להסיר תוספתן בעזרת נקב קטן בגוף - מהיום גם בילדים

אור אבישר היא ככל הנראה הנערה הישראלית הראשונה שעברה ניתוח באמצעות חתך אחד בלבד דרך נקב גוף טבעי. "מדובר בהליך חדשני ופורץ דרך בילדים מגילאי 0-18 שמתקיים לפי שעה רק באיכילוב ובמהלכו אנחנו מבצעים כריתות של איברים שונים מחלל הבטן, וכל זה באמצעות חתך אחד", מסביר פרופסור איגור סוחוטניק, מנהל המחלקה לכירורגית ילדים בבית החולים לילדים דנה-דואק, במרכז הרפואי איכילוב.

"הרופאים אמרו לי שאני הילדה הראשונה בארץ שעוברת את הניתוח הזה לכריתת התוספתן  באפס טראומה ושלא תישאר לי צלקת למזכרת. ברור שמאוד שמחתי", מתארת אבישר. הניתוח המדובר התקיים ככל הנראה לראשונה בישראל לאחרונה ועבר בהצלחה. כעת היא מתאוששת בביתה.

קיראו עוד:

לניתוח הגיעה אבישר אחרי שנכשלו שני ניסיונות לטפל באפנדיקס המודלק שלה, בדרך השמרנית, כלומר: בתרופות. "באוגוסט כשהייתי בבריכה עם אחים שלי, התחיל לכאוב לי פתאום בצד ימין במותן. אני זוכרת שתוך כמה דקות כבר ממש התפתלתי. לא הייתי מסוגלת לשבת, לשכב לא מצאתי לי אף תנוחה שתהיה לי נוחה", היא משתפת.

הוריה פינו אותה למחלקה למיון, ושם אחרי סדרת בדיקות והדמיה שעברה, פענחו הרופאים אפנדציט - דלקת בתוספתן, בדרגת חומרה קלה. היא אושפזה לחמישה ימים שבמהלכם טופלה שמרנית באנטיביוטיקה בעירוי ובתרופות נוגדות כאב ושוחררה לביתה. "חשבתי שהסיפור הזה מאחורי", היא מספרת, "אבל בול חודש אחר כך, שוב חזר ההתקף וחזרו הכאבים ושוב מיון ושוב בדיקות וכל הסרט שחזר את עצמו". גם הפעם אבישר אושפזה, קיבלה את הטיפול השמרני ואחרי שלושה ימים שוחררה מבית החולים.

"ואז בסוף נובמבר, הגיע הבום הגדול", היא מתארת. "הייתי אמורה למחרת לטוס למדריד לחגוג יום הולדת 18 אבל החום עלה לי מלווה בכאבי בטן. ישר ידעתי שזה עוד פעם התוספתן שלי שמאותת לי שהפעם הסיפור כנראה כבר יותר רציני. אז טסנו למיון בפעם השלישית, ישר בדקו אותי וקבעו שהמצב הפעם מחייב ניתוח ואושפזתי במחלקה לכירורגית ילדים".

הרופאים במחלקה כאמור עדכנו אותה על הגישה הניתוחית החדשה בילדים שהם עומדים לבצע בה, בפעם הראשונה. גישה ידידותית שלא תשאיר צלקת בבטנה. "ניתוחים כירורגיים בגישה המזערית, הלפרוסקופית נהוגה כבר שנים רבות בבוגרים ובילדים, אבל הפעם ביצענו ניתוח כריתת התוספתן באמצעות חתך יחד שבוצע דרך הטבור", מסביר פרופסור סוחוטניק.

חתך אחד דרך נקב טבעי בגוף

הגישה הניתוחית הזעירה, הלפרוסקופיה, נכנסה לשימוש נרחב והפכה נפוצה כבר בראשית שנות ה-90 של המאה ה-20. בגישה זו, מבצע המנתח 3-4 נקבים זעירים בדופן הבטן, ודרכם מוחדרים סיב אופטי שבראשו מצלמה שמשדרת למסך שממוקם מול עמדת המנתח וכלי ניתוח זעירים. גישה זו הופנתה במהירות כשיתרונותיה הברורים - הפחתה בסיבוכים, ירידה בסיכון לזיהומים וקיצור ימי האשפוז - הפכו אותה לעדיפה שמבין הגישות הניתוחיות.

עם זאת, אחרי שנים של מיצוי גישה זו, חיפשו הרופאים את הדבר הבא - את הניתוח שימזער גם גישה ממוזערת זו. פרופסור יואב מינץ, כירורג מהדסה עין כרם, היה הרופא הישראלי הראשון שבשנת 2008 ביצע ניתוח כריתת איבר מחלל הבטן, באמצעות חתך אחד ויחיד דרך הטבור. כלומר, תוך ניצול נקב טבעי בגוף והרחבתו בחתך אחד.

עם השנים הלכה והתפתחה גם גישה זו. מלבד השימוש בה לטובת תחום הכירורגיה בכריתות איברי בטן כמו טחול, תוספתן, מעי דק, כבד, לבלב, גידולים ממאירים וכן תיקוני בקע - התרחב השימוש בגישה גם לתחום הגינקולוגי, המנצל את פתח הואגינה ומרחיב אותו בחתך בודד לכריתות מחלל הרחם.

אחריו, אותגר כצפוי גם תחום הנוירו-כירורגיה, כשהתחילו להסיר גידולים מגזע המוח תוך ניצול פתח טבעי - הנחיריים - דרכם הוחדרו כלי הניתוח הממוזערים. "זה רווח כבר שנים בקרב מבוגרים אבל היססו לנצל נקבים טבעיים לצורך ניתוח בילדים והנה, גם זה קורה. מלבד כל יתרונות הגישה הלפרוסקופית בהגדרתה, יש לניתוח הזה גם יתרון קוסמטי בולט - צלקת קטנטנה, שאורכה עד 2 ס"מ בטבור שממילא דוהה עם השנים", מסביר מנהל המחלקה, שהשתלם בגישה הזו במרכז הרפואי לילדים בסטנפורד ובימים אלה מיישם אותה כאמור לראשונה בישראל.

"יתפוס תאוצה גם בישראל"

"התעוררתי מהניתוח כאובה ודי מבואסת כי הלכה לי הטיסה", מספרת אבישר. "למחרת, הורידו אותי מהמיטה ובהדרגה התחלתי להרגיש שאני מתחזקת וחוזרת לעצמי. יש לי עדין הגבלות בכל הנוגע לאימונים ולספורט, אבל היתרון הענק מבחינתי הוא שיש לי צלקת פיצפונת שתעלם ולא תפריע לי ללכת בביקיני".

אחרי ניתוח הלפרוסקופיה: צילוק מזערי שידהה עם הזמן(איכילוב)

גישה ניתוחית זו של ניצול נקב טבעי בגוף לשם כריתת איברים כבר הוכיחה את יעילותה בקרב בוגרים. אם היא כל כך טובה מדוע היא לא מיושמת במחלקות נוספות לכירורגית ילדים בארץ?

פרופסור סוחוטניק: "מדובר בהליך כירורגי נפוץ ורוטיני במרכזים רפואיים מהגדולים בעולם. גם בישראל הוא יתפוס תאוצה אחרי שרופאים נוספים ישתלמו בגישה, הדורשת עקומת לימוד וניסוי ואחרי שבתי חולים אחרים יראו נכונות לרכוש את המערכת הניתוחית היקרה הזו".