הוועדה שתשלוט על המרחב הימי של ישראל

לראשונה: גוף לתכנון המרחב הימי-ריבוני(צילום: סער הס)

המסמך יכלול את הקמתו של גוף תכנון חדש, "הול"ים", שיהיה אחראי על תכנון המרחב הימי-ריבוני. נציגי הרשויות המקומיות יהיו חברים בוועדה, אך מעמדם יהיה של משקיפים בלבד ולא תינתן להם זכות הצבעה. לוועדה זו תהיה סמכות תכנון על המים הריבוניים של ישראל, 400 מטר מערבית לקו החוף ועד 12 מייל ימי מהחוף.

בעמותת "צלול" לשמירה על איכות הסביבה טוענים כי "המסמך יוביל לאסון אקולוגי וכלכלי, ויהיה בכיה לדורות". ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע דווקא אומרים כי מדובר במסמך "חשוב מאין כמוהו", אך מציינים: "הול"ים יהיה למנגנון תכנוני מנותק בעל סמכות דרקונית".

"בעתיד הקרוב נידרש להרחבת פעילויות בים". הכינרת(צילום: תובל צפריר)

בוועדה שתוקם, בדומה לוועדות כמו הותמ"ל והולנת"ע, יהיו חברים נציגי משרדי הממשלה השונים ונציגי הגופים הציבוריים שעניינם הוא שמירת איכות סביבה. בוועדה יהיה גם נציג הרשויות המקומיות השוכנות לאורך החוף - אך כאמור, מעמדו יהיה של משקיף בלבד, ללא זכות הצבעה.

בנוסף, מהמסמך עולה כי לא תתאפשר זכות ערעור על החלטת הוועדה, דבר שמדאיג גורמים רבים. בתחום המים הכלכליים של ישראל, שבהם לא חלים חוקי התכנון והבנייה, הול"ים יתכנס בפורום מצומצם והחלטותיו יהיו בגדר המלצות בלבד.

מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר(צילום: ניב קנטור)

במהלך העבודה על מסמך המדיניות נבחנו חלופות לניהול המרחב הימי, בהן "רשות ים", שתחזיק בסמכויות נרחבות בתחומים שונים, ו-"מועצת ים", מסגרת לתיאום בין המשרדים השונים. מי שצפוי לנהל את המרחב הימי של ישראל תהיה ועדה בינמשרדית שבה יהיו שותפים מינהל תכנון, משרד רה"מ, משרד הביטחון, משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה, משרד החקלאות ורשות הטבע והגנים.

"בעתיד הקרוב צפויה מדינת ישראל להידרש להרחבת פעילויות בים", אמה מנכ"לית מינהל התכנון דלית זילבר. "המינהל הוביל לראשונה מהלך שבחן את הצרכים העכשוויים והעתידיים, תוך הסתכלות מערבה אל הים הן במים הטריטוריאליים והן במים הכלכליים. מדובר במהלך שמציג תפיסת עולם חדשנית, שלוקחת בחשבון את השינויים והמגמות במרחב הימי. מסמך המדיניות הימי מציג חזון כלכלי-חברתי לצד שימור ערכי הטבע, הנוף והמורשת".

ב"צלול" קוראים למינהל התכנון לתקן את המסמך לפני שיהפוך לרשמי ומחייב. "אנחנו נמצאים כבר מעבר לדקה ה-90, רק מקבלי ההחלטות בישראל עדיין לא הבינו את זה", אמרו בעמותה. "מסמך המדיניות יוביל לאסון אקולוגי וכלכלי ויהיה בכיה לדורות. יש לשמור על המשאב הטבעי הכי גדול שלנו ולמנוע אסון".

ד"ר יובל ארבל, רכז ים וחופים וקשרי ממשל ב"צלול", הסביר: "ההצעה מנציחה את המצב שבו סמכויות התכנון במים הכלכליים נמצאות בידי גורם אחד: הממונה על ענייני הנפט. האינטרס המובנה שלו הוא לפתח את הפקת הגז והנפט". עוד הוא ציין כי העובדה שבהול"ים אין נציג רשויות מקומיות, שעלולות להיות מושפעות מתוכניות בים כמו האסדות, הוא בעייתי במיוחד. "מדובר בוועדה שתהיה ללא בקרה של המועצה הארצית, וללא זכות ערר על החלטותיה", אמר ארבל.

ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע הביעו תמיכה במסמך, אך ביקשו לערוך בו שינויים. "מסמך המדיניות הוא מהלך חשוב מאין כמוהו", כתבו במכתב למנכ"לית המינהל, "אנחנו מברכים על החזון והעבודה המעמיקה". עם זאת, בדומה לגורמים אחרים הם העירו כי המעמד התכנוני של הול"ים נעדר אפשרות ערר על ההחלטות: "למעשה מדובר על מנגנון תכנוני מנותק ובעל סמכויות דרקוניות".

התכנון במים הכלכליים מהווה סוגיה נוספת שיוצרת התנגשות בין האינטרסים של שמירה על הטבע לבין האינטרסים של המדינה בתחום חיפושי הגז והנפט. ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע מבקשים להשאיר את הנושא פתוח להכרעה בהליך חקיקה, במסגרת חוק אזורים ימיים.