פוטבול: מינסוטה וסיאטל חגגו בחוץ
הווייקינגס סיפקו תצוגה הגנתית נפלאה בלואיזיאנה, ולמרות קאמבק מאוחר של הסיינטס ניצחו בהארכה וסידרו לעצמם משחק חוץ קשה מאוד בסן פרנסיסקו בחצי הגמר האזורי. שני איבודים לדרו בריז. ההגנה של הסיהוקס סגרה את פילדלפיה הפצועה בדרך לשלב הבא
זה לא שמינסוטה אינה קבוצה ראויה – ההפך הגמור, הווייקינגס מעולים – אבל בבית, עם כל הניסיון של הסגל המעולה שנבנה לצד דרו בריז ועם יותר כלים שיכולים לעשות נזק, ניו אורלינס הייתה זו שאמורה להמשיך הלאה. שוברת השוויון ששינתה את המצב הייתה ההגנה של מינסוטה, שכפתה על בריז שני איבודים והכריחה אותו לחשוב על רעיונות חדשים אחרי שביטלה את משחק הריצה של הסיינטס. כשבריז התחיל להשתמש טוב יותר במי שתפס חצי עונה שנייה אדירה, הטייט אנד ג'ארד קוק, והקוורטרבק השלישי טייסום היל נכנס כדי להכין הפתעות למינסוטה בתור רץ ותופס – ניו אורלינס ביצעה קאמבק עם 0:10 ברבע האחרון וסידרה הארכה עם 20:20. אבל אז הוויקינגס הראו גם את הצד ההתקפי שלהם.
לאורך כל ההתמודדות, הרץ דלווין קוק חתם את הסיינטס עם 94 יארד ושני טאצ'דאונים. הוא היה חשוב במיוחד לאור העובדה שג'נוריס ג'נקינס נדבק לסטפון דיגס, מה שהוציא מכלל שימוש את אחד התופסים החשובים של קירק קאזנס. אבל גם קוק, ואיבוד מאוחר של בריז, לא מנעו מוויל לאץ להשוות בבעיטה מ-49 יארד שבע שניות לסיום – אחרי שפיספס מוקדם יותר מ-43. החמצה של מינסוטה ששלטה במשחק, אבל לא סוף פסוק, כי הווייקינגס קיבלו את הכדור הראשון בהארכה וידעו שטאצ'דאון בהתקפה הפותחת שווה ניצחון. קוק עייף קצת את ההגנה, ואז קאזנס שיגר מסירה על 43 יארד לאדם ת'ילן, מילימטר מהאנדזון. שני הניסיונות הראשונים לטאצ'דאון לא הצליחו, אבל בשלישי קאזנס מסר כדור קליל על ארבעה יארד לקייל רודולף וגמר את הסיפור.
ת'ילן פתח את המשחק עם איבוד בהתקפה הראשונה, ובסוף תפס 129 יארד וכדור מכריע. קאזנס היה 19 מ-31 על 242 יארד, לעומת 26 מ-33 על 208 של בריז. מעבר לניטרול של אלווין קמארה (21 יארד בריצה), מינסוטה הצליחה להגביל את מייקל תומאס ל-70 בתפיסה, היבט חשוב בניצחון. בשבוע הבא מינסוטה תצא לפגוש את הכוח יוצא הדופן והבלתי צפוי של סן פרנסיסקו, הראשונה ב-NFC, וזה יהיה סיפור אחר לגמרי. ובריז? הסגל חזק מאוד ויכול לחזור להתמודד על אליפות בעונה הבאה, אבל באזור העוצמתי הזה יכול להיות שיהיה צורך במציאת כמה הברקות חדשות.
סיאטל עלתה כצפוי
גם במשחק המאוחר קיבלנו ניצחון חוץ, אבל הרבה פחות מפתיע, כשסיאטל (5) ניצחה כצפוי בפילדלפיה (4) 9:17 וכעת תתארח בסיבוב הבא אצל גרין ביי. פילי עשתה כמיטב יכולתה, אבל לרשימת הפצועים המשמעותיים התווסף מוקדם מאוד גם הקוורטרבק קרסון וונץ שנפגע בראשו, וזה היה יותר מדי. המחליף ג'וש מקאוון היה סביר, אבל הוא בטח לא ברמה של ניק פולס שהשתלט על המצב לפני שנתיים כשוונץ נפצע והוביל את פילי לאליפות.
בניגוד לשלושת המשחקים האחרים בסיבוב, ולמרות שההפרש לא היה גדול, לא הייתה הרגשה של דרמה באוויר. סיאטל הייתה די נינוחה, ועצרה בקלות את מקאוון פעמיים בדאון רביעי לקראת הסיום. בהתקפה, סיאטל שוב נהנתה מטאצ'דאון של מרשון לינץ' המתקמבק, אבל הסיפור היה החיבור בין ראסל ווילסון לדי-קיי מטקאף שתפס ברבע השלישי טאצ'דאון של 53 יארד, ובסך הכל 160 מ-325 שמסר ווילסון.