סטנד-אפ כחומר למחשבה על סולידריות
שלמה (בייבי), שמואל סטנדאפיסט בן הקהילה האתיופית, לא חשב שהוא צריך לשנות את העולם אבל הבין שיש לו אחריות אישית. לרגל יום הסולידריות האנושית הבין-לאומי, מספר בייבי על מופעו החדש בו הוא פורש את נקודת מבטו על חייו כאתיופי בחברה הישראלית. צפו
לא בחרתי במקצוע שגרתי במיוחד, סטנד-אפ זה לא משהו שיש בו קביעות של ממש, אבל אנשים צחקו וזה הפך להיות הרבה יותר גדול ממה שתיארתי לעצמי. וההורים? ההורים תמיד רצו שאני אעשה את מה שאני אוהב.
קוראים לי שלמה (בייבי) שמואל, נולדתי בבאר שבע וגדלתי באשדוד. לפני כמה שנים קרוב משפחה שלי ששם לב שאתיופים לא מקבלים זמן מסך בטלוויזיה, החליט לשנות ולפתוח בתל אביב מועדון שיאפשר לחבר'ה אתיופים צעירים להציג את כשרונם על הבמה בשירה, הצגות יחיד וגם סטנד-אפ. הייתי אז בן 26, עבדתי בעבודות כלליות והחלטתי לנסות את מזלי.
צפו בקטע סטנד-אפ של שלמה (בייבי), שמואל, באדיבות ערוץ טדי:
הופעתי מהערב הראשון ובכל מוצאי שבת, במשך ארבעה חודשים. סיפרתי בדיחות על אירועים שקרו אצלי בבית, נושאים שצעירים אתיופים יכלו להזדהות איתם כמו הפערים התרבותיים בין הורים לילדים. בסופו של דבר המיזם נסגר, אך תגובות הקהל היו טובות וטבילת האש הייתה חיובית ולכן החלטתי להמשיך להופיע.
הבנתי שהגיע הזמן שאעבור למועדונים הרשמיים והחלטתי לנסות את מזלי בבמה הפתוחה של ה"קאמל קומדי קלאב". הבנתי גם שהעבודה מול קהל ישראלי צריכה להיות שונה מאשר מול קהל אתיופי. התחלתי לכתוב טקסטים חדשים ושונים שעוסקים בעיקר בסטיגמות, בגזענות ובדרך בה מוצגים האתיופים בטלוויזיה, וכך התפתח המופע שלי למה שהוא היום, מופע שיתאים לכולם.
סטנד אפ בעיני זו האומנות הקשה מכולם, אומנות שדורשת חשיפה מוחלטת מול הקהל. אני מתייחס במופע לאני מאמין שלי כאמן, ומציג בו את נקודת המבט שלי על החברה, התרבות וגם על החיים האישיים שלי, הזוגיות שבה אני נמצא והילדות שבה גדלתי. כעת אני נמצא בתקופת הרצה של מופע יחיד באורך שעה בבית ציוני אמריקה ואני מקווה שהוא יוכל לעלות בעוד מקומות.
בתקופת ההרצה הופתעתי איך קטעים שונים שבהם אני מדבר על הבית שלי, נושאים שחשבתי שרק אתיופיים יבינו, הצחיק גם את הקהל שאינו אתיופי, אבל מסתבר שעל כל נושא אפשר לצחוק ולהצחיק, צריך רק לדעת איך.
'הם כבר איבדו אותי'
בימים אלו אנחנו מציינים את יום הסולידריות האנושית הבין-לאומי שנקבע על ידי האומות המאוחדות, וזה נושא שמעסיק אותי ומלווה אותי במופעים. לא חשבתי שאני צריך לנסות לשנות את העולם, אבל אחרי שאחד מקטעי הסטנד-אפ שלי שעוסקים בנושא עלה לרשת והפך לוויראלי הוא קיבל מעבר לבדיחות ערך מוסף, ואני הבנתי שיש לי יותר אחריות ברמה האישית.
במופע אני מנסה להתייחס לנושאים שונים, לסטראוטיפים ולגזענות מזווית אחרת. כך למשל כשאני מתייחס לנושא המחאה האתיופית, אני מספר לקהל איך החלטתי להיות גם אני טבעוני, אבל אחרי איך שהסוסים התנהגו אלי במחאה האחרונה 'הם כבר איבדו אותי'.
אני מאמין שהומור לא יכול באמת להביא לסולידריות, הוא לא יביא לשינוי אמיתי אבל הוא יכול לעורר דיון. האמנים הגדולים ביותר בארה"ב היו שחורים, אם מעולם המוזיקה, הספורט והטלוויזיה, אבל בסופו של דבר זה רק בידור. לדעתי השינוי האמיתי לא יכול להגיע רק מהקורבן. מי שאחראי על המצב צריך לשנות אותו, השוטרים, בתי המשפט והכנסת הם שצריכים לקחת יותר אחריות ולפעול, גם הם, לסולידריות ושיוויון בין כולם.
- שלמה (בייבי) שמואל סטנדאפיסט ושחקן מופיע בכל הארץ עם מופע סטנדאפ מקורי ומצליח בו הוא משתף מחוויותיו כבן למשפחת מהגרים והיחסים המורכבים בחברה הישראלית בין יוצאי אתיופיה לצברים ולותיקים. הוא משדר ב"כאן תרבות" תוכנית שבועית - "אפריכאן", העוסקת באפריקה, אומנות ותרבות. בוגר "הבצפר" למקצועות הפרסום ובית הספר למשחק "ניסן נתיב".
- יום הסולידריות האנושית הבין-לאומי, צוין ביום שישי ה-20/12, ברחבי העולם.
לפנייה לכתב/ת 
