העליון קבע: לא נכריע כעת בשאלה אם אפשר להטיל על נתניהו את המנדט
השופטים מחקו את העתירה שביקשה לקבוע אם ניתן להטיל על נאשם בשוחד את המנדט להרכבת ממשלה. "הסוגיה שפיטה, אבל העתירה מוקדמת ותיאורטית", כתבה נשיאת העליון וציינה כי "ראוי שבית המשפט ינהג באיפוק ובריסון נוכח התקופה, שאין לה אח ורע בהיסטוריה שלנו"
בית המשפט העליון בירושלים פרסם היום (ה') את החלטתו בעתירה שביקשה לקבוע אם ניתן להטיל על נאשם בשוחד את המנדט להרכבת הממשלה הבאה, וקבע כי לא יכריע בשאלה זו. העליון מחק את העתירה בקובעו כי "בעת הזו היא תיאורטית ומוקדמת" - אך עם זאת לא דחה אותה על הסף. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות ציטטה מקהלת בשורה התחתונה: "לכַּל זמְןָ, ועְתֵ לכְלָ-חפֵץֶ תּחַתַ השַּמָיָםִ (קהלת, פרק ג', פסוק א')".
בהחלטתם ציינו השופטים כי "אף שהסעד שנתבקש בעתירה נוסח בלשון כללית נימוקי העתירה כולם מכוונים ומתייחסים לעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהקשר זה ציין בית המשפט כי לא כל העובדות אשר מתוכן יש לגזור את הדין ידועות לעת עתה, כי מערכת הבחירות היא 'ממלכת אי הוודאות' וכי סימן השאלה הגדול ביותר נוגע לתוצאות הבחירות ולזהות חבר הכנסת שעליו ימליצו בפני הנשיא רוב סיעות הבית להרכיב את הממשלה. כל אחד מהנעלמים הללו, כך נקבע, משפיע על הסוגיה שהעלו העותרים והוא אף עשוי לייתר את הדיון בה כליל. משטרם נולדו התנאים המאפשרים לנשיא המדינה לקבל החלטה בעניין זה לפי חוק יסוד: הממשלה נקבע, כאמור, שהעתירה היא מוקדמת ותיאורטית בעת הזו".
שופטי העליון ציינו כי אמנם "הסוגיה שהועלתה בעתירה היא אכן עקרונית וחשובה. היא נוגעת לעקרון שלטון החוק, לטוהר המידות של נבחרי הציבור ולאמון הציבור במוסדות השלטון ומשכך היא נוגעת לליבת ערכי היסוד שעליהם מושתתת שיטת המשפט שלנו. על כן דחה בית המשפט את טענת ראש הממשלה ותנועת הליכוד כי מדובר בסוגיה שאינה שפיטה. עם זאת, ובהתייחסו לעמדת העותרים הרואים כחזות הכל את הסרת אי הוודאות מן הסוגיה המשפטית שהעלו, הדגיש בית המשפט כי על פי שיטת הבחירות בישראל הבוחרים מצביעים לרשימות מפלגתיות ולא למועמדים לראשות הממשלה".
בית המשפט ציין עוד כי ראש הממשלה כשיר להתמודד בבחירות בראש רשימת הליכוד בהיעדר מגבלה בחוק האוסרת עליו לעשות כן, תהא אשר תהא ההכרעה בסוגיה שהועלתה בעתירה. "לבסוף", נכתב בהכרעה, "עמד בית המשפט על כך שתקופת בחירות היא תקופה רגישה מבחינה פוליטית, ועל כן מן הראוי כי ינהג באיפוק ובריסון וביתר שאת נוכח התקופה הרגישה והמורכבת ביותר שבה נתונה כיום מדינת ישראל, אשר אין לה אח ורע בהיסטוריה השלטונית שלנו".
לפני יומיים דנו בעתירה נשיאת העליון חיות, המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן. השופטת חיות אמרה אז: "זו סוגיה שאנו דנים בה בשאלה מקדמית - האם בית המשפט או היועץ המשפטי לממשלה אמורים לדון ולהכריע בשאלות המהותיות שנידונות כאן".
בהמשך הדיון אמרה השופטת חיות: "יש שלב שאין הוראת חוק שמונעת ממשיב 2 (נתניהו) להתמודד בבחירות. אנחנו עוד לא יודעים מה יהיו תוצאות הבחירות האלו. לאחר הבחירות הכדור יעבור לנשיא המדינה שעל פי התייעצות עם ראשי סיעות יטיל על מי שיש לו את הסיכויים להרכיב את הממשלה. השאלה למה עכשיו ולא בצומת הבא".
בעתירה שהגישו 67 אנשי רוח והיי-טק, בהם הסופר יהושע סובול והיזם דב מורן, הם דרשו לאסור את הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שנגדו הוגש כתב אישום בעבירות הנושאות עמן קלון. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט דרש מבג"ץ לדון רק בשאלה המצומצמת אם לדון בכלל בסוגיה זו בעיתוי זה ולא להכריע בנושא העקרוני. העתירה הוגשה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לפני כחודש על החלטתו להעמיד לדין את נתניהו בעבירות שחיתות חמורות שנושאות עמן קלון במקרה של הרשעה. נתניהו מואשם בשלוש פרשות בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים.
אמש הגיש נתניהו הגיש באופן רשמי את בקשת החסינות מפני העמדה לדין, שעות ספורות לפני פקיעת המועד האחרון להגשתה. לאור בקשת החסינות, ההליכים המשפטיים נגד נתניהו מוקפאים עד שתוקם ועדת הכנסת שתדון בבקשת החסינות. נתניהו הבהיר כי "כל בקשותיו מוועדת הכנסת כולן זמניות ומוגבלות אך ורק לתקופת כהונת הכנסת שתדון בבקשתו", אולם מהבקשה שהגיש עולה כי הוא סבור שמגיעה לו חסינות מהותית מפני חלק מהאישומים נגדו, חסינות שתעניק לו פטור תמידי מפני העמדה לדין בגינם.
עו"ד דפנה הולץ לכנר, באת כח העותרים, מסרה בתגובה: "העותרים מכבדים את הכרעת בג"ץ ומברכים על החלטתו שלא לדחות את העתירה ולסגור את דלתו, אלא למחוק אותה בעת הזו תוך קביעה כי הסוגיה שהעלינו היא בעלת חשיבות ציבורית עקרונית, גם אם זמנה להתברר טרם הגיע. אנו מביעים גם סיפוק לאור הבהרת בג"ץ בדבר שפיטות הנושא. ההכרה של בג"ץ בחשיבות הציבורית של השאלה לגבי כשירותו של מועמד לראשות הממשלה, הנאשם בעבירות שיש עמן קלון - הכרה זו מן הראוי כי תעמוד לנגד עיניו של נשיא המדינה, בבואו לשקול אחרי הבחירות על מי להטיל את הרכבת הממשלה".
לדבריה, "העתירה ביקשה לתקן את המצב הקיים בישראל, שבו אין מענה בדין למצב חסר התקדים אליו נקלעה המדינה בעקבות הגשת כתבי האישום נגד ראש הממשלה. סברנו כי העיתוי הנכון לתיקון כזה הוא טרם ההליכה לבחירות. זאת, על מנת שלנגד עיני הבוחרים יעמוד המידע המלא והמדויק ביותר לגבי כשירותם של המועמדים ושל ראשי המפלגות להרכיב ממשלה. עם זאת, אנחנו מכבדים כאמור את החלטת בג"ץ שלא להכריע בסוגיה בשלב זה. בינתיים, בקשת החסינות של ראש הממשלה היא ההמחשה העדכנית ביותר למחיר הכבד שמשלמת החברה הישראלית בשל חוסר הודאות המשפטית בנושא. בקשת החסינות מוכיחה כי אם לא נקבע נורמות מוסריות ברורות, ראשות הממשלה בישראל בדרך להפוך לעיר מקלט מאימת הדין".
בליכוד אמרו בתגובה להכרעה: "בית המשפט העליון נהג נכון כשמחק את העתירה, אנו עומדים על עמדתנו שבדמוקרטיה רק העם מחליט מי ינהיג את העם - ולא אף אחד אחר".
יו"ר כחול לבן, בני גנץ, אמר בתגובה להכרעה: "מכבד ומקבל את החלטתו הנכונה של בג"ץ. את נתניהו נעמיד למשפט הציבור בקלפי - וננצח".
לפנייה לכתב/ת 
