הצעירים שמנסים להציל את כדור הארץ
הם מוטרדים מההתחממות הגלובלית, חוקרים מקורות אנרגיה ולומדים על המחזוריות של כדור הארץ כדי למצוא פתרונות יעילים למצב. הכירו את הצעירים שעושים הכול כדי לחיות בעולם טוב יותר
בשיתוף מדעני העתיד
"בימים אלו העולם ניצב בפני בעיה קריטית - צריכת האנרגיה העולמית עומדת לעלות פי שלושה עד שנת 2050, בעוד מקורות האנרגיה עומדים להתכלות, לכן עלינו למצוא מקורות אנרגיה לא מתכלים. אחד הפתרונות האפשריים הוא היתוך בכליאה אינרציאלית. שיטה זו צפויה להניב כמות רבה של אנרגיה".
ניתוח המצב הזה לא נעשה על ידי פרופסור מנוסה בתחום, אלא על ידי ענבר טננבאום, בת 18, בוגרת תוכנית "אלפא" של מרכז מדעני העתיד. לרגל עיצומה של תקופת ההרשמה לתוכניות מרכז מדעני העתיד - אלפא, אידיאה ואודיסיאה, שמסתיימת ב-19 בינואר, דיברנו עם צעירים על הדרך המיוחדת שהם עברו. התוכניות מופעלות כמיזם משותף של מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך ומטה הסייבר במשרד רה"מ.
טננבאום חקרה בתחום הפיזיקה, בהנחייתו של פרופסור דב שוורץ מאוניברסיטת בן-גוריון, מה התנאים הדרושים להיתוך גרעיני. "בסיום העבודה הצגתי עם כל מסיימי התואר והחברים שלי באלפא פוסטר על העבודה", היא מספרת. "הבוחנים התרשמו, אמרו שזה ברמה גבוהה וזכיתי בפרס ראשון בתחרות 'גור אריה', על עבודת הגמר שלי."
מה גילית על עצמך?
"נהניתי מאוד בפן החברתי. זה היה יוצא דופן עבורי בתחום המחקר, משהו שלא חוויתי בבית הספר. גיליתי שהרבה יותר מענין לגלות משהו בעצמך, מאשר משהו שגילו לך. היה לי מנחה אישי, פיתחנו ביחד רעיונות, הרבה חשיבה מחוץ לקופסה. עבדתי קשה, הרבה שעות מחוץ למעבדה: עובדים מול אקסל, רואים אם הגעתי לתוצאות שחשבתי, להסיק מסקנות, עבודת מחקר ברמת פרויקט בתואר".
האתגר, לדבריה של טננבאום, הוא לשנות דפוסי מחשבה כדי לפתח משהו שלא פיתחו עדין או לפתח מחדש שיטה קיימת: "אני חושבת שמה שמאפיין מדענים הוא הסקרנות, רצון להתמיד ולהשקיע, להקדיש זמן".
לומדים לנהל את הזמן
אורי סדן, בן 17, למד אף הוא בתוכנית "אלפא" בבן גוריון. הוא חקר, בעזרתו של פרוספסור דב שוורץ, בתחום ההיתוך הגרעיני - כיצד ניתן להפיק אנרגיה נקייה מתהליך שעד כה הוגדר כתיאוריה, ונדרש למצוא את התנאים הממשיים לקיום שלו בעולם.
"בסוף המחקר היינו צריכים להכין פוסטר שמסכם את העבודה שלנו, לאחר שהגשנו אותה", הוא מספר. "הצגתי אותו יחד עם סטודנטים מן המניין באוניברסיטה, הסברתי על העבודה ונבחנתי על ידי ראש המחלקה בהצלחה רבה".
איך הגעת לתוכנית?
"שמעתי על התוכנית בכיתה ט'. עברתי שלבים וידעתי שאני רוצה פיזיקה. בחרתי במעבדה של פרופסור דור שוורץ ועבדתי גם מול אלעד מלכה הדוקטורנט".
מה היה הכי מעניין?
"הלימודים פתחו אותי לתחומים של הכרתי. פגשתי אנשים מובילים בתחום, שלא הייתי מגיע אליהם בלעדי 'אלפא'. אני מתעניין במדע וזו הייתה חוויה מאירת פנים לשמוע על התחום מאנשים בעלי ניסיון, שאפשרה לי להגיע לעולמות של דמיינתי. הגשתי את העבודה לפני שנה, למדתי דברים חדשים ואני מאוד שמח על כך".
אהבה למחקר
"בהתחלה בכלל לא התעניינתי בתוכנית. שלחו לי מייל והתעלמתי", מספר תומר פלקס בן 17 מבשרת ציון. לא הלכתי גם כשכל החברים שלי הלכו לימי חשיפה אבל אז סיפרו שאפשר לחקור, משהו שאני עושה מגיל קטן. הבנתי שאני יכול לעשות דברים אחרים, נרשמתי וככל שהתקדמתי יותר - רציתי יותר".ספר על המעבדה, מה חקרת?
"יחד עם איתמר, השותף שלי לפרויקט, השתלבנו במעבדה באוניברסיטה העברית בירושלים עם יואב בן דור, דוקטורנט וראש המעבדה - פרופ' יגאל אראל. כל אחד עשה סט ניסוי ואז מעבדים הכל ביחד. עשינו שנה הכנות, ניסויים מקדימים, ואז כל אחד מאיתנו לקח לכיוון. עבדנו על פענוח משמעות האקלימית והסביבתית של המשקעים של ים המלח, ועכשיו אנחנו מרכיבים פאזל למאמר מסכם אחד של כולנו, על ההשלכות והמשמעות".
מה זה דרש ממך?
"להגיע פעם בשבוע למעבדה, לפעמים יותר. המנחה מכוון ועוזר, אבל חלק גדול הוא למידה עצמית. נהנתי לחקור וגיליתי שכשמשהו מעניין, אני מסוגל להשקיע את כל כולי. בחוץ היו לא מעט פיתויים, אבל נהנתי ואם הייתי צריך לוותר, לא התבאסתי. המטרה של תוכנית 'אלפא' היא ליצור תשוקה לתחום שאתה אוהב, ואצלי זה עבד".
לתלמידים שמתלבטים, פלקס מציע לא לוותר. "אני שמח שלא ויתרתי. קיבלתי כלים, אהבה למחקר, וזה פתח בפני רצון להמשיך ולחקור. היום אני עובד על עוד שתי עבודות מחקר במקביל".
בוחנים תהליכים אקלימיים
"בגלל שהאקלים בכדור הארץ הם דבר מחזורי, ניתן להשתמש בממצאים מהעבר על מנת להבין בצורה טובה יותר את העתיד", אומר איתמר לויתן (17.5). "אנחנו יכולים לפענח ולבחון תהליכים אקלימיים קדומים ארוכי טווח ואת ההשפעה שלהם על מערכות רבות, ולהשוות זאת אל תהליכים אקלימיים דומים המתרחשים היום, לדוגמה ההתחממות הגלובלית, ולנסות גם להעריך מה יהיו ההשפעות שלהם על מערכות אקולוגיות כאלה ואחרות".
איך זה לעבוד בצוות?
"מאוד כיף, אין תחרות. אנחנו חברים טובים מגיל צעיר, נחמד שהגענו במקרה לאותה מעבדה וגם המנחה נתן חופש עם הפרויקט. תכננו ביחד וכל אחת עבד בתחום שונה. חשפנו ממצאים משלימים, נתנו חוות דעת על מחקרים ונהננו".
גם לויתן לא רצה להגיע לתוכנית, לדבריו היו אלו הוריו ש"דחפו" אותו לנסות. "חששתי שלא אסתדר. ההורים שלי מכירים אותי, יודעים שאני טיפוס סקרן וחשבו שאני מתאים למחקר. החלטתי לנסות והתקבלתי לתוכנית 'אלפא' באוניברסיטה העברית".
ממה נהנית?
"נהנתי מהעבודה והלמידה עם המנחה שלנו. הוא נתן לנו חופש בניסוי, סמך עלינו מאוד. כשהייתי צריך, הוא עזר לי. מעבר לדברים הטכניים, למדתי ממנו לנהל את הזמן ושגם אם דברים לא הולכים כמו שציפיתי, זה התחום, ואני צריך להיות בטוח בעצמי.
"נפתח לי התיאבון, להמשיך ולנסות. הצלחתי לתכנן משהו מאפס, להרים מחקר שאני גאה בו, מחקר ברמה גבוהה ואני יודע שאצליח להמשיך ולהצליח במקרים אחרים".
אנרגיה ירוקה
מאיה טויבנשלק (17) משתפת על הרגע שבו ידעה שהיא רוצה להירשם לתוכנית: "השתתפתי בתוכנית מחוננים של משרד החינוך, הגיעו נציגים להסביר על 'אלפא'. באותה תקופה התאמנתי בספורט תחרותי ואני זוכרת את המצגת הראשונה ובה תלמידים ספורטאים שיתפו שזה לא פוגע באימונים, שיש גמישות ותמיכה ואפשר לשלב בין השניים. נרשמתי והתקבלתי".
הצלחת לשלב?
"היום אני כבר לא מתאמנת, מסיבות אחרות, אבל אני פעילה בבית הספר בפרויקט שבו תלמידי תיכון עוזרים לתלמידי חטיבה ביניים. זה דורש המון זמן ומאמץ, ובכל זאת מצליחה לשלב עם המעבדה".
טויבנשלק חקרה, ביחד עם ד"ר רענן כרמיאלי ממכון ויצמן, בתחום אלקטרוכימיה ועסקה באיפיון מצבים רדיקלים מעורבים אנרגיה, והם צפויים לפרסם מאמר שמציג את תוצאות המחקר והדרך החדשה לביצוע מדידות. "לאחר פרסום המאמר נמשיך ונבצע מחקר המשך, שנועד לשלב את הרדיקלים שאפיינתי במחקר שלי במערכות אורגניות מורכבות. מערכות אלו יכולות לשמש בעתיד כלוחות סולריים להפקת חשמל, אנרגיה ירוקה".
איך הייתה העבודה?
"המנחה שלי התייחס אלי כסטודנטית מן המניין, לא נתן לי הקלות, תוך כדי הוא הבין שחסר לי רקע, ולכן, במקביל נתן לי ספרים והכוונה על מאמרים, לימד אותי ועזר לי להשלים פערים"
מה צריך כדי להיות מדענים?
"ארגון זמן, הצבת מטרות ועמידה בהם. אף אחד לא יגיד לך 'עכשיו תשב ותעבוד'. צריך סקרנות, ראש פתוח, להבין שלא תמיד הכל הולך כמתוכנן וצריך גמישות ויצירתיות מחשבתית. אני זוכרת שבהתחלה לא היה קל. קראתי מאמרים ולא הבנתי אף מילה. זה היה מתסכל ומאתגר. אבל למדתי להכיר את השפה המדעית ולהשתמש בה. שיפרתי את האנגלית שלי, אני משתמשת בכלים שלמדתי בהמון תחומים. למדתי להרחיב את מנועי חיפוש הידע, כתבתי מאמר, פרסמתי ואני עובדת על עוד אחד".
ומה לגבי העתיד? טויבנשלק מתכננת ללמוד כימיה, מתמטיקה ופיזיקה, לעסוק בהוראה אבל בעיקר יש לה חלום גדול - "מטרת העל שלי היא מעבדה משלי במכון ויצמן".
בשיתוף מדעני העתיד