כוננות נקמה: החשבון הארוך עם "השהיד החי" שחוסל
קאסם סולימאני לא היה עוד בכיר - הוא נחשב כבן עבור המנהיג העליון באיראן. מהפיגועים נגד ישראלים בחו"ל דרך ההתבססות בסוריה ועד השליטה בעיראק - מפקד "כוח קודס" משך בכל החוטים, ולאחרונה גם בארה"ב ראו בו פצצה מתקתקת (אחרי שת"פ נגד דאעש בעבר). איך ישפיע החיסול, כיצד ינקמו האיראנים ואיפה צריך להגביר כוננות?
הם יחכו לשעת הכושר וינקמו, אולי באמצעות ירי לשטח ישראל על-ידי מיליציות שיעיות מסוריה ואולי אף מעזה, אבל עם פיגועי הנקמה המהותיים סביר להניח שהם יחכו זמן מה, עד שיכינו אותם מודיעינית ומבצעית. למשמרות המהפכה יש מפקד איסלאמיסט קיצוני, חוסיין סלאמי, שרק אתמול אמר שארצו אינה חוששת מארה"ב והוא מוכן לפעולה. כוח קודס של משמרות המהפכה היה ארגון טרור לכל דבר שייחודו היה בכך שפעל באמצעות שליחים – מיליציות שיעיות – בכל המזרח התיכון. חיסולו של סולימאני ישבש את ארגון הטרור כשם שחיסול עימאד מורנייה שיבש את פעילות חיזבאללה ובמידה רבה חיזבאללה לא התאושש מזה עד היום. חיסול סולימאני לא יחסל את כוח קודס אבל ישבש אותו ויחייב אותו לנהוג ביתר זהירות.
צריך להדגיש: חיסול סולימאני יחד עם בכיר המיליציות השיעיות בעיראק הוא מכה תודעתית, מוראלית ויוקרתית קשה מאוד למשמרות המהפכה ולמשטר בטהרן. אבל היא לא תביא לשינוי האסטרטגיה האיראנית במזרח התיכון, והיא אף עשויה להגביר את מאמצי "ייצוא המהפכה" השיעית, תחום שסולימאני היה מופקד עליו ישירות, ואת שאיפת איראן להגמוניה במזרח התיכון.
על מכה בסדר גודל כזה המשטר באיראן לא יגיב מהמותן אלא ישקול את דרכו, וייתכן מאוד שימשיך באסטרטגיה הנוכחית, שלפיה הוא ממתין לתוצאות הבחירות בארה"ב בנובמבר השנה, תוך ניסיונות למזער את הנזק הכלכלי ואת האיום על שרידות המשטר, עד שיתברר אם דונלד טראמפ נשאר בבית הלבן. אם כן, איראן תלך כנראה למשא ומתן על שינויים בהסכם הגרעין בינה לבין המעצמות.
עבור טראמפ זהו הישג שקשה להפריז בחשיבותו, בעיקר בשנת בחירות, ומצטרף לחיסול מנהיג דאעש אל-בגדדי. סביר להניח שהאמריקנים שפגעו מהאוויר בשני כלי הרכב של כוחות "הגיוס העממי" שהובילו את סולימאני וחבורתו מנמל התעופה של בגדד, הסתייעו בגורמי מודיעין נוספים באזור.
כדאי להיות מודעים לכך שאחרי חיסול אישיות בסדר הגודל הזה – יורשיו, ובעיקר המפקד הלוחמני של משמרות המהפכה, עלולים להגיב בפיגועים בחו"ל נגד יעדים אמריקניים ואולי גם ישראליים. הם עשו זאת בעבר על פגיעות שמבחינתם היו פחותות בהרבה. לכן גם ארה"ב וגם ישראל צריכות להעלות בכמה מדרגות את אבטחת השגרירויות והמתקנים, ותיירים צריכים לגלות ערנות. ישראל מורידה פרופיל במטרה לא למשוך אליה אש ולא למקד את מאמצי הנקמה של איראן ביעדים ישראליים בתוך ישראל ומחוצה לה. עם זאת ננקטו בצה"ל צעדי כוננות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לבכירים להימנע ככל האפשר מהתבטאויות בעניין הזה כדי לא לספק למשטר האיראני עילה לפגוע בישראל.
בניין הכוח בסוריה
לישראל חשבון ארוך עם סולימאני, שנחשב למי שהיה מעורב גם בפיגוע בבניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס ב-1994, בפיגוע באוטובוס התיירים הישראלים בבורגס שבבולגריה ב-2012 ובשלושה מקרים לפחות של ניסיונות ירי לשטח ישראל, ופיגוע רחפנים שלא צלח.
אבל עיקר מסוכנותו הייתה במאמציו להקים חזית שיעית נוספת נגד ישראל בסוריה החל בשנת 2017. הוא ניסה להקים מערך דומה ומקביל למערך הרקטות וכוחות הקרקע של חיזבאללה בלבנון - עם מיליציות שיעיות מסוריה, מעיראק, מאפגניסטן ומפקיסטן. התוכנית המקורית, לפי הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, הייתה להביא 100 אלף אנשי מיליציות, למקמם קרוב לגבול עם ישראל, ובנוסף אלפי טילים ורקטות מדויקים לסוריה, וכן סוללות נ"מ חדישות שיפגעו ביכולות חיל האוויר.
סולימאני גם עמד בראש פרויקט שיפור דיוק עשרות אלפי הטילים והרקטות שבידי חיזבאללה. הודות למערכה בין המלחמות (מב"מ) שישראל ניהלה בעיקר נגדו, לא הצליח סולימאני להגשים את כל תוכניותיו. כיום יש בסוריה כ-45 אלף אנשי מיליציות, שמרוכזים בעיקר באזור אידליב שבצפון ובאזור מעבר אל-בוכמאל ואל-קאים שבגבול עיראק. הכוחות האלה מאבטחים את המסדרון היבשתי שדרכו ניסו אנשי סולימאני להבריח טילים לסוריה.
למרות הכישלון בחזית בסוריה, סולימאני הקים שם תשתית וסביר מאוד להניח שיורשו או יורשיו ינסו להפעיל אותה לפיגועי נקם נגד ישראל, כולל באמצעות טילי שיוט וכטב"מים. צה"ל יגביר ללא ספק את הכוננות בצורה משמעותית, והיא תימשך לתקיפה ארוכה, בעיקר בתחום ההגנה האווירית וחסימת הגבול בפני פיגועים.
החיסולים שלא הצליחו ושיתוף הפעולה עם ארה"ב
חאג' קאסם, זה היה כינויו של סולימאני בפי אנשיו ובפי אנשי המיליציות השיעיות בכל רחבי המזרח התיכון שאותם הנהיג והנחה. הוא מת בן 62, אב לשלוש בנות. הוא היה אחד האישים המקורבים ביותר למנהיג העליון עלי חמינאי, שהתייחס אליו כאל בן ונהג לקבל את עצותיו גם כשנמתחה ביקורת על סולימאני מפי אנשי משטר אחרים כמו הנשיא חסן רוחאני. הנשיא ואנשיו חשבו שפעולותיו החתרניות של סולימאני בסוריה ובתימן הן בזבוז כסף לא נחוץ, אולם הם שיבחו, כמו המנהיג חמינאי, את הפעולות בעיראק – שהיא לא רק מדינה שיעית אלא גם שותף סחר מרכזי של איראן.
סולימאני היה מופקד על שימור וקידום ההשפעה של איראן בעיראק בכל דרגי השלטון, בעיקר באמצעות המיליציות השיעיות. על פעולה זו הוא זכה לשבחים מכל זרמי המשטר בטהרן, בעיקר אחרי שארה"ב הגבירה את הלחץ הכלכלי – ועיראק שימשה גורם מרכזי בעקיפת הסנקציות.
ייצוא המהפכה נועד להחזיר לשיעים בהנהגת איראן, את מעמדם שנגזל מהם אחרי מות הנביא מוחמד. כוח קודס שבראשו עמד סולימאני הוא למעשה צבא מקביל לצבא האיראני, ונועד בעיקר "להגן על המפכה" מפני מתנגדיה הרבים. ידוע שהוא שיתף פעולה עם האמריקנים גם בעת מלחמת אפגניסטן נגד הטליבאן, שהאיראנים ראו בהם אויבים, וגם נגד דאעש. הוא שלח את המיליציות השיעיות העיראקיות להילחם בהובלת האמריקנים נגד דאעש.
היו לפחות שני ניסיונות לחסל את סוליאמני בעבר שלא צלחו. על אחד מהם דיווח סולימאני עצמו בריאיון טלוויזיה. זה היה בלבנון ב-2006 בזמן מלחמת לבנון השנייה, ולטענתו ניסה חיל האוויר הישראלי לחסל אותו כשהיה יחד עם עימאד מורנייה, "רמטכ"ל חיזבאללה" שחוסל כשנה וחצי אחרי כן.
החיסול שהצליח כעת לא יביא לסיומם את ניסיונות איראן לייצא את המהפכה באמצעות פעילות כוח קודס, אבל הוא ישבש אותם בצורה ניכרת - כי סולימאני היה מאוד ריכוזי, משך בעצמו בחוטים ושלט בשליחים שאיראן הפעילה. ייקח זמן להשתלט על המערך הזה ולרכוש את אמון כל הגורמים שסולימאני הפעיל, מפני שהוא נהנה מאמון רב ומעמד כמעט דתי.
איראן לא תיכנס כנראה למלחמה עם ארה"ב, אבל היא תעשה כל שביכולתה לשקם את יוקרתה ובעיקר את המוראל של אנשיה ושל המנהיג עליון, שנפגעו בצורה קשה. סולימאני לא היה עוד אחד בין האנשים החשובים במשטר האייתוללות. הוא היה בן טיפוחיו ויקירו של חמינאי, שאינו בוחל באמצעים: לאחרונה נתן הוראה להרוג מאות – אולי יותר מאלף – מפגינים מאזרחי ארצו. אדם כזה לא יהסס לחפש נקמה. עם זאת, ברור שזה ייקח זמן להכין נקמה שכזו. והאיראנים לא ממהרים.
לפנייה לכתב/ת 
