החסינות היא מהלך כשר אבל מסריח
מבחינה משפטית יש לבנימין נתניהו זכות לבקש חסינות מפני העמדה לדין. אבל מבחינה ציבורית, פוליטית ומוסרית מדובר חרפה
ראש הממשלה בנימין נתניהו(צילום: AFP)
אם למישהו לא היה ברור לאן מתכוון בנימין נתניהו להוביל את מערכת הבחירות - אתמול (יום ד') הוא נתן תשובה ברורה. הוא לא רק דורש חסינות אישית. הוא רוצה שהחסינות תהיה במוקד מערכת הבחירות. כולם מושחתים, הוא יחפור לנו, אז מה רוצים ממני? נתניהו לא רוצה שהקמפיין יעסוק בממשלת ליצמן-סמוטריץ’, שעלולה להפוך לממשלת ליצמן-בן גביר שהוא חייב להקים. אין לו אופציה אחרת. הרי רק ממשלה כזו תוכל להעניק לו חסינות.
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
חסינות היא לא זכות יסוד. לא כשמדובר במעשים שאין להם שום קשר לתפקיד. מתנות במאות אלפי שקלים הן חלק מהתפקיד? נו, באמת. ולמרות זאת, חובה להבחין בין הצד המשפטי לצד הציבורי. משפטית, לנתניהו, כמו לכל ח"כ, יש זכות לבקש חסינות. אבל ציבורית ופוליטית ומוסרית - בקשת החסינות היא חרפה.
מאז שינוי חוק החסינות ב-2005, רק שני ח"כים ביקשו חסינות - סעיד נפאע מבל"ד והשר לשעבר חיים כץ. נתניהו הוא השלישי. נפאע הואשם ב"מגע עם סוכן זר". עבירה, אבל קשורה לעמדתו הפוליטית. כץ טוען שפעל במסגרת תפקידו, והדיון בעניינו טרם התקיים. אצל נתניהו הסיפור שונה. הוא יוצר תקדים. הוא זקוק להתנגשות עם גורמי אכיפת החוק כך שהקמפיין ידבר שוב ושוב על תפירת תיקים. הוא יסתיר את ליצמן ואת בן גביר. הוא יהפוך את עצמו לקורבן.
אפשר להניח שהאופוזיציה תרקוד לפי החליל של נתניהו. נתניהו הכין מלכודת, ומתנגדיו ימהרו לקפוץ לתוכה, משום שככל שקמפיין הבחירות יתנהל בעיקר בשאלה "כן ביבי, לא ביבי" - כפי שראש הממשלה רוצה - נתניהו ישחק במגרש שבו הוא חזק.
צריך להודות שגם אם מעשיו של נתניהו מגבשים ראיות מובהקות לשחיתות ציבורית, זה לא ברור שהם מגבשים שחיתות פלילית. וחמור מכך, גורמי אכיפת החוק התנהלו בצורה מעוררת תהיות. כך הגיבוי התמוה שהעניק רוני אלשייך לרוני ריטמן, שניהל את החקירה נגד נתניהו בשלבים מוקדמים, למרות התלונה על הטרדה מינית שהייתה נגדו. כך ההדלפות המגמתיות שהתחילו לפני שחומרי החקירה הגיעו לפרקליטיו של נתניהו. כך שיטות החקירה שהופעלו נגד עדי המדינה. כך היציאה לחופשה של הפרקליטה ליאת בן-ארי.
המכלול הזה לא מעיד על קונספירציות, אבל הוא מחזק את הטענות על מוטיבציות פוליטיות של גורמי אכיפת החוק. נכון שהמעשים שמיוחסים לנתניהו הם חמורים גם בלי המוטיבציות הללו, אבל נתניהו הצליח ליצור את הרושם שמדובר בקשירת קשר. מזימה. ויש הרבה קונים לסחורה.
בשלב הנוכחי תגרום בקשת החסינות לעיכוב הליכים. אין כנסת מתפקדת, כך שאין גם ועדת כנסת שאמורה לשמוע נימוקים, לקיים דיון ולקבל החלטה ראשונית על הסרת חסינות. יעברו עוד חודשים עד שתורכב ממשלה. יש כאן גם הימור. נתניהו רוצה להאמין שהכנסת שתיבחר, לאחר סיבוב שלישי של בחירות, תהיה נוחה יותר. וככל שהדברים תלויים בו, אם תוצאות הבחירות בסיבוב השלישי יהיו דומות לאלה שהתקבלו בסיבוב השני, אז יהיה גם סיבוב רביעי.
הרי האינטרס האישי של נתניהו חשוב יותר, הרבה יותר, מהאינטרס הלאומי. בשבוע שעבר התברר שיותר מרבע ממתפקדי הליכוד חושבים שהאינטרס הלאומי חשוב יותר. הם הצביעו נגד נתניהו. וזה אומר שיש ימין שחושב שזמנו עבר. האם הימין הזה יצביע לקואליציית סמוטריץ-בן גביר? נחכה ונראה.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
בן-דרור ימיני
מומלצים
