נפטרים מהמשקל דרך הפה
לראשונה בישראל בוצעה בבית החולים "שיבא" פעולה חדשנית: "שרוול אנדוסקופי". כלומר, קיצור קיבה שמתבצע דרך הפה. כמו הטיפול, גם התוצאות עד כה מדהימות: המטופל נרפא מהסוכרת, מהכולסטרול ומלחץ הדם. "זה צריך להיות חלק ממהלך כוללני", אומר ד"ר אלון לנג שמבצע את הפרוצדורה
אורי (64) כבר כמעט התייאש. במשך שנים הוא סבל מסוכרת וממחלות שונות הקשורות להשמנת יתר. הוא ניסה דיאטה אחת ועוד אחת ועוד. קיבל טיפול תרופתי ודבר לא הועיל. "שקלתי בסך הכל 82 קילוגרמים", הוא אומר, "ולכן לא היה טעם בניתוח בריאטרי רגיל, לקיצור הקיבה".
לפני חודשים אחדים, השתנו חייו לבלי הכר: "שרוול אנדוסקופי", קוראים לפרוצדורה החדשנית שבוצעה במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר, ובזכותה הבדיקות שלו היום תקינות לחלוטין – סוכר, לחץ דם ועוד.
מדובר בפעולה דומה לקיצור הקיבה המוכר, רק שהוא מתבצע באנדוסקופיה – דרך הפה, מבלי לבצע כל חתך חיצוני, ומלווה בליווי מקיף, שמטרתו לשמור על משקל תקין ואורח חיים בריא של המטופל גם לאחר הפעולה. המחקרים, עד כה, מלמדים על שיעור הצלחה נדיר: בשנתיים הראשונות מאז שבוצע, שומרים המנותחים על משקלם, וגם הסיכונים קטנים יותר.
שליפה מהשרוול
ארגון הבריאות העולמי הכיר כבר לפני שנים בהשמנה כמגיפה בינלאומית. בעולם המערבי, שישה מכל עשרה בוגרים סובלים מעודף משקל, ובקרב צעירים המצב גרוע לא פחות. בישראל, סובלים מעודף משקל 65 אחוז מהאוכלוסיה הבוגרת, לעומת 57 לפני כשני עשורים. הנתון הזה מציב את ישראל במקום הרביעי - והמאוד לא מכובד - בעולם המערבי כולו, לאחר ארצות הברית, ניו זילנד ואוסטרליה.
למגיפה הזאת יש השלכות משמעותיות על מערכות הבריאות בכל העולם: עודף משקל הוא אחד הגורמים העיקריים לסוכרת, עודף לחץ דם, דלקות מפרקים ושלל מחלות לב - קרדיו־וסקולריות. על־פי מחקרים שונים, רק בישראל תייקר מגיפת ההשמנה את ההוצאות על בריאות לנפש במאה דולר לשנה. סכום שיגיע למאות מיליוני דולרים.
עד היום, היו שתי דרכים עיקריות לטפל בעודף משקל: הדרך השמרנית שכוללת דיאטות, טיפול לשינוי התנהגותי ותרופות שונות, ובאמצעות ניתוח בריאטרי כמו ניתוח "השרוול" או ניתוח מעקף הקיבה. ה"שרוול האנדוסקופי", שבא לעולם לפני כחמש שנים, מהווה מעין דרך ביניים, שמשלבת בין הטיפולים.
"להשמנת היתר יש השלכות רבות, מעבר לאסתטיות ותרבותיות", אומר פרופ' שומרון בן־חורין, מנהל מכון הגסטרו במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר. "המטרה העיקרית שלנו היא לטפל בנטיות לסוכרת ולהקטין את הסיכון לחלות במחלות קרדיו־וסקולריות. לשמחתי, המטופל הראשון שלנו, אכן מראה תוצאות מצוינות".
- איך בוחרים באילו חולים לטפל באמצעות השרוול האנדוסקופי?
"ראשית מתחילים בדיאטות ובתרופות במרכז להשמנה אצלנו שבניהולה של ד"ר גבי ליברמן. אם זה לא עוזר, אפשר לשקול פתרון ניתוחי ביחידה לכירורגיה בריאטרית ומטבולית, בראשות פרופ' דוד גויטיין. הדור החדש הוא הפתרונות האנדוסקופיים, שאליהם מגיע מטופלים לאחר מעקב, בדיקות שונות ולעיתים גם שיחה עם פסיכולוג. מעבר לירידה במשקל, הרעיון הוא להביא לאיזון, ולטפל גם באנשים שסובלים מעודף משקל ועדיין לא חולים. הדגש על 'עדיין', כי מי שסובל מעודף משקל כנראה יחלה בעתיד".
הפעולה החדשנית בוצעה לראשונה בישראל בחודש יוני האחרון, על־ידי ד"ר אלון לנג, מנהל השירות לתזונה קלינית ואנדוסקופיה בריאטרית במכון הגסטרו ב"שיבא".
איך זה בעצם עובד? בעזרת גסטרוסקופיה רגילה של הקיבה, מחדירים מכשיר אנדוסקופי דרך הפה. על המכשיר הזה, הרגיל, מורכב התקן מיוחד שמאפשר תפירה של הקיבה ביעילות מבפנים.
באמצעות הטכנולוגיה החדשה מבצעים תפירה פנימית של הקיבה, וזו גורמת לה להיות צרה יותר. בשל כך, חש המטופל מלא יותר לאחר האוכל, וכך הוא יורד במשקל.
כמו פעולות אנדוסקופיות אחרות, גם זו מתבצעת בהרדמה מלאה ונמשכת בדרך כלל בין שעה לשעתיים. ההתאוששות מהירה ושיעור הסיבוכים קטן יותר. התוצאה הסופית דומה לניתוח השרוול הרגיל, רק שהירידה במשקל מתונה יותר - כ־15 אחוזים ממשקל הגוף, ועד כה נראה כי הירידה במשקל נשמרת לפחות בשנתיים הראשונות.
"מה שאנחנו עושים בשרוול האנדוסקופי זה הקטנת נפח הקיבה לשני שליש ממה שהיא הייתה, ללא ניתוח. הכל דרך הפה, בלי שום תפרים או חיתוכים חיצוניים", אומר ד"ר לנג. "תופרים מבפנים והמטופל יכול ללכת הביתה עוד באותו יום. המטרה של הפעולה היא להקטין את נפח הקיבה".
- מה היתרון של הפעולה הזאת על ניתוח השרוול הרגיל?
"קודם כל, באמצעות התפירה הפנימית והוויתור על חיתוך גוף הקיבה, אנחנו מקטינים את הסיכון. בניתוח בריאטרי מחברים לעיתים את הקיבה למעי או חותכים את הקיבה, וכך נוצרים תפרים שהם מקור לצרות ומשום כך שיעור הסיבוכים לא מבוטל. כאן מדובר בתפרים פנימיים, ושיעור הסיבוכים קטן לאחוז או שניים, שזה משמעותית פחות מניתוח. גם החזרה לתפקוד מהירה הרבה יותר".
כמובן, כמו בכל התערבות כירורגית, ישנם סיכונים וסיבוכים אפשריים. למשל, דימום או התפתחות של זיהום מחוץ לקיבה – כמו בבדיקות אנדוסקופיות שונות. "מה שמיוחד זה שאפשר לתפור את כל דופן הקיבה, משום שאם תופרים רק חלק מהדופן זה לא מחזיק", מסביר ד"ר לנג.
- למי זה מתאים ולמי לא?
ד"ר לנג: "שיעור הירידה במשקל הוא סביב 15 אחוז, שזה פחות מניתוחים, באמצעותם אפשר להוריד אפילו 30 אחוז ויותר ממשקל הגוף. הפעולה הזאת פחות אגרסיבית ולכן פחות מתאימה לאנשים במשקל מאוד גבוה. זה מתאים יותר לאנשים שעבורם ירידה מתונה במשקל יכולה להיות משמעותית מבחינה בריאותית".
"פרויקט לאומי"
כך, למשל אורי, שנאבק במשך שנים בסוכרת ובעודף משקל מינורי. "כל הזמן הזה טופלתי אבל שום דבר לא עבד", הוא אומר. "התחלתי לחפש וללמוד את הנושא. בזמנו הציעו לי לעשות שרוול רגיל, ולא כל כך התחברתי. אמרתי שאם אני צריך להיות בשמירה אחרי הטיפול - מה הרווחתי?".
אורי ניסה לשנות את אורח החיים, להיאבק, ופעם אחר פעם נכשל. ואז נתקל לראשונה בשרוול האנדוסקופי. "אני מטופל אצל ד"ר גבי ליברמן, האחראית על כל נושא ההשמנה בתל השומר", הוא אומר. "היא הפנתה לתהליך הזה את אישתי, אבל היא לא התאימה, אז הלכתי לד"ר לנג שהסביר לי על הנושא ונתן לי חומר קריאה".
אורי קרא, והגיע למסקנה שזו הדרך האידיאלית עבורו. בכך, הוא הפך לראשון בישראל שעובר את הפרוצדורה. "חזרתי לד"ר ליברמן ואמרתי לה שאני רוצה לעבור את התהליך כמו במקור - אנדוסקופיה והשגחה במשך שנה, כולל עבודה ומעקב של דיאטנית", הוא אומר. "שקלתי בסך הכל 80־82 קילוגרמים, ואחרי הפעולה ירדתי 10־12 קילוגרמים. כלומר, לא סבלתי מהשמנת יתר, ולא עשיתי את התהליך כדי לרדת במשקל אלא כדי להפחית את רמת הסוכר".
שלושה וחצי חודשים אחרי, אורי שוקל פחות, ובעיקר – נטול סוכרת. "אני שומר על תזונה נכונה, עושה ספורט, וגם הכולסטרול ולחץ הדם תקינים", הוא ממשיך. "למעשה כמעט כל המחלות המטבוליות שהיו לי, נעלמו. אני מאוד מבסוט מהתוצאה. יותר מזה, לדעתי משרד הבריאות צריך לשקול לקחת את זה כפרויקט לאומי למניעת השמנה וסוכרת. זה הדבר הכי טוב לבריאות הציבור בישראל". הוא ממליץ לכל מי שעומד בקריטריונים – לעבור בעצמו את הפעולה. "צריך להדגיש", הוא אומר, "שחובת ההצלחה היא גם על המטופל, כי חייבים לשנות את אורח החיים".
ד"ר ליברמן מצטרפת להמלצה. "בעבר היינו קופצים ישר מתרופות לניתוח, אבל כיום יש במרווח הזה שלל פרוצדורות אנדוסקופיות שמייצרות לנו רצף טיפולי, שנותן מענה למגוון צרכים ויכולות של המטופלים", היא אומרת. "ישנם בלונים, פרוצדורות קיבתיות אחרות, תיקונים של ניתוחים בריאטריים ועוד".
- מה החלוקה בין שיטות הטיפול?
"אין איזה סדר מוגדר", היא מבהירה. "זה לא שמתחילים בתרופות ואז עוברים לגסטרו ומשם לניתוח. יש שילוב של טיפולים שונים שיכולים לבוא בסדר משתנה לפי הצרכים. הפתרונות יכולים לתת מענה לכל אחד שסובל מהשמנה. כל אחד יכול למצוא את הנישה המתאימה. אפשר לומר שאנחנו נמצאים כיום בעידן שבו הספקטרום הטיפולי להשמנת יתר הולך ומתעבה, וכולל תמיד גם טיפול התנהגותי, ולעיתים גם תרופות לדיכוי תיאבון. כל אחד ומה שמתאים לו".
הדבר החשוב מכל, מסבירה ד"ר ליברמן, הוא לייצר שינוי כוללני, ולא להסתפק בטיפול חד פעמי בשיטה מסוימת. "צריך להבין שירידה במשקל לאורך זמן, זה לא זבנג וגמרנו", היא אומרת. "דרוש שינוי עומק באורח החיים, וכך באה לידי ביטוי באופן המיטבי היעילות של הטיפול".
וד"ר לנג מסכם: "הפעולה היא חלק ממהלך מסוים. לכן גם חשוב לנו לבצע את הפרוצדורה רק כחלק ממעקב וטיפול שנמשך שנה מרגע הפעולה, וכולל מפגש עם דיאטנית ורופאים ואם צריך פסיכולוג, כדי לתת מענה מתאים לכל מטופל. אנחנו לא מאמינים שהטיפול בהיצרות הקיבה לבד, ללא המעקב, יביא תוצאות לטווח ארוך. כל התחום הזה צובר תאוצה, וצריך להשלים ולגשר על הפער בין הטיפולים האגרסיביים כמו ניתוח, לבין הטיפולים השמרניים, התזונתיים. כאן אנחנו נכנסים לתמונה עם השרוול האנדוסקופי".
לפנייה לכתב/ת 
