סודות מחיי נישואים: איך מתמודדים עם פגיעה בפרטיות?
גבר ששלח למקום עבודתה של אישתו מכתב ובו סיפר שהיא נואפת - חויב לפצותה. מתי מותר "לבלוש" אחר בני זוג והאם אפשר לתבוע פיצוי? מדריך
פגיעה בפרטיות בנישואים היא תופעה נפוצה מאוד", אומר עו"ד בני דון-יחייא, מומחה לדיני משפחה וירושה. לעיתים, בעיקר במסגרת סכסוכי גירושים, קיים צורך לבלוש אחרי מעשיו של בן הזוג, לחטט בטלפון שלו, להציץ בדואר האלקטרוני, לפתוח מכתבים, להאזין לשיחות ואף להשתמש בחוקרים פרטיים. מה נחשב לפגיעה בפרטיות, מתי בית המשפט יתערב, והאם הנפגע יכול לדרוש פיצוי. בסיוע עו"ד דון־יחייא, "ממון" ו-ynet עושים סדר בנושא.
יחסים מסוכנים: מותר לנהל קשר זוגי במקום העבודה?
תנאי העבודה שלכם הורעו? אלו זכויותיכם
משפטים יקרים: מה חשוב לדעת על הוצאות בבית משפט
כיצד נעשה שימוש בפגיעה בפרטיות במאבקי גירושים?
עו"ד דון-יחייא: בני זוג שנמצאים בסכסוך, רוצים לאגור מידע על רכושו של בן הזוג השני ולדעת אם יש לו קשר רומנטי מחוץ לנישואים. מידע הוא כוח שעשוי לבסס תביעות לגירושים או לשלום בית או להתגוננות נגדן. מידע עשוי לאפשר לזכות במזונות גבוהים יותר או להפך. לעיתים בני זוג נוקטים פעולות הפוגעות בפרטיות ובצנעת הפרט, בניגוד לחוק. הדבר מהווה גם עוולה אזרחית וגם עבירה פלילית.
האם ניתן להשתמש בבית המשפט בחומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות?
החומר יהיה פסול כראיה, אלא אם השופט יתיר להשתמש בו מטעמים חריגים. למשל, כשהפגיעה נעשתה בנסיבות שבהן הייתה מוטלת על הבעל או האישה "חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית לעשותה". הגנה אחרת, שבני זוג מרבים לטעון, היא שהפגיעה נעשתה "לשם הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע". יש הטוענים שהוכחת חוסר נאמנות, למשל, גם תוך בפגיעה הפרטיות, כלולה בהגנה הזאת. בדרך כלל, בתי המשפט אינם מקבלים טיעון זה.
מתי יש לפוגע "חובה חוקית, מוסרית" לפגוע בפרטיות?
בכמה פסקי דין נקבע כי צילום של בן זוג בחדר המיטות או במצב אינטימי ברשות היחיד, בין לבדו ובמיוחד עם צד שלישי, אינו כלול במסגרת ההגנה של "חובה חוקית" ואינו מהווה "הגנה על עניין אישי כשר של הפוגע". בית המשפט העליון קבע כי מדובר בפגיעה לא מידתית בפרטיות. באחד המקרים, התקין בעל מצלמות במזגן בדירה המשותפת שבה התגוררה אשתו לבדה, כדי לגלות אם היא נפגשת עם גבר אחר. ביהמ"ש לא נתן הכשר לטענת הבעל שעומדת לו ההגנה כאילו פעל לשמירת "עניין אישי כשר".
מתי תתקבל טענה שהפגיעה בפרטיות נעשתה "לשם הגנה על עניין אישי כשר"?
באחד המקרים אישה התלוננה במשטרה פעמים אחדות על אלימות מצד בעלה, והוא הכחיש. הבעל התקין מצלמות בבית, האישה גילתה אותן והגישה נגדו תביעת פיצויים בשל פגיעה בפרטיות. השופט קבע כי הבעל פעל בתום לב כדי להגן על עצמו מחשש לתלונות נוספות למשטרה. במקרה אחר הקליט חוקר פרטי אדם בחנותו כדי לצבור ראיות על הכנסותיו. בית המשפט לא ראה בכך פגיעה בפרטיות מפני שהתיעוד בוצע ברשות הרבים.
מה נחשב לפגיעה בפרטיות?
בין השאר, מציין החוק: "בילוש או התחקות אחרי אדם, העלולים להטרידו, או הטרדה אחרת". כך גם האזנת סתר, המתבצעת כשאחד מבני הזוג אינו משתתף בשיחה, וכן צילום אדם כשהוא "ברשות היחיד". רשות היחיד איננה רק ביתו של אדם. בית המשפט העליון כתב כי "מסביב לכל אדם יש מרחב שבתוכו הוא זכאי להיות עם עצמו. מרחב זה נע עם האדם עצמו". לכן הפגיעה בפרטיות יכולה להיות בכל מקום שהוא.
האם פרסום על חוסר נאמנות של בן זוג נחשב פגיעה בפרטיות?
החוק אוסר "פרסומו של עניין הנוגע לצנעת חייו האישיים של אדם, לרבות עברו המיני, או למצב בריאותו, או להתנהגותו ברשות היחיד". בית משפט לענייני משפחה קבע שפרסום שם של אישה נואפת על ידי בעלה לשעבר מהווה פגיעה בפרטיותה ולשון הרע ופסק לטובתה פיצויים. הגבר שלח מכתבים למקום עבודתה ובהם כתב על חוסר נאמנותה. במקרה אחר, אישה הגישה תביעה נגד בעלה לשעבר מפני שטילפן לבן זוגה והשתמש במידע אישי עליה כדי לפגוע בה ובעלה חוייב בפיצויים.
לדברי עו"ד דון-יחייא, פגיעה בפרטיות כוללת גם "העתקת תוכן של מכתב שלא נועד לפרסום, או שימוש בתוכנו, בלי רשות". המילה "כתב" כוללת גם מסר אלקטרוני. בית המשפט העליון קבע כי "חדירה למחשבו האישי של אדם גרועה לא פחות מפריצה לביתו. חדירה אל המחשב האישי כמוה כחיטוט בחפציו האינטימיים". בית המשפט רשאי לאסור את הפצת החומר הפוגע או להורות על השמדת מידע שהתקבל שלא כדין, לאסור את השימוש בו ולחייב את הפוגע למסור לנפגע את החומר.
האם ניתן לחייב בפיצוי על פגיעה בפרטיות גם כשאי אפשר להוכיח נזק?
עו"ד דון-יחייא: אפשר לחייב בפיצוי שלא יעלה על 50 אלף שקל ללא הוכחת נזק. אם השופט ישתכנע כי הפגיעה נעשתה בכוונה לפגוע, הוא רשאי לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי כפול.
לפנייה לכתב/ת 
