הצפת מים בגינה? כך תתמודדו
הרס בלתי הפיך של הגינה, נזק ליסודות הבית ובעיות רטיבות - אלו הם הנזקים שיכולים להיגרם לגינה בימים גשומים במיוחד. מה ניתן לעשות מיידית, ומה רק לאחר הפוגת הגשמים? אתר "המקצוענים" עם המדריך
בימים גשומים במיוחד, שבהם כמות הגשם היא גדולה בטווח זמן קצר, נקוות שלוליות בגינה. ההצפות בתוך הבתים שראינו בימים האחרונים, הן חריגות יחסית, ולצערנו ימשיכו לאור התחזיות ללוות אותנו גם בהמשך החורף.
ואולם, מדי שנה, בתים רבים סובלים מהצפות מים בגינה, שהנזק של חלקן הוא גדול ובלתי הפיך לגינה, אך בעיקר לתשתיות הבית. נזק שעלויות התיקון שלו יכולות להיות גבוהות במיוחד. מה כדאי לעשות מראש אם אתם בשלבי תכנון ובנייה ומהו הפתרון של מי שהבית שלו כבר בנוי? לפניכם הסקירה.
הסכנה: נזק ליסודות הבית
"מים בקרבת הבית יכולים לחלחל ולהגיע עד כדי מצב שבו הם מסכנים את יסודות הבית", מסביר אילן נחמיה, מאילן אדריכלות גנים ונוף. "הסכנה גבוהה במיוחד באזורים בארץ שבהם האדמה היא קשה (מסוג 'חרסית'), אשר אינה יודעת להתמודד עם מצב של מי גשמים מרובים. זאת, בניגוד לקרקע חולית (כמו זו שיש באזור השרון), אשר יודעת לנקז מים בצורה טובה יותר ולהעבירם אל מי התהום".
לדברי נחמיה, "ברגע שהבית בנוי על אדמת חרסית, במצב של הצפות מים, המים נשארים זמן רב בקרבת יסודות הבית, עד כדי מצב שבו הם נהרסים. במקרים קלים, ייווצרו סדקים בבית. במקרים קיצוניים, לא תהיה ברירה אלא להרוס את הבית".
בשנים האחרונות, בעליהם של בית פרטי במושב שדה אליעזר שבגליל העליון נאלצו להרוס אותו לגמרי, משום שהצפת מים גרמה לתזוזות מבנה אשר סיכנו את יציבותו. "מהנדס שהגיע לביקורת פסל את הבית למגורים, והיה צורך לבנות אותו מחדש", מתאר נחמיה. "הבעיה שם הייתה שניקוז המים לא היה תקין, האדמה הייתה חרסית, ומים התנקזו מבתים סמוכים אל תוך מגרש הבית ונקוו מתחתיו במשך תקופה ארוכה".
סכנה נוספת: בעיות רטיבות בקירות הבית
צרה נוספת היא שבעקבות היקוות מי גשמים, ובעקבות ניקוז לא תקין של מים שזורמים מהמרזבים, יהיו בבית בעיות רטיבות.
"הבעיה העיקרית היא של רטיבות קפילרית קבועה, שבה מים עולים מכיוון הרצפה אל הקירות של הבית", מסביר נחמיה.
"המצב האידיאלי הוא לדאוג לאיטום של הבית מראש, בשלב הבנייה עם יריעות ביטומניות, ולכסות אותם בבד גיאוטכני", מדגיש פדרו פלבניק, מתכנן גינות מאתר "המקצוענים". "הבד הגיאוטכני מונע חדירת שורשים של הצמחים, אשר יכולים בהחלט לחדור שכבה של יריעות ואף של משטח בטון. ללא הקפדה על בד גיאוטכני, יהיו בעיות רטיבות בבית, ללא צל של ספק".
נחמיה: "בבתים הבנויים על אדמה חרסיתית, יש לחשוף את הקרקע בעומק של מטר עד מטר וחצי, ולמלא אדמה המכילה בתוכה הרבה אגרגט (אבנים קטנות), כדי לאפשר ניקוז מים אל עומק הקרקע".
לדבריו, "אם האיטום לא התבצע כמו שצריך, יש לחפור סביב הבית וליצוק מדרכת בטון ברוחב של כמטר וחצי, כדי להרחיק את המים מהרצפה ומשטח המעטפת של הבית, וגם אז להקפיד על שכבה של בד גיאוטכני".
כמו כן, כדאי לנקז את המים, ולהרחיקם מכיוון הבית אל מיקום רצוי בחצר. למשל, אם יש בגינה אזור בוסתן (שבו עצי פרי ושיחי תבלינים), ניתן לאגור את עודפי המים באדמה של אזור זה. וכך, מי הגשמים העודפים, ישמשו כמקור מים לעצים ולשיחים. נחמיה: "הדבר יאפשר חיסכון משמעותי בהשקיה, שכן ניתן יהיה לעכב את מועד תחילת ההשקיה של העצים בקיץ מחודש מרץ לחודש יוני".
כיצד מנקזים את המים העודפים לצורך שמירת הרזרבות?
"יש לחפור תעלה מהמקום שבו המים נקווים, ואשר שם לרוב נוטה להיות שלולית גדולה, ומסיטים אותם לכיוון הרצוי", ממליץ נחמיה. "בבתים פרטיים, מרבית המים שנקווים בחצר מגיעים מגג הבית. בבית פרטי, לרוב יש 2-3 מרזבים, ולכן כדאי בקרבתם למקם את בורות הניקוז, שגודלם כחצי מטר רבוע. מבור זה מותחים צינור שרשורי (בקוטר של 16-18 ס"מ), עטוף בבד גיאוטכני. את הצינור מטמינים בתוך תעלה בקרקע, בשיפוע עדין לכיוון הבוסתן, ומכסים אותו באדמה או בטוף".
בקצה הצינור חופרים את בור קליטה גדולה יותר, שישמור את רזרבת המים במרכז הבוסתן. נחמיה: "לאורך הצינור, יש לדאוג לחורים שדרכם המים יוכלו להתנקז לאורך כל התעלה. חשיבות הבד הגיאוטכני היא בשל היותו סינתטי, כך שאינו מתכלה בתוך הקרקע. הוא מונע חדירת בוץ ומשמש גם כמסנן. לפני שממלאים את התעלה באדמה, יש לעטוף אותה בטוף".
הסכנה לגינה: ריקבון שורשים והרס של צמחיה
חוץ מהנזק האפשרי לתשתיות הבית, הרי שלרוב הנזק לגינה הוא מהיר, מיידי ובלתי הפיך. "שלולית שעומדת מספר ימים גורמת לריקבון של השורשים כבר לאחר 3-4 ימים", אומר פלבניק. "ברגע שלא חודר חמצן לקרקע, הצמחים פשוט נרקבים, והנזק לאותו אזור בגינה הוא בלתי הפיך".
האם ניתן לטפל בבעיה במהלך ימים גשומים או שיש להמתין?
נחמיה: "קשה מאוד עד בלתי אפשרי לעבוד עם כלי עבודה כשיש בוץ בשטח, ופעמים רבות זה גורם ליותר נזק מאשר לתועלת. לכן, אם יש רצף של גשמים, מוטב להמתין עד להפוגה".
פלבניק: "באזור עם אדמה חולית, ניתן כעבור כשלושה ימים לאחר הפסקת הגשמים לטפל בהצפות המים בגינה. לעומת זאת, אני ממליץ שבאזורים עם אדמה חרסית, לטפל בבעיה כבר יום לאחר הפסקת הגשמים. אסור להמתין עם זה, שכן זו אדומה אטומה, שבה הצטברות של מים רק תחמיר את המצב".
כיצד ניתן להיערך כבר בימים אלו כדי למנוע הצפות מים בגינה, לאור התחזיות על ממטרי גשמים כבדים?
פלבניק: "ראשית, יש לנקז שלוליות ולא להמתין עד לניקוז טבעי שלהם, אם רוצים לשמור על מצב הגינה. שנית, ניתן למהר ולחפור בור ספיגה, בנקודה הכי נמוכה בגינה. חשוב להניח בבור חבית או ללא תחתית, כדי למנוע 'קריסה' של דפנות הבור, ולמלא אותו בטוף. זה יכול להיות פתרון חירום טוב שימנע הצפת מים גדולה".
עוד כתבות בנושא:
כשהמעלות צונחות – איך שומרים על הגינה?
אל תזרקו את הכסף שלכם מהגג
4 טיפים להקמת או חידוש גינה בבניין משותף
הפתרון האידיאלי: לדאוג לניקוז תקין בשלב בניית השלד
שלב בניית השלד של הבית, הוא הזמן האידיאלי לטפל בעניין הניקוזים. נחמיה: "כמובן שחשוב לתכנן זאת מראש, אך שלב הביצוע הוא לאחר שלב השלד החיצוני של הבית. זה מונע מצב של פתרונות פרוביזוריים של בורות ניקוז".
לדבריו, "בסיום בניית השלד יש לחשוף את היסודות לעומק של מטר עד מטר וחצי, לפזר שכבת אבנים מסביב, כדי שכשהמים יזרמו מהמרזבים, הם לא יחדרו אל היסודות, אלא יחלחלו אל עומק הקרקע. ברגע שהם נוגעים ברצפת הבית, הם מסכנים את היציבות וגורמים לבעיות רטיבות בקירות".
פספסתם? ישנם פתרונות לשלב שלאחר הבנייה
נחמיה: "יש לנתב את מי הגשם אל מחוץ למגרש הבית, על-ידי יצירת שיפועים מכיוון הבית החוצה. אפשרות נוספת, היא לחפור בורות לקליטת מי גשם, וכך מונעים מצב שהם יחדרו אל מי התהום שבעומק הקרקע, ולא יישארו על פני השטח".
מה עומק הבורות המומלץ?
נחמיה: "באזורים שבהם האדמה חרסית, יש לחפור בורות בעומק של 2.5-3 מטר, ובקוטר של מטר. באזורים עם אדמה חולית, ניתן להסתפק בבורות בעומק של 1-1.5 מטר, אך חשוב להקפיד על כך שיהיו רחבים יחסית (בקוטר של מטר), כדי שיוכלו לקלוט כמה שיותר מים בזמן קצר, כדי שהמים לא יזרמו אל מחוץ לבור. בכל מקרה, בורות אלו אינם גלויים, שכן יש בתחתיתם רשת ומעליהם שכבת טוף".
צריכים גנן? לחצו כאן
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"