"השהיד החי" - סופו של טרוריסט שהפך לסיפור אגדה איראני
קאסם סולימאני, מי שהוגדר "השהיד החי" על ידי מנהיג איראן, הפך לשם נרדף לייצוא המהפכה האיראנית. חיסולו הוא ההישג הגדול ביותר של טראמפ במלחמה בטרור וגם נקודת הסיום לדו-קיום האמריקני-איראני בעיראק. הציוץ של חמינאי "אינך יכול לעשות דבר נגד איראן" נענה בציוץ הדגל של טראמפ
קאסם סולימאני, האיש החשוב ביותר בהפעלת המיליציות האיראניות במזרח התיכון, חוסל אתמול הלילה בידי ארצות הברית בעיראק ועמו אבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד המיליציות העיראקיות "הריכוז העממי" שעמד מאחורי ההתקפה על השגרירות האמריקנית בבגדד. זו מכה קשה לאיראן וההישג החשוב ביותר לממשל טראמפ במאבק בטרור מאז חיסול מנהיג דאעש אבו בכר אל-בגדדי. מיהו קאסם סולימאני? מה משמעות חיסולו וכיצד תגיב איראן?
יד הברזל של טראמפ
חיסול סולימאני הוא צעד יוצא דופן במאבק האמריקני נגד איראן. זו הפעם הראשונה שבאופן רשמי מחסלת ארה"ב בכיר איראני מאז המהפכה האיסלאמית ב-1979. אמנם חוסלו אישים איראנים, בהם מהנדסי גרעין, אולם איש לא קיבל אחריות למותם.
אין מדובר בצעד שרירותי של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ, אלא בהמשכה של מדיניותו התוקפנית והנחושה נגד איראן. מדיניות זו החלה עם הנסיגה מהסכם הגרעין, המשיכה עם הסנקציות הכלכליות חסרות התקדים על איראן ושלוחותיה, ומתבטאת כעת בחיסולו של הגנרל האיראני האחראי על יישום האסטרטגיה של איראן במזרח התיכון. נראה כי ההחלטה לחסל את סולימאני נפלה כבר לפני כמה ימים, לכן פינו האמריקנים כבר אתמול את השגרירות בבגדד מחשש לתגובה והעבירו את עובדיה לארביל שבצפון עיראק, בירת האוטונומיה הכורדית.
— Donald J. Trump (@realDonaldTrump) January 3, 2020
פרשנים בעולם הערבי אמנם דיברו אתמול בבוקר על חציית קו אדום במאבק נגד איראן, אולם הקו האדום נחצה כבר בחודש ספטמבר כאשר איראן תקפה את מתקני הנפט של אראמקו במזרח סעודיה. השנה נספרו כ-20 מתקפות על הכוחות האמריקניים בעיראק. בשבת שעברה ירו מיליציות שיעיות בעיראק על בסיס אמריקני. ארה"ב הגיבה בתקיפה קטלנית על מפקדה של גדודי חיזבאללה. אבו מהדי אל-מוהנדס שחוסל אמש היה זה שיזם מתקפה המונית על השגרירות האמריקנית בבגדד שלשום.
המוציא והמביא
קאסם סולימאני (62) יליד כרמאן באיראן הצטרף ל"משמרות המהפכה" ב-1980, השתתף במלחמת איראן-עיראק (1988-1980) והתקדם בדרגות במהלכה. בשנות ה-90 צבר ניסיון כמפקד משמרות המהפכה במחוז כרמאן ליד אפגניסטן וגם עסק בהברחת סמים מהגבול. ב-1997 מונה למפקד כוח "קודס". הוא עמד בראש ועדת החקירה לחיסול עימאד מורנייה בדמשק ב-2008, בכיר המחבלים השיעים בעולם. המנהיג הרוחני של איראן עלי חמינאי העריץ את סולימאני וכינה אותו "השהיד החי", מאחר שסולימאני הסתכן רבות בנסיעות תכופות בין המיליציות שעליהן פיקד. חמינאי העלה אותו ב-2011 לדרגה המקבילה כמעט לרמטכ"ל האיראני. סולימאני הפך בפועל למוציא לפועל של המדיניות האסטרטגית מחוץ לאיראן בלבנון, בעיראק ובאפגניסטן.
הוא היה אחראי גם לאימונן וחימושן של מיליציות שיעיות בסוריה ובתימן. שמו הפך לשם נרדף לייצוא המהפכה האיראנית, או מה שמכונה בעולם הערבי "הסהר השיעי" - המאמץ האיראני להשתלט על כל המדינות שבהן יש קבוצות שיעיות (עיראק, סוריה, לבנון, בחריין ותימן). סולימאני קיים קשרים גם עם חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה (אף שאינם שיעים, הם נתמכים על-ידי איראן). שני הארגונים הללו היו הראשונים אתמול להביע את צערם על החיסול, אפילו לפני הגינוי של חיזבאללה. סולימאני פיקד מ-2012 על המיליציות השיעיות שסייעו למשטר אסד במלחמת האזרחים בסוריה. סולימאני גם היה אחראי במידה רבה על ארגון ההתגייסות והלוחמה של המיליציות השיעיות בעיראק שהתלוו לצבא העיראקי במלחמה נגד דאעש בין השנים 2017-2014. הוא עמד מאחורי ההתקפות על הכוחות האמריקנים בשנה האחרונה. הוא הורה למיליציות העיראקיות לדכא באלימות את המחאה החברתית בעיראק, שכוונה נגד הממשל הפרו-איראני בבגדד.
עיראק - זירת מלחמה
מותו של סולימאני הוא סופה של אגדה מבחינתה של איראן וקשה להניח כי תימצא בזמן הקרוב אישיות המסוגלת להיכנס לנעליו. החיסול מהווה גם את נקודת הסיום לדו-קיום האמריקני-איראני על אדמת עיראק, מאז שלחמו באותו צד נגד דאעש. דו הקיום העוין והמתוח נמשך כשנתיים, עד שסולימאני החליט כי הגיעה העת לסלק את החיילים האמריקנים על-ידי שורה של פיגועים. הנוכחות האמריקנית בעיראק עיכבה את פרויקט "המעבר היבשתי" שעליו ניצח סולימאני ולא הספיק להשלימו - מעבר של לוחמים ונשק מאיראן דרך עיראק וסוריה ללבנון לחיזבאללה.
איראן מאיימת כעת בתגובה קשה. הגינויים הצפויים הגיעו אתמול בבוקר מכל חברי "ציר ההתנגדות" - חיזבאללה, המשטר הסורי, המיליציות העיראקיות ולבסוף גם ממשלת עיראק. מעניינת באותה המידה שתיקתם של גורמים המרוצים מהחיסול, בראשם הציר הסוני המתון - סעודיה, אמירויות ומצרים. הממשלה העיראקית גינתה את המתקפה מאוחר יחסית. האיחור בתגובה משקף את המבוכה שבה היא נמצאת. הממשלה בעיראק חוששת מאיראן ומהצד האחר אינה מעוניינת בעימות עם ארה"ב התומכת בה צבאית וכלכלית. ההתפתחות המדאיגה ביותר מבחינתה היא שעיראק הפכה לזירת מלחמה בין ארה"ב לאיראן.
מאחורי ההסלמה של המיליציות נגד הנוכחות האמריקאית בעיראק גם עומדת השאיפה האיראנית לדכא את ההפגנות הנמשכות כבר כמה חודשים בעוצמה נגד המשטר בעיראק. איראן מעוניינת להפנות את הזעם ברחוב העיראקי מהמשבר הכלכלי והמחאה על השחיתות שהתבטא בקריאות נגד "הכיבוש האיראני" של עיראק, למאבק נגד "הכיבוש האמריקני".
מכה גם למדכאי המהומות באיראן
תגובה מעניינת במיוחד באה מהמנהיג השיעי מוקתדא א-סדר שדווקא תומך במחאה החברתית ומסתייג מאיראן, אך בעקבות החיסול הביע אתמול זעם נגד האמריקנים ואיים לחדש את פעילות המיליציה האנטי-אמריקניות תחת פיקודו, "צבא המהדי". התגובה הקשה באה בעיקר בשל חיסול עמיתו אבו מהדי אל-מוהנדס, סגן מפקד "הריכוז העממי", ארגון הגג של המיליציות השיעיות בעיראק. הוא נהרג כאמור עם סולימאני.
חיסול סולימאני לא רק מהווה מכה למדיניות החוץ האסטרטגית האיראנית, אלא גם מחליש את הכוחות הניציים בשלטון בתוך איראן, אלה שדיכאו באכזריות את המחאה החברתית בחודש שעבר.
That guy has tweeted that we see Iran responsible for the events in Baghdad & we will respond to Iran.
— Khamenei.ir (@khamenei_ir) January 1, 2020
1st: You can’t do anything.
2nd: If you were logical —which you’re not— you’d see that your crimes in Iraq, Afghanistan… have made nations hate you. https://t.co/hMGOEDwHuY
פרשנים בעולם הערבי מעריכים כי לאיראן לא תהיה ברירה כעת אלא להגיב. ומה עם חיזבאללה? פרשנים נשאלו אמש בנושא חיזבאללה והעימות האיראני-ישראלי בלבנון וההערכה הייתה כי התגובה תהיה של מי שנפגע ישירות - איראן והמיליציות בעיראק. הערכה זו מתבססת על ההנחה שחיזבאללה נשחק במלחמה בסוריה, הוא מצוי במצב כלכלי קשה בשל הסנקציות על איראן ונתון לביקורת קשה בתוך לבנון ובמחאות החברתיות מפגינים שיעים רבים. השעה לא מתאימה לחיזבאללה למלחמה. יש הרואים בחיסול חלק מהלוחמה הפסיכולוגית האישית בין טראמפ לחמינאי. שלשום צייץ חמינאי בטוויטר לנשיא האמריקני: "אינך יכול לעשות דבר נגד איראן". אתמול השיב טראמפ אחרי החיסול בטויטר עם תמונה של דגל ארה"ב.
ברמה האסטרטגית מוקדם לדעת אם הצעד האמריקני תורם לכוח ההרתעה של ארה"ב, או שכעת מתחיל דווקא תהליך הסלמה מסוכן שיוביל בסופו של דבר לעימות צבאי עם איראן. ימים יגידו. אין ספק כי שנת 2020 תעמוד בסימן המאבק בין ארה"ב לאיראן.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, ומרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. ד"ר פרידמן מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן .
לפנייה לכתב/ת 
