החיסונים נגמרים? כי לא הזמינו מספיק. כך ניתן לשנות את המצב
תחלואת השפעת גובה קורבנות, והחיסונים כמעט ואזלו: רופאי בריאות הציבור מוחים על המצב לפיו קופות החולים מזמינות מדי שנה כמות קטנה מדי של חיסונים. פרופ' דוידוביץ': "גם אם נרצה לא נוכל לחסן את כל האוכלוסיה. דרושה תוכנית לאומית להגדלת כמות המתחסנים לפני שיהיה מאוחר מדי"
נוסף על העיכוב בהגעת החיסונים - תחלואת השפעת הגיעה השנה לישראל מוקדם מהרגיל. על פי נתוני משרד הבריאות אושפזו עד כה כמאה איש במצב קשה בבתי החולים, 11 מתוכם נפטרו, בהם ילדה בת 14 ובחור צעיר בן 19 עליהם דווח בשבוע שעבר ב-ynet. מרבית מקרי השפעת שנצפו עד כה משתייכים לתת-זן של שפעת מסוג A המכונה "שפעת החזירים" (H1N1, ע"ט) הנחשב לזן אלים יותר, המסוגל לפגוע גם בצעירים ובריאים, והוא כלול בהרכב ארבעת הזנים של החיסון השנתי.
קיראו עוד:
השיא לפנינו: "תוך כשבוע יאזלו חיסוני השפעת"; 7 מיליון לא התחסנו
שאננות? למה הישראלים מתחסנים פחות לשפעתאבחנו עצמכם: יש לי שפעת או רק הצטננות?
למעלה מ-1,700,000 איש בישראל כבר התחסנו החורף, אבל החיסונים בקופות החולים הולכים ואוזלים, ונכון להיום נותרו עשרות אלפי חיסונים אחרונים שצפויים להיגמר תוך ימים ספורים. בארבע קופות החולים פועלים כעת להזמנת חיסונים נוספים.
רופאי בריאות הציבור בישראל מוחים על המצב ודורשים ממשרד הבריאות להקים תכנית לאומית להגדלת כמות המתחסנים. פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב אמר בראיון לאולפן ynet: "גם אם נרצה לא נוכל לחסן את כל האוכלוסיה, כי יש מדיניות בקופות החולים שלפיה בכל שנה מזמינים מספר חיסונים לפי נתוני ההתחסנות של שנה שעברה, וכך נוצר מן משחק כזה שאנחנו לא יודעים איפה תחילתו ואיפה סופו.
"אני לא מופתע ממה שקורה עכשיו, לצערי כל שנה שבה יש מגיפת שפעת שהיא קצת מעבר לממוצע אנו מגיעים למצב הזה. אם לא ניקח ברצינות את המצב ונבין שבכל שנה זה סיפור ידוע מראש, אנשים מתים משפעת וחולים בצורה מאוד חמורה, אז אנחנו לא נתגבר על זה. צריך להכין תוכנית לאומית בהובלת משרד הבריאות שכוללת תמריצים לקופות החולים, הזמנת חיסונים לא רק עבור רבע מהאוכלוסייה אלא כמו בארה"ב, עבור 50% מהאוכלוסייה".
פרופ' דוידוביץ' הוסיף: "צריך להכין תוכנית לאומית בהובלת משרד הבריאות, יחד עם קופות החולים, ההסתדרות הרפואית ורופאי בריאות הציבור, להשקיע בהסברה כבר בקיץ ולא כשכבר מאוחר מדי ויש מקרי מוות. אני שומע סיפורים מחברים שהולכים להתחסן בקופות וזה פשוט בלתי סביר. צריך להנגיש את החיסונים במקומות העבודה, ישירות בבתים במיוחד עבור קשישים, לבוא אליהם הביתה ולחסן אותם.
"גם טיפות החלב אמורות לשחק תפקיד משמעותי בהתחסנות אבל הן הולכות לקראת קריסה. אם לא ניקח את הנושא של מניעה ובריאות הציבור בצורה הרבה יותר משמעותית ונתכונן לזה מבחינת תקציבים, הגדלת כוח אדם, השקעה בטיפות החלב והסברה, לא כשכבר יש את ההיסטריה בשיא התחלואה, אלא נעשה את זה הרבה יותר קודם ונמנע את המצב הזה".
"כבר הרבה מעבר לאפס מקום"
מי שחווים על בשרם את נתוני התחלואה הגבוהים הם מנהלי המחלקות בבתי החולים. ד"ר מיכל שטיין, מנהלת המחלקה למחלות זיהומית בבית החולים "הלל יפה" סיפרה: "המצב אצלנו וגם בשאר בתי החולים בארץ הוא שאנו רואים עלייה בתחלואה של מחלות נשימה ובכל מה שקשור לשפעת. המחלקות הפנימיות מלאות ומחלקת הילדים בתפוסת שיא. רוב החולים הקשים משפעת, מבחינת הסטטיסטיקה הארצית, הם כאלו שלא התחסנו. אני רואה מחלקות מלאות, חולים שוכבים במסדרונות, תמונה שחוזרת על עצמה כל חורף והשנה במיוחד".
"תמונה שחוזרת על עצמה כל חורף, והשנה במיוחד": צפו בריאיון המלא באולפן ynet
לדבריה של ד"ר שטיין העומסים במחלקות מתקרבים לשיא: "אני לא יכולה להגיד אפילו שאנו מלאים עד 'אפס מקום', מכיוון שזה כבר הרבה מעבר לאפס מקום ועם זאת אנחנו מטפלים תמיד בכל מי שמגיע.
שפעת כשמה כן היא. המילה שפעת נגזרת מהמילה השפעה. גם באנגלית influencia זה מהמילה influence, כי השפעת בניגוד למיס-קונספציה שמדובר בסתם הצטננות, שפעת זו מחלה מאוד קשה שעלולה להסתבך בסיבוכים שונים בין היתר בדלקות ראיה ועוד סיבוכים אחרים, דלקת של קרום הלב וכו', ואף להביא למוות.
"כל שנה יש התפרצות של שפעת. כשהווירוס משתנה קצת יותר מהרגיל הוא בדרך כלל גורם לתחלואה יותר קשה וכנראה שזה מה שאנחנו חווים השנה מה גם שהמחלה הגיעה יחסית מוקדם לשנים קודמות והחיסונים הגיעו מאוחר השנה, הם הגיעו רק באמצע נובמבר, לכן שיעור יותר קטן מהאוכלוסייה הספיק להתחסן לפני שהתפרצה המחלה. אנחנו מקטינים את הסיכוי להידבק ועוד יותר מזה אנחנו מקטינים את הסיכוי להסתבכות של המחלה, לאשפוזים ולמוות. לכן כדאי להקדים ולהתחסן עד כמה שאפשר".
לפנייה לכתב/ת 
