האוצר מעריך: הגירעון יחצה את ה-4% בשנה הבאה
מדו"ח תחזיות האוצר שיגיש המשרד לממשלה ביום ראשון, עולה שהפער בין הכנסות המדינה הצפויות והחריגה בהוצאות הממשלה יעמיק עוד את הגירעון. מחברי הדו"ח מזהירים: על הממשלה לבצע קיצוצים חדים והעלאות מס בהיקף של כ-30 מיליארד שקל
הפער בהכנסות המדינה הצפויות והחריגה בהוצאות הממשלה יביאו את הגירעון בשנה הבאה למעל 4% - במידה והממשלה לא תבצע קיצוצים חדים והעלאות מס בהיקף של כ-30 מיליארד שקל. כך עולה מדו"ח הנומרטור שיגיש משרד האוצר לממשלה ביום ראשון. הבור בתקציב שיידרשו הממשלות הבאות לסגור רק גדל מאז ההערכות המוקדמות של האוצר.
משרד האוצר: הגירעון ב-2019 היה 3.7% מהתוצר, גבוה בהרבה מהיעד של 2.9%
דו"ח המבקר על "טיפול" האוצר בגירעון צפוי להיות ללא שיניים
באוצר מצאו נקודת אור: "בחירות נוספות יקטינו את הגירעון"
הגירעון נותר גבוה: עומד על 3.7% מהתמ"ג
דו"ח הנומרטור מתייחס לתחזיות האוצר בכל הנוגע להוצאות הממשלה ולהכנסות המדינה ממיסים לשלוש השנים העוקבות (2021 עד 2023), בהנחה וגם ככה תקציב 2020 יאושר רק לקראת סוף השנה (אם בכלל תקום ממשלה אחרי הבחירות הבאות). הסיכוי שניתן יהיה לטפל בגירעון של השנה לא גבוה, ורק ב-2021 הממשלה תוכל לתת פתרונות תשתיתיים.
בכל הנוגע לשנה הנוכחית, באוצר מעריכים שהפער בין התקציב ההמשכי, המבוסס על 1 חלקי 12 מתקציב 2019, לבין הטייס האוטומטי של צרכי הממשלה הוא 17 מיליארד שקל. לאור כך שהממשלה שתקום (אם תקום) תאשר תקציב בשלב מאוחר יחסית, סביר להניח שההוצאה בפועל (ומציאת המקור התקציבי עבורה בהתאם) תהיה נמוכה יותר.
בעוד שבנומרטור הקודם שפורסם תחזית האוצר הייתה כי נכון להיום הגירעון ב-2021 יגיע ל-3.8%, לפי הפרסום הנוכחי הגירעון יגיע בשנה הבאה ל-4.2% (בשנתיים שלאחר מכן, נכון להיום, הגירעון צפוי להגיע ל-4.1% ול-4%, אם לא ייעשו צעדים ארוכי טווח. מגמת הירידה נובעת מכך שלפחות חלק מהתחייבויות הממשלה מצטמצמות עם הזמן).
הבור התקציבי של כ-30 מיליארד שהממשלה הבאה תצטרך לסגור מורכב מהוצאות החורגות ממסגרת התקציב בכ-14 מיליארד שקל וממחסור בהכנסות של כ-16 מיליארד שקל, זאת תחת ההנחה שהממשלה תעמוד בחוק הקיים הכולל יעד גירעון של 2.25% ב-2021. אולם סביר להניח שגם הממשלה הבאה, כמו הנוכחית וזו שלפניה תדחה את הפחתת יעד הגירעון לעתיד הלא נראה לעין ותעלה את יעד הגירעון ל-2.9%, מה שיאפשר לה להשאר ב"מינוס" של עוד כמה מיליארדי שקלים.
בכל מקרה הנומרטור, כפי שגם הדגישו בבנק ישראל מספר פעמים, מייצר עבור הממשלה תמונה ורודה בהרבה מהמציאות. שכן הוא כולל רק התחייבויות קיימות של הממשלה.
במקרה הזה הוא לא כולל עוד העלאה של קצבאות הנכים, בתי ספר של החופש הגדול ובוודאי שלא הסכמים קואליציוניים או את התר"ש העתידי של צה"ל שיעלו מיליארדי שקלים כל אחד. על פי ההערכות הנוכחיות הממשלה הבאה תצטרך למצוא מקור תקציבי ל-10 מיליארד שקל נוספים (כלומר סך הכל 40 מיליארד שקל).
בהשוואה לנומרטור הקודם, התחזית העדכנית מראה כי תחזית האוצר מעריכה שבשנה הבאה יהיו 3 מיליארד שקל פחות ממה שציפו לפני חצי שנה, ובמקביל ההוצאות יהיו גבוהות בכחצי מיליארד שקל.
לפנייה לכתב/ת 
