פועל נשרף בכל גופו ויפוצה ב-295 אלף שקל

עובד מפעל לאחסון חומרים מסוכנים נכווה בשריפה שפרצה בשל קצר חשמלי. המעסיקה ביקשה להטיל עליו את האשמה, אבל ביהמ"ש חשב אחרת

עו"ד אורי לוגסי | פסקדיןפורסם: 27.12.19 , 06:40

בית משפט השלום בצפת קיבל לאחרונה תביעה של עובד חברת "שי תובלה", שנפגע בשריפה שפרצה בחצר המפעל שלה, וקבע שהיא תפצה אותו בכ-295 אלף שקל. השופטת רביע ג'באלי קבעה כי "הנתבעת לא דאגה לסביבת עבודה ולתנאי עבודה תקינים, ולא דאגה לשיטת עבודה מתאימה ופיקוח יעיל במפעל".

החברה עוסקת בהובלות ואחסון חומרים מסוכנים והשריפה התרחשה ב-2013. בזמן שהתובע ביצע שטיפה וניקיון של חצר המפעל אירע קצר חשמלי במכונת השטיפה וגרם לשריפה שפגעה בו בכל חלקי גופו. כתוצאה מכך הוא אושפז למשך 12 ימים בבית החולים "גליל מערבי", עם כוויות דרגה 2 בפנים, בצוואר ובידיים.

דיני עבודה

3.8 מיליון שקל לשפים סינים מסושייה בחדרה

עו"ד טמיר כרמי | פסקדין

2 עובדים בסניף של רשת "אצה", שלפי החוק זכאים לכפל השכר הממוצע, טענו שבפועל קיבלו שכר מינימום בלבד. בית המשפט הסכים

3.8 מיליון שקל לשפים סינים מסושייה בחדרה

תביעתו התבססה על כך שהשריפה התרחשה שלא באשמתו, במפעל שבבעלות החברה או בשליטתה, כך ש"הדבר מדבר בעד עצמו" ומעיד על רשלנות החברה כמעסיקה. מנגד התכחשה החברה לתאונה, ולחלופין טענה שבכל מקרה יש להטיל על התובע את האשמה לנזקיו, שכן הוא לא ברח אלא ניסה לכבות את האש ואז נפגע.

השופטת ג'באלי ציינה כי "עדותו של התובע, ככל שהיא נוגעת לאופן התרחשות התאונה ונסיבותיה, אמינה במלואה ומהימנה בהחלט. התובע עמד בחקירה נגדית צולבת והנתבעת לא הצליחה לקעקע את מהמינות התובע או לסתור גרסתו באשר לניסיון בריחתו מהשריפה".

היא הבהירה כי על נסיבות התאונה ניתן ללמוד גם מהתיעוד הרפואי, מתחקיר האירוע, וכן מטפסים שהגיש התובע למוסד לביטוח לאומי, שהכיר במקרה כתאונת עבודה, ואשר נערך על ידי הנתבעת.

ברמה המשפטית נקבע כי החברה, בהיותה המעסיקה של התובע, לא עמדה בחובתה למנוע מעובדיה סכנות: "מעסיק סביר ונבון יכול היה לצפות, וצריך היה לצפות, קיומה של סכנת פריצת שריפה, בהינתן כי מדובר בעבודה במפעל העוסק בחומרים מסוכנים ודליקים; משכך, חובה היה על הנתבעת לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים".

כמו כן ציינה השופטת כי טענת החברה שלפיה הפועל הגביר את הסיכון כשניסה לכבות את האש בעצמו התבססה על השערות בלבד. החברה לא טרחה להזמין עדים רלוונטיים (כמו עובד שנכח במקום) או ראיות כגון סרטון מצלמות אבטחה, שיעידו על נקיטת אמצעי זהירות נאותים במקרה של שריפה בעבודה.

בנוגע לטענות בדבר אשמת הפועל, השופטת ציינה כי "התובע נהג כעובד סביר ואחראי ולא ניתן לייחס לו כל אשם תורם".

את נזקי התובע, שכללו אובדן כושר השתכרות, הפסדי שכר וכאב וסבל, העריכה השופטת ב-388 אלף שקל, שמהם ניכתה תגמולים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי. התוצאה הייתה פיצוי של 242 אלף שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% מהפיצוי, וכן הוצאות משפט בסך 5,000 שקל.