א.א מסחרה בע"מ / פלג בחמישי

המנותקים

אברמוב מפרק, אבוקסיס שותק

כמעט תמיד, כשמראיינים בעלים של קבוצה, יימצא חנפן תורן שישאל: "בשביל מה אתה צריך את זה?" כאילו מדובר בפילנתרופ, ולא באינטרסנט שדואג לעסקיו ו/או למעמדו. השבוע, כשברק אברמוב הגיע לאולפן, מראייניו עשו ממנו חסיד אומות הכדורגל, ואיפשרו לו לספר מעשיות אנונימיות על אוהדי בני־יהודה. "באתי לנהל מועדון כדורגל, לא באסטה בשכונת התקווה", אמר בעבר הבעלים המתנשא, שלא טרח אפילו לפתוח חנות מזכרות לאוהדים. אבל החנות שמוכרת שחקנים עובדת נון־סטופ.

אחרי גינוני חנופה מצד אלי גוטמן, מקורבו של יוסי אבוקסיס, אברמוב הרגיש בבית והתייחס למחאות נגדו במשפט המגוחך הבא: "הקהל של בני־יהודה, לדאבוני, זה אותם מאה אנשים שמדובר עליהם. לצערי לא באים מספיק אנשים למגרש, אז אנחנו שומעים אותם"... כלומר, כל הקהל אשם.

(איור: אופיר בגון)

מחוצף עוד יותר היה שבועיים קודם לכן המאמן־חבר שלו, כשאוהדים שנסעו עד קריית־שמונה מחו נגדו אחרי ההפסד. "אותם 20 אוהדים שבאים, לא מייצגים מבחינתי את בני־יהודה", אמר אז אבוקסיס. ברור, מי שמייצגים אותה הם אלה שנשארים בבית, וכמובן החבר שמשלם לו 70 אלף שקל נטו בחודש.

אברמוב גם זרק על השולחן כמה ניירות עם סכומים שהוא משלם, והברדק עם הנתונים חגג גם על המסך. פעם הוצג שכר חודשי ופעם שכר שנתי, לעתים נטו ולפעמים ברוטו, פה בשקלים ושם דולרים. על מוחמד גאדיר למשל נכתב כי שכרו עומד על מיליון וחצי שקל! (אם זה נכון, זו כבר הוכחה שאברמוב מנותק מהענף), ושכרו של אבוקסיס הוצג בנטו לחודש. כנראה לא נעים להציג כמה זה בעלות לשנה. סכום עם הרבה אפסים.

אברמוב נשאל בראיון על פנייה שקיבל כביכול מאוהדים, לסיוע ברכישת ציוד לעידוד. "אם הייתי רוצה שקט, הייתי משלם קצת כסף והיה שקט", הוא ליגלג על המוחים, כאילו שגם אותם ניתן לקנות בכסף (קטן). האוהדים המוחים, אגב, טוענים שקרה בדיוק ההפך. כלומר שהבעלים נפגש בכלל עם אנשי עמותת "הזהובים", והציע להם סיוע כספי תמורת שקט.

"שלוש שנים, שני גביעים, אירופה, מה זה?" הרים לו להנחתה האבא של עוזר המאמן הקודם. "תשאל אותם", השיב הבעלים, למרות שהמושמצים לא הוזמנו לדיון. אז הנה, שאלתי אותם, וזו התשובה: דווקא אחרי הזכייה בגביעים (הישג שגם קבוצות מהליגה השנייה הגיעו אליו), כשהאוהדים הרגישו שאפשר לחזק עוד קצת את הקבוצה ולהיאבק על האליפות, אברמוב עשה מכירת חיסול והחבר שלו המאמן אמר אמן. כשאבוקסיס עזב את סכנין הוא הסביר: "מיציתי את עצמי". במחסן החלפים של אברמוב, סחבק מקבל הכל בהבנה.

יוסי אבוקסיס. במחסן החלפים של אברמוב, סחבק מקבל הכל בהבנה(צילום: עוז מועלם)

לפני 30 שנה, גד סולמי ז"ל וגיורא שפיגל יבדל"א הביאו לשכונה אליפות עם שחקני בית כמו דוד סלמן, גיא שרעבי וחזי שירזי וחיזוק בראשות משה סיני - ואלפי אוהדים היו בטירוף. אצל אברמוב, כוכבי העונה שעברה נמכרו בסיטונות, קבוצת הנוער ירדה ליגה, והבעלים המנותק מבריח את מעט האוהדים שמסרבים לנטוש. הם הרי "באסטיונרים", והוא מחכה לעונת המלפפונים.

הרכיכה

סילבס נבהל משפירא ז"ל

בדקה ה־18 למשחק הליגה הלאומית בכדורסל מול א.ס רמה"ש, נטל מאמן הפועל חיפה אלעד חסין פסק זמן, ביוזמת ההנהלה, כדי שהשחקנים והאוהדים יוכלו לציין 18 שנה למותו של רובי שפירא. בפתיחת משחק הכדורגל מול בית"ר ירושלים, אוהדי הפועל חיפה נמנעו מעידוד, במחאה על ההתעלמות הקטנונית של יואב כץ מזכרו של הבעלים שהביא להם את האליפות היחידה. והכי מביך היה המאמן חיים סילבס.

"אני לא יודע, לא יודע, לא יודע אם אני רוצה לקחת את זה לשמה, אני מנסה להתמקד רק בעבודה בתוך המגרש", גימגם המאמן כשנשאל על מחאת האוהדים. וכשהתבקש להתייחס לסוגיית שפירא, נראה מבוהל ויישר קו עם הבוס הקנאי שלו: "זו שאלה לא במקום ולא הוגנת. אני מאמן כדורגל. אני לא עסוק בפוליטיקה. העבודה שלי מספיק קשה ואין לי מספיק זמן ונפש להתמודד גם עם הדברים האלה".

מוזר, כי לפני הדרבי בקיץ, המאמן שמתמקד רק בעבודה בתוך המגרש, דווקא אמר: "יהיה קיר אדום של אוהדים שיהיו השחקן ה־12 שלנו, יעודדו ויסייעו לנו". אבל היום השפוט של כץ רועד מפחד ולא מדבר אל הקירות, כי אין לו זמן. שלא לדבר על פסק זמן.

חיים סילבס. השפוט של כץ רועד מפחד (צילום: ראובן שוורץ)

המורה-חיילת

גניבת הדעת של אורי אוזן

הדרבי התל־אביבי לנוער בשבת הוליד 0:0 משמים, וכך אמר בסיום מאמן הפועל, אורי אוזן, בראיון שנמשך כשתי דקות: "הילדים היו מאוד מחויבים... אני מאוד מרוצה מהילדים, חלקם בטירונות... למעשה שבעה ימים בטירונות זה משפיע... אני גאה בילדים... עוד כמה שחקנים ישתלבו בבוגרים אחרי שיסיימו טירונות... יש לנו גם כמה שלא בטירונות... זה דרבי, ולילדים האלה זה מאוד חשוב... אני מאוד מרוצה מהילדים בתקופה לא פשוטה... הטירונות הזו משבשת לנו הכל. אנחנו חמישה שחקנים שהם עכשיו בתקופת טירונות, שחקני נבחרת נתנו הכל כדי להגיע לכאן, וזהו, שיחזרו לטירונות... אני מצדיע לילדים על מאמץ עילאי, ומאחל להם בהצלחה בצה"ל".

ספרתם נכון. שש פעמים "ילדים", שבע פעמים "טירונות" אמר המאמן־פרשן שמכנה שחקנים בני 18 "ילדים" - כאילו שאצל היריבה שיחקו בוגרים; טוחן את הראש עם הטירונות - כאילו ששחקניו סיימו מסע כומתה (ולא עשו רק מטלות מצחיקות אי שם באזור חדרה); ו"מאחל להם הצלחה בצה"ל" - כאילו שמישהו בונה על כישוריהם המבצעיים.

מאמן מכבי ת"א, אליעזר בן־אהרון, לא הזכיר שום "טירונים" ו"ילדים", למרות שמרבית ההרכב שלו היו משנתון צעיר יותר, ועל אף ששניים משחקניו לא שוחררו כלל מהטירונות. אהה, בגלל זה אוזן מצדיע לחייליו. הם ניצחו במלחמת השחרור!

אורי אוזן. טוחן את הראש עם הטירונות (צילום: אוהד צויגנברג)

הרנטגן

מכבי חיפה מגבה מאמן שברח

קבוצת נערים ג' של מכבי חיפה אירחה את הפועל הרצליה, שהוליכה בהפסקה 0:4. למחצית השנייה המארחת לא עלתה, בהוראת מאמנה ינון יצחק. "היה מזג אוויר לא פשוט מבחינת גשם ורוחות", סיפר יצחק. "היו שני ילדים שסבלו מהיפותרמיה לפי אבחנה של אחת החובשות. בהפסקה ראיתי ארבעה־חמישה שחקנים רועדים וחיוורים. ניגשתי לשופט, אך מבחינתו אפשר היה להמשיך. מתוך דאגה לבריאות השחקנים שלי לקחתי החלטה שאנחנו לא עולים למחצית השנייה. גם אם היינו בעמדת יתרון הייתי נוקט באותה דרך".

מעניין, רק הקבוצה שפיגרה לקתה בהיפותרמיה, בהתאחדות ובאיגוד השופטים קבעו כי ניתן לשחק אבל במכבי חיפה גיבו את המאמן שפוצץ משחק ומסרו: "ההחלטה הייתה רק לטובת בריאות השחקנים". בשבת, הנערים הרגישים מחיפה הפסידו 3:2 להפועל פ"ת, במזג אוויר חורפי לא פחות, ונשארו עד הסוף. אולי בגלל שבהפסקה היה 1:1, או שבינתיים הם חוסנו נגד היפותרמיה.

ביה"ד של ההתאחדות הסתפק בעונש מינורי: נזיפה והפסד 3:0. המאמן שהתחפש לרופא משפחה לא נענש, ומבחינת הפרש השערים זה אפילו השתלם לו. רק חבל שאת הרגישות הזאת לבריאות השחקנים, אנשי מכבי חיפה לא גילו במשחק הפראי ההוא עם רובן ראיוס ורפי דהן.

חבל שאת הרגישות לבריאות השחקנים לא גילו בחיפה במקרה שלו. רפי דהן(צילום: יובל חן)

בדיחת העשור

סולומון מאבד את הצפון

יצחק סולומון, דובר הפועל נוף־הגליל, משמש גם כעורך ספורט במקומון בצפון (שמו שמור במערכת). בימים כתיקונם, נוטה סולומון לבקר את היריבה הפועל עפולה ולפרגן לקבוצה שמעסיקה אותו, אך השבוע ניגוד העניינים המדהים שבר שיאים: דובר המועדון בחר במנכ"ל שלו, גיל ברעם, ל"איש העשור בכדורגל הצפוני" מטעם המקומון ובין נימוקיו כתב: "גם בהתאחדות לכדורגל עושים חשבון למוצא פיו ועושים לו המון כבוד"... את העובדה שהקבוצה ממשיכה לדשדש בלאומית, הדובר־עורך לא הזכיר.

שלום סולומון, לא הגזמת בבחירה?

"מה הבעיה?"

אתה באמת לא מבין?

"תרשום מה שאתה רוצה, יאללה ביי".

יאללה בסדר, אני רושם: יצחק סולומון הוא חנפן העשור בכדורגל הצפוני.