הדבר הגדול הבא: גלעד לוי הוא התקווה של הכדורסל הישראלי
פרץ לתודעה בזכות סרטון שלו שהפך ללהיט יוטיוב, משווה את עצמו ליאניס אנדטוקומבו, חולם להגיע ל-NBA ומאוכזב מההחלטה לייבש אותו בנבחרת הנוער. הכדורסלן בן ה-17 מתנשא לגובה של 2.16 מטר ומכוון הכי רחוק שאפשר
כשאיתי ונילי לוי נפגשו על מדשאות אוניברסיטת בר־אילן ב־1993, הם לא חשבו ש־26 שנים לאחר מכן גלעד (17), אחד מארבעת ילדיהם, ישחק כדורסל באסטודיאנטס הספרדית וייחשב לאחד הכישרונות המבטיחים באירופה. מצד שני, כשהאבא מתנשא לגובה 1.93 מטר, האמא ל־1.90 מטר, והילד עצמו מגיע ל־2.16, הסיכויים לכך יותר גבוהים - תרתי משמע.
לפני שנמשיך לגלעד, צריך להתייחס לשלושת הילדים הנוספים לבית משפחת לוי, שלא מביישים את הפירמה בגזרת הגובה. אוראל הגדול (2.16 מטר!), בן 23, משחק בחבל מודיעין מהליגה הלאומית. יוגב בן ה־22 (2.08) משחק בקולג' במיזורי, ונבו בן ה־14 (1.84) מכדרר בגלבוע/מעיינות, שם פרץ גם גלעד.
כמו לא מעט בני נוער שהתפרסמו בדור הנוכחי, גם גלעד נכנס לתודעה בזכות סרטון שהועלה ליוטיוב והפך לוויראלי. זה קרה לפני קצת יותר משנתיים במהלך משחק נערים של גלבוע/מעיינות, אחרי שלקח ריבאונד, עבר את כל המגרש בכדרור וסיים את ההתקפה בהטבעה.
"הסרטון הזה צולם מהיציע במצלמה חובבנית", מספר גלעד, שהגיע לחופשת חג מולד של עשרה ימים בארץ. "מהרגע שהוא עלה לרשת קיבלתי המון הודעות, נוספו לי עוקבים לאינסטגרם והייתי בהיי, אבל המאמנים אמרו לי שאני חייב להישאר צנוע". אמו, הצמודה אליו בחופשה, מוסיפה: "אחרי הסרטון ראינו פתאום שהרבה סוכנים מגיעים למשחקים שלו, אבל היינו עדיין 'צעירים' בתחום ולא הבנו מה קורה".
גלעד התחיל לשחק כדורסל בגיל 5 בבית הספר של הפועל אשדוד. "זה היה כמו ללכת לכל חוג רגיל", הוא אומר. "אבל אז התקדמתי, ושיחקתי עם ילדים שגדולים ממני בשנתיים". שני אחיו הגדולים, אוראל ויוגב, שיחקו באקדמיה של איגוד הכדורסל בווינגייט, אבל היא נסגרה. גלעד, שרצה למצוא אקדמיה אחרת, הגיע לזאת של גלבוע/מעיינות. "זו הייתה אהבה ממבט ראשון", הוא משחזר. "הכדורסל חשוב, אבל קודם כל הלימודים והאדם. זה מה שקנה גם את ההורים".
בהמשך הוא שיחק בנבחרת הקדטים, וכך למעשה גילו אותו באירופה. מהר מאוד הגיעו הצעות מקבוצות ברחבי היבשת, בהן ברצלונה, ריאל מדריד ורומא. המשפחה בחרה באביעד גרוניך כסוכן, והוא שידך להם את אסטודיאנטס.
קייטרינג יהודי על חשבון הקבוצה
גלעד ומשפחתו מנהלים אורח חיים דתי. לא פשוט להעתיק את החיים למדינה שדברים מתנהלים בה אחרת, אבל רמת הכדורסל הגבוהה סייעה לו לקבל את ההחלטה: "הגענו לשבוע התרשמות שם. זו הייתה הטיסה השנייה שלי בחיים. מהרגע הראשון הבנתי כמה הם רציניים. העונה למעשה נגמרה, אבל הם המשיכו להתאמן, המאמנים הריצו אותם ולא עשו להם הנחות. זה קנה אותי".
במקביל, אסטודיאנטס התעניינה גם באוראל, ההורים הראו להם סרטון שלו והקבוצה ביקשה שגם הוא יגיע. השניים התגוררו יחד במעונות של המועדון, ושיחקו בקבוצות שונות בעקבות הבדלי הגיל.
איך אתה מצליח לשמור על אורח חיים דתי?
"בהתחלה נושא הכשרות לא היה קל, כי באסטודיאנטס לא הבינו אותו עד הסוף. אחרי שהם התייעצו עם הרב של מדריד, ולקחו קייטרינג יהודי, דברים הסתדרו. אני מקבל את זמן התפילות שלי ונשאר לי להתרכז רק בכדורסל. אני משחק בקבוצת הנוער ובקבוצה הבוגרת השנייה של המועדון, ככה שהלו"ז צפוף".
בקיץ האחרון גלעד זומן למחנה הכי יוקרתי שמיועד לקבוצת הגיל שלו - כדורסל ללא גבולות מטעם ה־NBA, שנערך בלטביה. "מה־NBA פנו לאסטודיאנטס והיה לי ברור שאני הולך על זה", אומר גלעד. "איך שהגעתי לשדה התעופה בריגה ואנשים עם חולצות שעליהן הלוגו של ה־NBA חיכו לי, היה לי ניצוץ בעיניים והבנתי שדלתות נפתחות עבורי".
במחנה הוא עבד עם מאמנים כמו ריק קרלייל מדאלאס, וקיבל טיפים מקריסטפס פורזינגיס: "יצא לי להצטלם איתו, אבל הוא היה מסכן כי כולם קפצו עליו, אז לא ממש דיברנו. אבל קרלייל לקח אותי ממש לשיחה ואמר לי שלא אפסיק לעבוד קשה כי כישרון לבד לא מספיק". בסוף המחנה הוא קיבל את תואר השחקן המצטיין.
"מזל שגלעד עזב לספרד"
דווקא בנבחרות ישראל הצעירות לוי מקבל פחות קרדיט. בקיץ האחרון הוא שיחק עם הנוער באליפות אירופה דרג ב', ומיעט לקבל דקות. "זה היה די מבאס, כי הרגשתי שאני יכול לקבל יותר דקות ולהשפיע אם היו נותנים לי", הוא אומר, "אבל בסופו של דבר הייתי שם כדי לייצג את המדינה. אם הנבחרת מנצחת ומצליחה אז הכל טוב".
נילי הרבה פחות דיפלומטית. הנושא הזה כואב לה מאוד. "אני חושבת שבאמת היה שם מחדל שצעק", היא תוקפת. "עזוב אותנו כהורים, אבל גם המאמנים שלו באסטודיאנטס לא הבינו איך הוא לא משחק. קיבלתי עשרות הודעות מאנשים, לא הבנתי איך כל העולם רואה ומדבר על זה, ורק הם יושבים על הספסל ולא רואים. זה גרם לנו בבית להגיד שמזל שגלעד עזב לספרד. מבחינתנו זה פגם של המערכת כי הם לא יודעים מה לעשות איתו. כשגלעד נולד לא חשבנו שיום אחד הוא יגיע לספרד, אבל לאור המצב אנחנו מאוד שמחים שזה מה שבחרנו, כי פה פשוט לא יודעים לעבוד עם גבוהים, לצערנו". גם גלעד חושב כך: "שמח שלקחתי את ההחלטה לעזוב לספרד".
בינתיים הוא כבר הספיק לעלות במשקל ובמסה. לאסטודיאנטס לוי הגיע במשקל של 93 ק"ג, ועכשיו הוא כבר שוקל 105 ("הדיאטנית אמרה לי שאני חייב לעלות עוד במשקל").
ומה צופן לו העתיד? "אני מאוד אוהב את יאניס אנדטוקומבו, אנחנו מאוד דומים במשחק שלנו גם מבחינת הנתונים", הוא טוען. "כרגע אני רוצה להישאר בספרד כמה שאפשר, ולא רואה סיבה לחזור לשחק בישראל. יכול להיות שבחודשים הבאים אשתלב בליגה הראשונה כאן, וזה יוסיף לי המון. בעתיד אני חולם להגיע הכי רחוק שיש – וזה אומר ל־NBA".
לפנייה לכתב/ת 
