מבצר החשמונאים הסודי: ביקור באתר העתיק שהתגלה במקרה
טרקטור פלסטיני שפרץ ציר בגבעה, חשף במקרה חלק מהחומה המרשימה שהקיפה את מבצר החשמונאים הסודי. מטיילים שעברו במקום שלחו לארכיאולוג בר המזל ד"ר דביר רביב תמונה של החומה והוא מיד הבין שמדובר בתגלית מרעישה. יצאנו איתו למסע מצולם באתר
צועדים בעקבות היסטוריה יהודית: לאחר הגילוי המרעיש של מבצר חשמונאי נסתר בדרום השומרון, ששמעון בן מתתיהו הכהן החשמונאי בנה - ולכבוד חג החנוכה - יצאנו לסיור מצולם באתר הארכיאולוגי המסקרן עם הארכיאולוג בר המזל שגילה את המבצר, ד"ר דביר רביב, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר אילן, ועם יאיר אלמקייס, מנהל מרכז לימוד וסיור במדרשת שומרון, שיזם את הסיור המיוחד.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
קבענו להיפגש בשעת בוקר מוקדמת בעמדת הש"ג של היישוב חלמיש והצטרפנו לג'יפ של אלמקייס. באזור נחל נטוף ירדנו מהכביש ונכנסנו לשטח. הנוף המדהים של חבל בנימין עם הגבעות והטרסות העתיקות, המערות ועצי הזית - הכניס אותנו לאווירה מרגשת של גילוי ותגליות. בנקודת התצפית הראשונה על המבצר החשמונאי, ד"ר רביב הצביע על אחת הגבעות המרשימות שמולנו.
עוד על חנוכה בערוץ היהדות:
- ניצולת השואה זכתה להדליק נר חמישי בפעם הראשונה בחייה
- גיבור או עריץ חסר עכבות: יהודה המקבי
- הקונטרה לפסטיגל: להיטי החנוכה שכבשו את במות המגזר
"מדובר בתגלית מרעישה, מבצר חשמונאי שלא היה ידוע לנו עד לאחרונה. האתר הארכיאולוגי התגלה במקרה. טרקטור פלסטיני שפרץ ציר בגבעה, שחשף במקרה חלק מהחומה המרשימה שהקיפה את המבצר. מטיילים שעברו במקום, שלחו לי תמונה של החומה ומיד הבנתי שמדובר במבצר חשמונאי שלא הכרנו", הוא מספר בהתרגשות עצומה.
המבצר החשמונאי: שרידי מגדל שנהרס
הדרך המשובשת אל המבצר החשמונאי מלאה במערות קבורה, אבני גזית שבורות וסימנים נוספים המרמזים על יישוב גדול שהיה כאן בעבר. כדי להבין כיצד נראה המבצר החשמונאי בימי קדם, צריך להפעיל קצת את הדמיון ולהתעלם מהטרסות המרשימות ומטעי הזיתים שכבשו את הגבעה. ד"ר רביב מבקש לעצור את הג'יפ בתחתית המבצר, מוביל אותנו לפתח של אחת המערות ומסביר.
"מדובר ביישוב חקלאי גדול שהתחיל כנראה כבר בסוף התקופה הפרסית או בתחילת ימי הבית השני, שנקרא "חרבת ארטבה". בימי יהונתן או שמעון החשמונאים, הם עולים למעלה ומקימים ביצורים ובהמשך האזור מתמלא במבנים, בורות מים ומחסנים."
מסתבר שאחד המחסנים היותר מרשימים של המבצר החשמונאי מסתתר בתוך אחת המערות הכי יפות בישראל, מדובר בחלל תת קרקעי מרשים ומרווח, המעוצב עם קשתות ועיטורים שנחצבו בסלע. בתוך המערה אנחנו מוצאים שרידים טריים של שודדי העתיקות כולל כוסות קפה, דליי פלסטיק, חפירות בקרקעית והרס של קירות.
ד"ר רביב טוען כי "מאז שהתגלה האתר, הוא סובל משוד עתיקות. מדובר באזור מאד מבודד בשטח B ויכולת האכיפה של הרשויות הישראליות הן מוגבלות."
25 שנות מלחמה נגד הכובש היווני – וניצחון יהודי אחד גדול
אנחנו מנקים את האבק מהבגדים, חוזרים לג'יפ ומטפסים בדרך התלולה שתושבי האזור פרצו עם טרקטורים. לפתע אנחנו מבחינים באבני הגזית המרשימות, קטע קצר של חומה מאסיבית שמקיפה את הגבעה ששרד את הטרקטורים.
ד"ר רביב נזכר ביום הקסום שבו ראה לראשונה את החומה החשמונאית: "לאחר הדיווח של המטיילים על עבודות של טרקטור על גבעה, הגעתי לכאן במהירות וראיתי שרידים של מגדל שנהרס במהלך פריצת הדרך. מדובר בבניה בסגנון הלניסטי שהחשמונאים אימצו".
אלמקייס, שמבקר במבצר החשמונאי הנסתר בפעם הראשונה, מאד התרגש מהמעמד. "בחג החנוכה אנחנו מדליקים נרות ואוכלים סופגניות, אבל מדובר למעשה במלחמה קשה ואכזרית של 25 שנה נגד הכובש היווני, שמסתיימת בניצחון גדול בזכות שמעון, שבנה את המבצר המרשים הזה.
"שמעון התרסי היה האחרון מבין חמשת האחים החשמונאים: יוחנן הגדי, יהודה המכבי, אלעזר החורני ויונתן הוופסי, שכולם מתו בנסיבות טרגיות. שמעון היה היחיד שהגיע למעמד של שליט אזורי, כהן גדול וסוג של מלך וזה מאד מרגש לראות את החותם האדיר שהוא יצר בשטח", הוא אומר.
המבצר שאף אחד לא מכיר
אנחנו נוגעים בהתרגשות באבני החומה הגדולות ששרדו את הטרקטורים הפלסטינים וד"ר רביב משתף אותנו בתחושותיו, לאחר שהבין כי גילה מבצר חשמונאי שאף אחד לא ידע על קיומו: "זה היה מדהים, רגע השיא בקריירה שלי. מטבע הדברים האסימון יורד לאט, כשהבנתי שיש כאן מבצר חשמונאי, זאת הייתה תחושה מדהימה, כי אף אחד לא שם לב שיש כאן עתיקות ובין רגע - מעוד גבעה, האתר הפך להיות לחלק מהמורשת שלנו".
אלמקייס שחוקר ומסייר באתרים חשמונאיים רבים ברחבי השומרון, מוסיף כי "חג החנוכה, בניגוד לשאר החגים שלנו, הוא חג היסטורי באופן מובהק. אנחנו יודעים פרטים היסטוריים רבים על החג אבל יש מחסור במחקר הארכיאולוגי. באופן אישי אותי מאד מרגש לגעת באבני החומה שבנה שמעון בן מתיתיהו, המנהיג שניהל את מדינת ישראל הקדומה שהייתה כאן לפני 2,000 שנה."
מורשת יהודית נבזזת ונעלמת
בפסגת הגבעה הסלעית, שהייתה מרכז המבצר הקדום, אנחנו יוצאים לסיור רגלי בעקבות בורות המים הנסתרים שסיפקו מים ללוחמים היהודיים ששלטו באזור. בכניסה לאחד ממאגרי המים הרבים והמרשימים שהתגלו בקרקעית המבצר, אנחנו מוצאים שוב שרידים של שוד עתיקות.
ד"ר רביב חש כעס. בפעם שקודמת שביקר בבור המים הגדול, הקירות היו מצופים בטיח ולמקווה טהרה המפואר שנחצב בסלע הובילו שבע מדרגות. נכון להיום, שודדי עתיקות רודפי בצע שברו את המדרגות ואת המקווה המפואר בתקווה למצוא מטבעות עתיקים ובמקום הטיח המיוחד שנשמר במשך 2,000 שנה יש חורים וסימני חפירה בכל זווית.
לאחר שממדי ההרס באתר הארכיאולוגי החשמונאי מתגלים כעס וצער על הפגיעה במורשת התרבותית מתנקזים לאוויר. ד"ר רביב מסביר את הסיטואציה הפלילית והמבישה שמתחוללת סביב המבצר: "ברגע התושבים הפלסטינים של האזור מזהים את האתר הארכיאולוגי, הם מתחילים לחפש ולחפור באופן שיטתי מטבעות עתיקים מתקופת הבית השני, שיש להם ערך עצום בשוק השחור. יצא לי לפגוש שודדי עתיקות במהלך חפירות השוד שלהם והם הראו לי בגאווה מטבעות עתיקים של יוחנן הורקנוס ואלכסנדר ינאי."
מתברר ש"השוק השחור" למטבעות וחפצי אומנות מהתקופה החשמונאית המאכלס בעיקר קונים יהודיים ועשירים מאמריקה, מספק פרנסה בשפע לשודדי העתיקות. מחירה של דרכמת כסף חשמונאית אחת בשוק זה יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.
ואז נמצאו שרידים נוספים
במעלה הגבעה אנחנו מחפשים קצת צל כדי להכין קפה ופתאום ד"ר רביב, שעד לרגע זה התנהל בקשיחות מסוימת מתחיל להצביע על הקרקע ולצעוק בהתלהבות "מצאתי את המשך החומה!"
מסתבר שהגשם והרכבים המקומים שהחלו לעבור כאן חשפו שרידים נוספים מהחומה המרשימה שהקיפה את המבצר. ההתרגשות של גילוי החלקים הנסתרים בפסיפס ההיסטורי של המורשת הלאומית שלנו - בזמן אמת - ממש מחשמלת וד"ר רביב מתחיל לחשוב על העתיד: "הלוואי והיינו יכולים לבצע כאן, לאורך החומה, חפירה ארכיאולוגית ולחשוף את המבנים שנמצאים בתוך המבצר וכך אולי יהיה אפשר לתארך אותה במדויק".
"אנחנו מתחילים לקבל הבנה על עוצמתה של הממלכה החשמונאית"
במרומי הגבעה הרמה, תחת הצל המפנק של עצי הזית, אנחנו יושבים לנוח לאחר מסע מרגש של תגליות ארכיאולוגיות, משקיפים על הנוף המרהיב ואלמקייס מכין קפה שחור.
בעקבות התגלית המרעישה של ד"ר רביב, כבר לא מדובר בעוד נקודת תצפית נחמדה על שמורת הטבע של נחל נטוף - אלא בנקודת תצפית אסטרטגית ממבצר חשמונאי מרשים, המהווה סמל לתקומת העם היהודי במולדתו ההיסטורית. אלמקייס מוזג לנו את הקפה ומסביר על החשיבות הרבה של התגלית הארכיאולוגית הייחודית.
"כשהשטח הזה עבר לממלכת יהודה, שמעון החשמונאי בנה כאן את המבצר כדי להגן על הגבול הצפוני של מדינת היהודים. בימי שמעון אנחנו כבר יכולים לדבר על עצמאות שלטונית. המבצר הזה ומבצרים נוספים שהתגלו באזור מתחילים לתת לנו סוג של הבנה לגבי העוצמה של הממלכה החשמונאית. שמעון בן מתתיהו היה מלך, כהן גדול וגם אסטרטג ובסופו של דבר הוא גם מצליח לנצח את הצבא היווני."
אנחנו עדיין נסערים מעוצמת ההרס של האתר בידי שודדי עתיקות וד"ר רביב מוסיף כי "אם המצב המצער, שמדינת ישראל לא אוכפת בשטח B את החוק - יימשך, כנראה שהחומה ושאר השרידים מהתקופה החשמונאית ייעלמו".
בדומה להתנהלות הישראלית פלסטינית המשותפת לשמירה על ארמונות החשמונאים ביריחו, אלמקייס מציע פתרון פרגמטי לבעיית השימור של המבצר החשמונאי: "לא בטוח שצריך להגדיר את המקום כשטח C, אפשר להגדיר את המקום כאתר מורשת בשיתוף פעולה ישראלי פלסטיני ולשמור עליו".
מיחידת תיאום פעולות הממשלה בשטחים נמסר בתגובה: "האתר הארכיאולוגי המדובר נמצא בשטח B תחת שליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית - זאת על פי הסכמי אוסלו. נדגיש כי המנהל האזרחי אמון על מימוש הסמכויות האזרחיות בשטחי C בלבד, ומשכך פועל בשטחים אלו לשימור ולמחקר האתרים הארכאולוגים, כמו גם למניעת שוד והרס עתיקות".
גורמים ביחידת קצין המטה לארכיאולוגיה ציינו כי ניתן להגיע לאתר באופן פרטי בתיאום אל מול צה"ל, וכן הוסיפו כי בשנה האחרונה הוביל המנהל האזרחי עשרות פעילויות אכיפה כנגד שודדי עתיקות ומבנים בלתי חוקיים אשר הוקמו בלב אתרים ארכיאולוגים בשטחי C.
לפנייה לכתב/ת 
