שיעור אזרחות, בלי אזרחות: משרד החינוך מחפש מורים למזרח ירושלים
מפאת מחסור, משרד החינוך מחפש מורים לאזרחות שיסכימו ללמד תלמידים פלסטינים שאין להם כלל אזרחות ישראלית. בתוכנית: ציונות והגדרתה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המתנגדים טוענים לישראליזציה: "מקצוע לא רלוונטי", אולם התומכים מציינים כי מדובר בפתיחת דלתות לחברה
המהלך הינו חלק מתוכנית החומש של משרד החינוך ועיריית ירושלים, שנועדה לחזק את מערכת החינוך במזרח העיר במסגרת החלטת הממשלה מחודש מאי 2018. אחת המטרות שנקבעו בתוכנית היא "העמקת הידע בשפה העברית", לצד "מתן תמריצים, פיזיים ופדגוגיים, להרחבת תכנית הלימודים הישראלית" על חשבון תוכנית הלימודים הפלסטינית שבסופה מקבלים התלמידים את תעודת הבגרות הפלסטינית – טאוג'יה.
לצד ההזדמנויות שמעניקה התוכנית לתלמידי מזרח העיר, ובראשן האפשרות להשיג תעודת בגרות ישראלית שתאפשר להם בהמשך ללמוד במוסדות אקדמיים ישראלים, היוזמה נתקלת גם בביקורת בשל טענות ל"ישראליזציה" של מזרח העיר.
משרד החינוך פרסם לאחרונה קול קורא שמטרתו מימון מסלולי הכשרה ייעודיים במכללות להוראה ובאוניברסיטאות למורים לאזרחות שילמדו את המקצוע בבתי ספר במזרח ירושלים. לצורך כך ישקיע המשרד סכום של 372,400 שקלים. בקריאה שפורסמה לאחרונה נכתב כי המשרד "מבקש לעודד מכללות אקדמיות לחינוך ואוניברסיטאות המקיימות תוכנית הסבת אקדמאים להוראת אזרחות שקיבלה את אישור המל"ג, ולתקצב תוכנית להרחבת הסמכה להוראת בבתי הספר העל יסודיים במזרח ירושלים".
בהמשך צוין כי "במקצוע האזרחות חסרים מורים בעלי הסמכה להוראת האזרחות, ועל כן אנו פותחים תוכנית שמטרתה הרחבת הסמכה להוראת אזרחות בבתי הספר העל יסודיים במזרח ירושלים". ואולם, מבדיקת ynet עולה כי למעט האוניברסיטה העברית בירושלים, כל המכללות והאוניברסיטאות להן מסלולים להכשרת מורים לאזרחות (או תוכניות הסבה) בחרו שלא להגיש מועמדות לתוכנית, ובהן מכללת אורנים, אוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל, סמינר הקיבוצים, אוניברסיטת אריאל, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה. עם זאת, קרבה פיזית של המוסד האקדמי למזרח ירושלים זוכה לעדיפות, מה שעלול להסביר את ההחלטה של האוניברסיטה העברית לגשת לקול הקורא.
בתוך כך, בעוד משרד החינוך טוען כי תוכנית החומש זוכה להצלחה, בשטח נמתחת ביקורת על הניסיון להרחיב את לימודי האזרחות במזרח ירושלים בקרב תלמידים שלרובם המכריע כלל אין אזרחות ישראלית, והם במעמד תושב בלבד.
בבחינת הבגרות האחרונה באזרחות שיועדה לתלמידים הערבים, למשל, הופיעה שאלה על מקומה של השפה העברית במרחב הציבורי בישראל, ועל כך שבשל הגדרה של ישראל כמדינה יהודית היא עדיין מחויבת לספק שירותי דת לכל האזרחים. בשאלה אחרת התבקשו התלמידים תאר את הקשר של יהודי התפוצות למדינת ישראל.
"זו ישראליזציה של מערכת החינוך במזרח ירושלים, אבל בלי הישראליות", הגיב למהלך ד"ר חאלד אבו עסבה, איש חינוך וחוקר. "אומרים להם בעצם לא להיות פלסטינים אבל הם גם לא ישראלים, אז מה הם? התוכנית תרחיק אותם מהזהות הפלסטינית שלהם, אז לאיזו אזרחות יחנכו אותם? הם ילמדו מקצוע שלא רלוונטי לחיים להם. מדברים על למידה משמעותית, אבל אין שום משמעות בחשיפה לתכנים האלו לחיים שלהם. משרד החינוך רוצה להרגיש בלי וללכת עם.
"בקרב ערביי ישראל הוויכוח הוא על התוכן הנלמד ועל מעמדם של האזרחים הערבים במדינה, אבל במקרה הזה מדובר על משהו אחר לגמרי. אני חושב, למשל, על הדיונים בכיתה. מעלים סוגיה אזרחית לתלמידים ללא אזרחות. הם בכלל לא מקושרים לחברה הישראלית, וזה נראה מאוד מלאכותי".
"אלטרנטיבה לתעודת הבגרות הפלסטינית"
מנגד, אחרים דווקא תומכים בתוכנית. "הטרור של בני הנוער ממזרח ירושלים יוצא מתוך בתי הספר", אומר מאור צמח מארגון "לך ירושלים". "דרשנו לימודי ליבה לתלמידים", מסביר צמח. "לא דרשנו שילמדו את יסודות הציונות והתנ"ך, אבל כן את יסודות הדמוקרטיה, ואת ההיסטוריה של שני העמים באופן נכון ומוסדר".
צמח טוען כי "זה נכון לכלל המגזר הערבי ונכון יותר למזרח ירושלים. צריך לאתר את המורים המתאימים ואם לא מוצאים אותם במשרד החינוך אז לא צריך להרים ידיים, כפי שבדרך כלל קורה".
צמח הוסיף כי "יש פער חינוכי של שניים-שלושה דורות משום שהזנחנו את החינוך במזרח ירושלים משנת 1967. אנחנו צריכים להציע אלטרנטיבה חינוכית למערכת של הטאוג'יה הפלסטינית, ואנחנו רואים שיש מגמה של ישראליזציה במזרח ירושלים, ויש שם יותר ויותר תלמידים שמבינים שלימודים על פי התוכנית הישראלית טובים להם, ויובילו אותם להתקדמות חברתית".
ממשרד החינוך נמסר כי "במסגרת החלטת הממשלה 3790 לקידום האוכלוסייה הצעירה של מזרח ירושלים והשתלבותה בחברה הישראלית, גובשה תוכנית עבודה שנועדה להעניק לבוגרים תעודת בגרות או תעודה טכנולוגית. בנוסף לאלה מתמקדת תוכנית העבודה בקידומם של תחומים נוספים בהם: הבינוי, לימודי השפה העברית והחינוך הבלתי פורמלי. לאור הצלחתה של התוכנית והביקוש הרב שעולה מהשטח, נוצרו חוסרים במורים. בתוך כך, פועל המשרד בימים אלה כדי להכשיר מורים במקצועות הרלוונטיים לעוד ועוד מוסדות חינוך, ובכך להבטיח למספר גדול של צעירים הזדמנות שווה".
לפנייה לכתב/ת 
