חיסולו של הבן המועדף
קאסם סולימאני היה נערץ ברחוב האיראני, אבל בסופ"ש נשמעו גם קולות אחרים שהעזו לחלק ממתקים אחרי חיסולו. איש לא הפריע להם
קאסם סולימאני(צילום: AP)
הנה עוד משימה שלקח על עצמו מפקד כוח קודס האיראני, שחוסל ביום שישי, ורק בודדים יטרחו לזכור: ביולי 2015 עלה קאסם סולימאני על טיסה אזרחית מטהרן למוסקבה, נועד עם הנשיא ולדימיר פוטין, עם שר החוץ סרגיי לברוב, ועם קציני צבא בכירים מאוד. סולימאני היה זה ששכנע את פוטין שמצבו של בשאר אסד כל כך חלש וגרוע ו"כדאי להתגייס להציל את המשטר בדמשק".
- לטורים נוספים - היכנסו לערוץ הדעות
ב-ynet
פוטין, שלמד מדיווחי המודיעין הרוסי שסולימאני הוא בכלל "טרוריסט", דווקא נדלק על הרעיון. כך יצא שהקצין האיראני הבכיר היה זה שהביא את קציני הצבא הרוסים לסוריה, חילק על גבי מפה שהניח בקרמלין את מוקדי ההשפעה של הרוסים והאיראנים, והתווה תוכניות פעולה ברורות.
בסופו של דבר, ההצלחה עלתה לו לראש: סולימאני של השנתיים האחרונות הפך בבת אחת ללוחם-ידוען. הוא כמעט לא הקפיד עוד על אבטחת טיסותיו, התראיין בלי סוף בשידורים חיים, הצטלם לצד לוחמים בסוריה, בעיראק וגם בלבנון. האמריקנים ישבו עליו, גם הסעודים, וייתכן שגם ישראל. מתברר שלא היה מסובך לגלות איפה הוא נמצא.
מסע הלוויה של סולימאני מגיע לאיראן (מתוך טוויטר )
אין ספק ששליט איראן, עלי חמינאי, זיכה אותו ביחס מועדף. בסביבתו הקרובה טוענים שהוא פעל להכשיר את סולימאני לתפוס את כיסאו, וסולימאני עצמו היה זה שהודיע ש"אני לא אגיע". לאורך השנים שבהן פיקד על כוח קודס, יחידת מבצעי חו"ל של משמרות המהפכה, הוא קיבל אינספור הצעות לתפקידי מפתח. בראשן, להיות נשיא איראן, במקום רוחאני. אבל הוא הקפיד, בעצה אחת עם פטרונו, חמינאי, להודיע ש"אני מעדיף להישאר חייל".
חמינאי זיכה אותו בתואר השהיד החי, ובאות זולפיקאר, המדליה הצבאית הגבוהה ביותר שהוענקה באיראן מאז המהפכה. אף אחד חוץ מסולימאני לא זכה בה עד היום.
בארה"ב הוא היה במשך שנים המבוקש מספר אחת. גם ישראל וסעודיה סימנו אותו בלי לנסות לחסלו. ברחוב האיראני הוא היה הדמות הנערצת ביותר אם כי בסוף השבוע נשמעו גם קולות אחרים, שקראו לו "הטרוריסט" ואפילו אזרו אומץ לחלק ממתקים עם מותו. חשוב לשים לב שאף אחד לא הפריע לפעולה.
על המשא ומתן עם ארה"ב הייתה לסולימאני עמדה נחרצת וחד-משמעית. כל הידברות, חזר והודיע, תהפוך לכניעה מוחלטת לידי האמריקנים. הוא קיבל בזלזול מופגן את הניסיונות של הנשיא חסן רוחאני, ושל שר החוץ ג'וואד זריף, להידבר עם ארה"ב, לטובת בני העם באיראן. "מי זה העם?", אמר בקול שקט, כהרגלו, "אני הוא זה שיחליט מה טוב ונכון עבורם, ומה יקבלו".
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
לפנייה לכתב/ת 
סמדר פרי
צילום: דנה קופל
מומלצים
