הצדק הפואטי של מירי רגב והבוכרים
הו, האירוניה: שרת התרבות, שהפכה לאמנות את מינוף ההתבטאות הלא מוצלחת לכדי כתב אישום, מצאה את עצמה בצד השני של המשוואה
רגב בכנס: "אנחנו לא נותנים לבוכרים לנצח"
כוננות עליונה הוכרזה בכל רחבי הארץ לקראת אירוע מהסוג המכונה "סערה". לא בגלל מזג האוויר, הדבר הזה שמתקבל בישראל כמו הכנה למלחמה כוללת (ועדיין משום מה מנוהל כמו שכונה): שרת התרבות והספורט מירי רגב תועדה שלשום (יום ג') בכנס פוליטי באור יהודה כשהיא אומרת "לא ניתן לבוכרים לנצח פה". כוונתה הייתה לאגף הבוכרי בשורשיו של גדעון סער, היריב של בנימין נתניהו בפריימריז לראשות הליכוד. מכאן, אלא מה, "סערה".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
השימוש של רגב בזהותו העדתית של סער הוא מקסימום הומור גרוע. במדד הגזענות וההתנשאות זה אפילו לא מתקרב לתגובה המחפירה של משרד התרבות, שהאשימה את ח"כ גדי יברקן שהוא לא ניחן ב"הכרת הטוב, צניעות ומחויבות לאמת, שמאז ומתמיד אפיינו את העדה האתיופית". זאת השפלה של קהילה, ועוד בהודעה מטעם מוסד ממשלתי.
וכמובן, אין מה להשוות עם ההכרזה המחרידה ש"הסודנים הם סרטן בגוף שלנו". ליד אלה הערת "הבוכרים" של רגב לא ראויה ליותר מכמה תגובות שנונות וממים משעשעים בטוויטר, והלאה.
מירי רגב וגדעון סער(צילום: אבי מועלם, רז גרוס)
בעצם, למה להפליג למחוזות תיאורטיים: לח"כ רם בן-ברק מכחול לבן הייתה התנסחות לא טובה, שעירבה את המילים "שחורים" ו"לבנים" בהתייחס להבדל בין מפלגתו לליכוד בנוגע לנושאים כגון שלטון החוק. טעות של טירון, אבל כל מי שהקשיב הבין למה הוא התכוון. ממש הזיז למישהו, ובמיוחד לרגב. "תגידו עד לאיזו רמה הגעתם?", היא הטיחה בו בשידור מהאולפן הנייד שלה, "אז אני רוצה להגיד לך שאני, כמו רוב החברים שלי כאן, אנחנו שחורים ואני שחורה גאה".
לא מפתיע, אם כן, שגדעון סער זיהה את ההזדמנות ועט על השלל. "בוכרי גאה!", הוא צייץ אתמול והוסיף תמונה שלו בבגדים מסורתיים. בהודעה שהפיץ אף האשים את מחנה נתניהו ב"אמירות גזעניות". נוכח הדיבור הגובר על מצבו הלא מזהיר לקראת פתיחת הקלפיות בפריימריז, אין להתפלא שהוא נאחז בקש רופס למדי.
אולם התגובה של רגב, שהאשימה את סער בהוצאה מהקשר מתוך ייאוש ומצוקה, היא כבר פואטיקה טהורה. פתאום בקעה מגרונה קול זעקה נגד אופורטוניזם, ועוד כזה שמתבסס על העצב הרגיש והפצע המדמם של הגזענות בישראל. ובכן, זה לא שלא היה לו ממי ללמוד. ומכיוון שאנחנו לא בדיוק בעידן של הפקת לקחים והפרדת עיקר וטפל, לא נותר אלא להיפגש ב"סערה" הבאה.
- עינב שיף הוא מבקר הטלוויזיה של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
עינב שיף
צילום: נמרוד סונדרס
מומלצים
