יירוט במהירות האור: הלייזר הישראלי ש"ישנה את המשחק"
פריצת דרך ישראלית אחרי עשורים של ניסיונות: לראשונה פותחה יכולת מוכחת ליירט מטחי רקטות וטילי נ"ט עם לייזר שיופק מחשמל, במחיר של דולרים בודדים ליירוט – ובלי הגבלה. בסוף השנה: טבילת אש בעוטף עזה. החזון: מל"טים שיפילו רקטות מעל ראש האויב, בלי אזעקות. צפו: כך תפעל המערכת
פריצת דרך ישראלית בפיתוח לייזר ליירוט רקטות: אחרי עשורים של ניסיונות עקרים, פרויקטים כושלים ומאמצים משותפים עם ארה"ב שלא נשאו פרי – ליירוט טילים ורקטות באמצעות אלומות לייזר – הודיע היום (ד') משרד הביטחון כי ישראל פיתחה יכולת מוכחת ליירט רקטות באמצעות לייזר רב-עוצמה.
בעוד כחצי שנה ייערך ניסוי כולל של היכולת, שיצאה מהמעבדה לבניית מערכת שלמה בתעשיות הביטחוניות רפאל
ואלביט,
בשדה שדמה שבדרום. לאחר מכן, לקראת סוף השנה, יוצבו משדרי לייזר ראשונים לניסוי ממשי בשטח – בגבול עזה, בתקווה שטבילת האש המבצעית תוכרז מוצלחת.
היכולת הוכיחה עד כה את עצמה בסדרה של ניסויים לאורך העשור האחרון, ובשלב הראשון אמורה המערכת ליירט שלושה סוגי איומים: פצצות מרגמה ורקטות גראד לטווח בינוני של עד 40 ק"מ, מז"לטים, טיסנים וטילים נגד טנקים – בהם טילים מתקדמים, כמו קורנט. לאחר מכן אמורה המערכת ליירט גם רקטות ארוכות טווח ואף טילים המשוגרים מטווחים של כמה מאות ק"מ, כלומר ממדינות כמו סוריה ולבנון.
לאורך העשור הקרוב מתכננים במחלקת פיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) במשרד הביטחון גם להגדיל את השימוש בלייזר בשני רבדים נוספים: על גבי כלים משוריינים או משאיות שינועו לשדה הקרב, כדי להגן על כוחות היבשה בתמרון בשטח האויב, וכן להתקין את המערכת על מטוס של חיל האוויר, כדי ליירט רקטות וטילי נ"מ של האויב מהשמיים – ובכך להעצים את יתרון העליונות האווירית. כבר בשנתיים הקרובות צפויה המערכת להיות מותקנת על מטוס הרקולס של חיל האוויר, כחלק מתהליך השלמת הפיתוח.
בלי ברזלים עפים
"לראשונה, אחרי חלומות ורצונות שלנו להגיע למערכת נשק יעילה שמבוססת על אנרגיה ולא באמצעות 'ברזלים עפים', אנו בהחלט מתקרבים לזה", הכריז היום ראש מחלקת אופטרוניקה במפא"ת, דובי אוסטר. "כיום לייזר נמצא כבר בתעשיות, לריתוך רכבים בין היתר, אך בכמויות של קילו-וואטים בודדים, וכדי ליירט עם לייזר צריך עשרות קילו-וואטים. היכולת שפיתחנו מבוססת על לייזר חשמלי ולא כימי שהתגלה כמסוכן ופחות יעיל, כפי שניסינו בעבר. המטרה היא להגיע לכמות של כ-100 קילו-וואט, וכך אנו מדייקים ופוגעים במטרה – גם בטווח של מעל 5 ק"מ".
אוסטר הוסיף כי כדי ליירט כיום באמצעות לייזר נדרשת הצבעה על אותה נקודה במשך מספר שניות כאשר המטרה במעוף, לאחר שסומנה והתגלתה בשלב הראשוני על-ידי המכ"מים הקיימים של חיל האוויר. לאחר מכן מערכת הלייזר עוקבת אחר המטרה באופן גס, באמצעות מצלמה עד למעקב עדין מדויק, שבו הפצמ"ר או הרקטה מכסה את כל המסך. בשלב השלישי המערכת קובעת היכן נכון למקד את נקודת הלייזר הזעירה כדי להפיל ביעילות את האיום – אם בראש הקרב, בכנפונים מאחורה או בחלק שמכיל את חומר הנפץ, במרכז הרקטה. בשלב הרביעי והאחרון, אלומת הלייזר מתמקדת ונצמדת לרקטה, מחממת אותה בעוצמה אדירה ותוך רגעים בודדים הרקטה מתפוצצת או מחוררת.
המערכת החדשה צפויה להשלים את מערכות ההגנה האקטיביות הקיימות, בהן חץ, שרביט קסמים, פטריוט ובעיקר את כיפת ברזל, לטווחים הקצרים. העדיפות תהיה ליירט באמצעות לייזר, שכן עלות של ירי לייזר בודד מסתכם בדולרים בודדים – מחיר החשמל שמופק כדי לשדר אלומה לשמיים. למעשה, במפא"ת הצליחו לרכז את אלומות הלייזר לנקודה אחת של ס"מ בודד על המטרה, בטווחים של מספר ק"מ, ובאופן בו האלומה כלל לא נראית, גם לא בלילה. בכך גם הכוח שירה את אלומת הלייזר לא נחשף מבחינת מיקומו.
"זה היה אתגר עצום להגיע לכתם לייזר שגודלו עד 2 ס"מ בטווח של 10 ק"מ", הסבירו היום במשרד הביטחון. "למעשה הצלחנו לחבר עשרות אלומות לייזר לאותה נקודה, כך שתיאורטית אין מגבלה על כמות המטרות שניתן ליירט באמצעות לייזר. לכן המערכת יעילה גם ובעיקר נגד מטחי רקטות – ולשם כיוונו".
כדי לדייק את הפגיעה באמצעות קרן הלייזר, מפתחי המערכת השתמשו באלגוריתמים מתקדמים, ובגלל הזמנים הקצרצרים של הפעלת המערכת, היא אוטונומית לחלוטין. במשרד הביטחון הסבירו כי לטיל מיירט שיוצא לאיום שמגיע ממרחק של 300 ק"מ לוקח כ-5 דקות של מעוף עד שהוא פוגע בטיל האויב, ולטווחים הקצרים יותר לוקח שניות רבות עד דקות בודדות של מעוף הטיל המיירט. לקרן הלייזר, לצורך ההשוואה, לוקח אלפית שנייה לצאת ולפגוע במטרה. לכן, למעשה, מדובר ב"יירוט במהירות האור".
ראש מחלקת מחקר ופיתוח במשרד הביטחון, תת-אלוף יניב רותם, ציין כי עד כה הושקעו לאורך השנים כ-100 מיליון שקלים בפיתוח היכולת, ועלות הקמת המערך והאמצעים שייפרסו ויגנו על גבולות ישראל באמצעות לייזר, מסתכמת בכמה מאות מיליוני שקלים.
מחסנית שלא נגמרת
היתרונות של יירוט באמצעות לייזר: מערכת הגנה חסינה שלא תלויה בסוללות ניידות ובפריסתן, וגם לא במודיעין מקדים בנוגע לסוגי הרקטות או החשש מירי מתקרב. בנוסף, הלייזר הוא מערכת נשק שלא שומעים ולא רואים. "זו מחסנית שאינה נגמרת", אמר אוסטר. "כי היא תלויה רק בחשמל. מהרגע שניירט לראשונה באמצעות לייזר, ישתנה המשחק. אין צורך בחימוש מחדש של טילים מיירטים, בקווי ייצור או בשרשרת אספקה".
יחד עם זאת, למערכת יש חיסרון מרכזי בדמות קו הראייה: היא תלויה במזג אוויר נקי ונטול עננים, שכן המעקב מתבצעת באמצעים אופטיים. גם חצייה של האטמוספרה פוגעת במיקוד קרן הלייזר, ולכן האיומים אותם יהיה ניתן ליירט נוגעים יותר לשכבות הנמוכות. מפתחי המערכת עמלים להתאימה גם לאיום פצצות הבורקן הלבנוניות והרעד העזתיות, שנושאות מאות ק"ג של חומר נפץ בכל פצמ"ר ומיועדות לטווחים קרובים.
לאורך העשור האחרון ביצעו במפא"ת מספר ניסויים מוצלחים בשטח, אך ברמת מעבדה, במהלכם יורטו טילי נ"ט, טילי כתף (נ"מ), ועשרות פצמ"רים על-ידי לייזר. ההבשלה הגיעה לפני כתשעה חודשים, עם ריכוז עוצמת הלייזר. "המערכת הזו בטוחה ולא פולטת קרינה מייננת. הסכנה היא רק למי שבטווח הלייזר, וניתן לחדול את ירי הלייזר תוך אלפית שנייה אם חוששים שכלי טיס ידידותי ייפגע ממנו", ציינו במשרד הביטחון.
"אם נשלים את הפיתוח של המערכת על גבי מטוס, נוכל להתגבר על מכשול מזג האוויר, שכן היירוט מהמטוס יהיה מעל לגובה העננים וכך גם שטח הכיסוי יהיה גדול יותר. כחזון, המערכת תותקן על כלי טיס בלתי מאויש. נוכל ליירט את הרקטות מעל לראשו של האויב ובכך לחסוך אזעקות. בהמשך נפתח את המערכת גם ליירט רחפנים".
שר הביטחון נפתלי בנט מסר: "המוח הישראלי ממשיך להוביל חדשנות פורצת דרך. פרויקט הלייזר יהפוך את מערכת הביטחון לקטלנית, עוצמתית ומתקדמת יותר. מדובר בנדבך משמעותי בביצור ביטחון מדינת ישראל. לצד כלי המלחמה הקיימים, נוסיף חרב של לייזר אל מול האיומים, בצפון ובדרום. אנחנו מתקדמים במלוא התנופה, והמסר הברור: לישראל יכולות כבירות, בהגנה ובהתקפה. לאויבי ישראל מוטב לא לבדוק את הסבלנות והיכולות שלנו".
לפנייה לכתב/ת 
