמדריכים או מטפלים בתחום הסוסים. הנתבעת הייתה בעלת 33% ממניות החברה והחל מינואר 2014 שימשה כדירקטורית. היא טענה שבמועד רישום התלמידים לא הייתה מודעת לחומרת מצבה של החברה.
משפט כללי
בני משפחה הפיצו שהסבא פדופיל – ויפצו אותו
מערכת פסקדין
תלונות שהוגשו נגד הסב הסתיימו ללא אישום, אבל פרודתו, בנו ובן זוגה של בתו פרסמו בכל זאת כי הוא עבריין מין. שופטת: זו לשון הרע
השופטת ניצה מימון שעשוע ציינה כי הוצגו בפניה דפי חשבון שלפיהם מצב העו"ש של החברה היה באופן תמידי ביתרת חובה של יותר מ-200 אלף שקל מתחילת שנת 2014. באפריל 2015 עמד חובה של החברה לבנקים על 600 אלף שקל והבנק שבו התנהל חשבונה החל להחזיר לה שיקים. ביולי של אותה שנה חשבונה הוגבל.
בפסק הדין הובהר כי כדי להטיל חבות אישית על דירקטור, יש להראות היבטים של חוסר תום לב סובייקטיבי שאינו בגדר רשלנות גרידא. "לא די בידיעת מנהל שהחברה מצויה בקשיים כלכליים על מנת להטיל עליו חיוב אישי בשל אחריותו הניהולית, אלא יש צורך בידיעה ממשית וקונקרטית לגבי חוסר איתנות כספית", נכתב.
השופטת קבעה שהוכח שהכתובת הרשומה בבנק היא כתובת מגוריה של הנתבעת ולא סביר שהיא לא ידעה מה מצבה הפיננסי של החברה. זאת ועוד, הנתבעת הודתה כי במאי 2015 נכנסה לפעילות בחברה כי התבקשה לעזור מאחר שהחברה "במצב כלכלי מאוד קשה".
בפסק הדין כתבה כי "הדעת נותנת שהחזרת השיקים לא נעלמה מידיעת הנתבעת ויתר המעורבים וכי הם הבינו שהחברה עומדת לקרוס בקרוב מחוסר יכולת לשלם למדריכים ולעובדים". היא הוסיפה כי שאוקטובר 2015 היו פרסומים בפייסבוק של המכללה שהזמינו מתעניינים ל"יום פתוח". אך במהלך אותו חודש כבר הודיעו לתלמידים במסרונים שהשיעורים בוטלו ולאחר מכן לא ניתן היה ליצור קשר עם נציגי החברה ומנהליה.
השופטת פסקה כי רישום תלמידים חדשים לחברה במאי 2015 ואילך נעשה בידיעה כי קיים סיכוי גבוה מאוד שהחברה לא תוכל לספק להם את התמורה המובטחת. בנסיבות אלה, הרישום היה נגוע בחוסר תום לב כלפיהם באופן המצדיק חיוב אישי של הנתבעת.
בסופו של דבר חויבה הנתבעת חויבה להשיב לשבעה לתלמידים סכומים שבין 6,000 ל-33 אלף שקל, ובסך הכל 139,179 שקל. עוד היא חויבה בשכר טרחת עו"ד בסך 30 אלף שקל.
- לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
- הכתבה בשיתוף אתר המשפט הישראלי פסקדין
- שמות באי כוח הצדדים לא צוינו בפסק הדין
- עו"ד תמיר בר-זאב עוסק בדיני חברות
- הכותב לא ייצג בתיק
- ynet הוא שותף באתר פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
