מנדלבליט: בזמן השימוע לנתניהו לא היו טענות על תפירת תיקים
היועץ המשפטי לממשלה דחה את טענת רה"מ נתניהו בבקשה לקבלת חסינות, שלפיה ההחלטה להעמיד אותו לדין הייתה נגועה ב"תפירת תיקים": "אין שום ביסוס לכל הטענות האלה של 'הפיכה שלטונית'. מצער אותי שהדברים האלה נאמרים", ציין מנדלבליט בכנס משפטי באוניברסיטת חיפה
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט התייחס אחר הצהריים (יום א') לטענות שהשמיע ראש הממשלה בנימין נתניהו עם הודעתו על הגשת בקשת חסינות מפני העמדתו לדין בעבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. "לגיטימי שיהיו טענות, והיו וטענות רבות שהושמעו במהלך השימוע, אבל גם במהלך השימוע עצמו לא היו טענות על תפירת תיקים, ועכשיו כשהתקבלה ההחלטה נשמעות הטענות האלה", אמר מנדלבליט בכנס שנערך באוניברסיטת חיפה.
ביום רביעי שעבר, שעות ספורות לפני פקיעת המועד האחרון, הגיש נתניהו באופן רשמי ליו"ר הכנסת את בקשת החסינות. נתניהו אמר אז בין היתר: "חוק החסינות נועד להגן על נבחרי ציבור מתפירת תיקים, מהגשת כתבי אישום פוליטיים שמטרתם לפגוע ברצון העם. החוק נועד להבטיח שנבחרי העם יוכלו לשרת את העם לפי רצון העם. לצערי במקרה שלי יש תפירת תיקים, אכיפה בררנית, סחיטה באיומים של עדי מדינה, הדחת עדים, מבול של הדלפות מגמתיות ושטיפת מוח ערב ערב ולעשות משפט שדה על ידי הטיית דעת הציבור".
במענה לשאלה של מנחה הכנס היום, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה פרופ' אורן גזל-אייל, ציין מנדלבליט כי "מבחינתי, אני באמת רציתי להגיע לבירור האמת ולשמוע את כל הטענות. בכל פעם שהייתה טענה - הסכמנו לשמוע אותה. ניסינו להיות כמה שיותר הגונים. בתיק מסוים (פרשת הצוללות. א"ר) גם הודענו שאין חשד כלפי ראש הממשלה, אני עומד מאחורי זה. לא היו ראיות ולכן הוא לא נחקר באזהרה".
מנדלבליט הוסיף: "צריך ללכת בדרך המקצועית, כל הטענות האלה של 'הפיכה שלטונית' - אין לזה שום ביסוס, מצער אותי שהדברים האלה נאמרים, כל דבר קורה בעיתו. ביום שבו הודעתי על ההחלטה על העמדה לדין אמרתי שלראש הממשלה עומדת חזקת החפות. שאף אחד לא יטעה, ראש הממשלה הוא של כולנו".
מוקדם יותר היום העניק היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, אור ירוק להקמת ועדת כנסת שתוכל לדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה נתניהו מפני העמדה לדין עוד לפני הבחירות לכנסת ה-23 בחודש מרץ. בכחול לבן דורשים להקים את הוועדה בהקדם ולדון בבקשת החסינות.
ינון כתב בחוות הדעתו שלו בנושא: "עמדתי היא כי התנהלותה הרגילה של הכנסת בפגרת הבחירות אינה יכולה לאיין את הסמכות של ועדת הכנסת ומליאת הכנסת לדון בבקשת חסינות ולגבור על הוראת המחוקק לעשות כן 'בהקדם האפשרי'.
"לפיכך, על אף הקשיים השונים שאכן מתעוררים בקיומם של דיוני חסינות לאחר שהכנסת החליטה על התפזרותה והיא מצויה בפגרת בחירות, ועל אף התקדימיות שבכך, עמדתי היא כי אין בכל אלה כדי לקבוע שוועדת הכנסת ומליאת הכנסת מנועות מלדון ולהכריע בבקשות חסינות בעת הזו".
לצד זאת הדגיש ינון כי "הדברים אמורים כל עוד אין מדובר במצב שבו הליכי הדיון בבקשות החסינות מתחילים ימים ספורים לפני מועד הבחירות. כאשר ההליכים מתחילים ימים ספורים לפני הבחירות, אין זה 'אפשרי' כעניין אובייקטיבי, להתחיל ולהשלים את הליכי הדיון בבקשות החסינות בכנסת היוצאת".
ועדת הכנסת היא היחידה שיכולה לדון בבקשה של נתניהו לקבל חסינות. ההערכה היא כי אם הוועדה תקום בהרכב הנוכחי של הכנסת, יהיה בה רוב שידחה את בקשת החסינות של נתניהו. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן כבר הודיע כי חברי מפלגתו יתנגדו לבקשת החסינות.
בעת הגשת בקשת החסינות, נתניהו הבהיר כי "כל בקשותיו מוועדת הכנסת כולן זמניות ומוגבלות אך ורק לתקופת כהונת הכנסת שתדון בבקשתו", אולם מהבקשה שהגיש עולה כי הוא סבור שמגיעה לו חסינות מהותית מפני חלק מהאישומים נגדו - חסינות שתעניק לו פטור תמידי מפני העמדה לדין בגינם.
סוגיית הטלת המנדט - העתירה נמחקה
במקביל, בית המשפט העליון מחק בשבוע שעבר עתירה לבג"ץ שביקשה לקבוע האם ניתן להטיל על נאשם בשוחד את המנדט להרכבת הממשלה הבאה. בהחלטתם ציינו שופטי בג"ץ בהתייחסם לעתירה כי "בעת הזו היא תיאורטית ומוקדמת".
הרכב השופטים שכלל את נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, את המשנה לנשיאה חנן מלצר והשופט עוזי פוגלמן, ציין בהחלטתו כי "אף שהסעד שנתבקש בעתירה נוסח בלשון כללית נימוקי העתירה כולם מכוונים ומתייחסים לעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. בהקשר זה ציין בית המשפט כי לא כל העובדות אשר מתוכן יש לגזור את הדין ידועות לעת עתה, כי מערכת הבחירות היא 'ממלכת אי הוודאות' וכי סימן השאלה הגדול ביותר נוגע לתוצאות הבחירות ולזהות חבר הכנסת שעליו ימליצו בפני הנשיא רוב סיעות הבית להרכיב את הממשלה.
"כל אחד מהנעלמים הללו, כך נקבע, משפיע על הסוגיה שהעלו העותרים והוא אף עשוי לייתר את הדיון בה כליל. משטרם נולדו התנאים המאפשרים לנשיא המדינה לקבל החלטה בעניין זה לפי חוק יסוד: הממשלה נקבע, כאמור, שהעתירה היא מוקדמת ותיאורטית בעת הזו".
יומיים לפני כן דנו השופטים בעתירה. השופטת חיות אמרה באותו דיון כי "יש שלב שאין הוראת חוק שמונעת ממשיב 2 (נתניהו) להתמודד בבחירות. אנחנו עוד לא יודעים מה יהיו תוצאות הבחירות האלו. לאחר הבחירות הכדור יעבור לנשיא המדינה שעל פי התייעצות עם ראשי סיעות יטיל על מי שיש לו את הסיכויים להרכיב את הממשלה. השאלה למה עכשיו ולא בצומת הבא".
בעתירה שהגישו 67 אנשי רוח והיי-טק, בהם הסופר יהושע סובול והיזם דב מורן, הם דרשו לאסור את הטלת הרכבת הממשלה על חבר כנסת שנגדו הוגש כתב אישום בעבירות הנושאות עמן קלון. היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט דרש מבג"ץ לדון רק בשאלה המצומצמת אם לדון בכלל בסוגיה זו בעיתוי זה ולא להכריע בנושא העקרוני.
העתירה הוגשה לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לפני כחודש על החלטתו להעמיד לדין את נתניהו בעבירות שחיתות חמורות שנושאות עמן קלון במקרה של הרשעה.
לפנייה לכתב/ת 
