מזון נזרק לפח, שולחנות התעופפו באוויר: מסעדנים מרחוב הגעתון מדברים
בעלי המסעדות ברחוב הגעתון בנהריה מספרים כי המראות אחרי השיטפון היו דומים למראות של מלחמה או צונאמי. בעלת פיצריה ברחוב: "ראינו כיסאות ושולחנות עפים ברוח ונשטפים עם המים. לא יכולנו אפילו להתקרב לשם כדי להציל משהו"
מזג האוויר והשטפונות בנהריה, שיבשו את החיים והשביתו את השגרה בשבוע האחרון גם לעסקים שפזורים לאורך רחוב הגעתון. מה שקרה השבוע ברחוב הוא בלתי נתפס, במיוחד לאור העובדה שמדובר על הרחוב הראשי של העיר, שבו פזורים מסעדות ובתי קפה לרוב. בשיטפון הגדול שידעה העיר נהריה, הייתה גם אבידה גדולה בנפש.
אילן אופנהיימר, הבעלים של מסעדת "פינגווין" הוותיקה, היה משוכנע שכבר ראה הכל בחיים. המסעדה, שקיימת שם קרוב ל-80 שנה, נסגרה השבוע למשך יומיים, לראשונה בתולדותיה. במסעדה מספרים כי גם במלחמות וגם בקטיושות כשהעיר הייתה ריקה מבני אדם, המקום לא נסגר והמשיך לפעול. "בתור ילד אני זוכר מקרים בהם הגעתון עלה על גדותיו, אבל זה היה רבע מכמות המים שזרמה בו השבוע", אומר אופנהיימר. "זו פעם ראשונה שאנחנו סוגרים את פינגווין, וזה בגלל מזג האוויר. כבר ראינו שיטפונות בנהריה, אבל לא כמויות אדירות כאלה".
העיר כולה בפחד
אבל אופנהיימר לא לבד: חן לוי, פתח לפני מספר חודשים את "מאמא בפיתה", דוכן אוכל מהיר. הדוכן שלו סגור כבר שלושה ימים. "שלשום הגעתי, עשיתי את כל ההכנות לפתיחה כי האמנתי שאפשר יהיה לפתוח, אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא יקרה", מספר לוי, "נשארתי נעול בתוך העסק עד 19:00 בערב בלי יכולת לצאת החוצה כי הזרימה לא פסקה". את כל ההכנות שהספיק לוי לבצע לקראת הפתיחה הוא נאלץ לזרוק לפח.לא חשבתם שדבר כזה יקרה?
"היה דיבור על הצפות אבל אף אחד לא ציפה שזה יהיה בעוצמה כזו. אני חי כל החיים בעיר ולא ראיתי כזה מצב אף פעם. הגעתי לעסק בבוקר כי חשבתי שאולי עושים הר מעכבר, והייתי בטוח שבכל זאת יהיה לי לפחות חצי יום עבודה".
מה הנזק שנגרם?
"כל המרפסת החיצונית עם כל רהיטי העץ שבה נהרסו, הדק התנפח במים, המקפיאים לא עבדו כמה ימים בגלל קצר בחשמל וכל המזון שהיה בהם נזרק. העירייה חילקה שקי חול רק למי שביקש, וגם להם זה לא ממש עזר בסוף. ראיתי ספות נשטפות עם זרם המים ומכוניות זרוקות בצידי הכביש, כאילו עבר כאן צונאמי".
לליזי ברידזה יש ברחוב הגעתון שלושה עסקים שצמודים זה לזה - "קוקיליזה", "פיצה בטיילת" וקיוסק שהוא גם חנות נוחות. שלושת העסקים ממוקמים בבניין אחד שנמצא בחיבור של רחוב הגעתון עם הטיילת, באזור הניקוז של הנחל לים. "לפני ארבע שנים היו כאן הצפות וכמעט הרמנו ידיים אז, אבל מה שקרה השבוע אפילו לא מתקרב לזה", מספרת ברידזה. "אנחנו מפעילים עסק משפחתי שבו עובדים גם אני וגם בעלי, והוא מאכיל את ארבעת הילדים שלנו. לא נראה לי שנצליח להתאושש מהנזק כי ידרשו לנו לפחות 400 אלף שקל כדי לתקן את כל הנזקים. המזל הוא שלא היינו שם והקשבנו לאזהרות ולא פתחנו בבוקר".
מתי הבנתם שקרה נזק לעסק?
"בבוקר הכנסנו פנימה את הכיסאות והשולחנות והלכנו הביתה. אחרי כמה שעות השכן התקשר ואמר שנבוא מייד כי העסק נחרב. כשהגענו ראינו כיסאות ושולחנות עפים ברוח ונשטפים עם המים. לא יכולנו אפילו להתקרב לשם כדי להציל משהו".
הכיסאות והשולחנות של הפיצרייה נשטפו לים יחד עם הסחורה, התריס נקרע ממקומו, המנוע של המקפיא התמלא בסחף מתוך הביוב, והסחורה שלא נשטפה לים התפזרה על הדשא מאחורי הבניין. אבל זה לא הכל: קירות גבס התפוררו, והשלטים והטפטים נהרסו כליל.
"לא הצלחנו להציל כלום. נפשית אנחנו גמורים, אנחנו בתחילת החיים והלך לנו העסק", אומרת ברידזה. "אנחנו לא מצליחים לעכל את זה, ואנחנו לא לבד, כל העיר באבל מה שקרה כאן לא היה מעולם, המראות שראינו זה המראות של אחרי צונאמי בתאילנד. אנחנו כמו בהלם קרב".
קיבלתם עזרה?
"העירייה הייתה עסוקה בהצלת חיי אדם, ואין לנו שום תלונה על זה. העירייה הזהירה והיינו כאן ממש כמו במשטר צבאי. מזל שהקשבנו להם וסגרנו, אחרת לא היינו בחיים היום. הפעלנו את הביטוח כדי לתקן את הנזק שנגרם מההצפות שהיו כאן לפני ארבע שנים, אז עכשיו יש לנו כיסוי רק של 40%. זו מכה קשה מאוד עבורנו".
"30 קילוגרם בצק הלכו לפח, ואיתם גם המון סחורה שנהרסה במקררים שלא עבדו", אומר חן גושן, מבעלי פיצריית "דונטלה" שממוקמת ממש במרכז הרחוב. "זה היה כמו סרט מלחמה. הגענו לפתוח את המקום וראינו שזה הולך למקום רע אז סגרנו מהר. חלק מהעובדים נתקעו כי אי אפשר היה לחצות את הרחוב לצד השני שלו, אלא אם אתה עובר בתוך מים גועשים שמגיעים לך עד המותניים. לדעתי שקי החול חולקו מאוחר מדי, וגם לא היה מספיק לכולם. אף אחד לא ציפה לכזו כמות של מים".
חוץ מהאוכל שנזרק גם מוצרי החשמל בפיצריה ניזוקו עקב קצר חשמלי, והמקום כולו הוצף במים, אותם נאלצו חן ושותפו לגרוף החוצה יחד עם העובדים. המים לא היו הבעיה היחידה כי יחד איתם הגיע גם המון בוץ סמיך, עליו היה לנו קשה להשתלט. כשהגעתי לעסק אחרי שהרחוב נפתח מצאתי במקום בריכה. אז נכון שיש ביטוח אבל אף אחד לא יודע כיצד, אם בכלל, זה יעזור לנו. כרגע המצב הוא שהעיר כולה בפחד וכולם מסתגרים בבתים. עסקים שפתחו עומדים ריקים".
חשש גדול מהעתיד
חומוסיית "חמסיקה" של אלי הרוש ניצלה בזכות המדרגה בכניסה, אבל העסק שלו סגור: "המים כבר ירדו, אבל העיר עדיין ריקה והעסק שלי סגור כבר כמה ימים. מצד אחד אני מברך על ימי המנוחה האלה, אבל מצד שני גם ככה חורף היא עונה חלשה, וכל יום שהעסק סגור משפיע בצורה דרמטית על התזרים", מסביר הרוש.
באותו היום של השיטפון הגדול הרוש תכנן לעבוד עד הצהריים כי הצפי היה שהסערה תתחיל רק באמצע היום, אבל כבר בשעה 11:00 הכל היה מוצף. "הכנתי באותו היום כמות קטנה יותר של חומוס, אבל לא הספקתי לשרת אפילו לקוח אחד".
גם ה"מנדל בר" ניצל הודות למרפסת מוגבהת בכניסה, שלא אפשרה למים לחדור פנימה. "ימי רביעי וחמישי מוזמנים אצלנו מראש, יש אירועים וכל השולחנות שמורים, אבל נאלצנו לבטל את כולם רק כדי לא לקחת סיכון שמישהו יפגע", אמר אסף בנימין, מבעלי המקום. "עדיף להתבעס, לספוג הפסדים ולדחות את התשלומים לחודש הבא מאשר לסכן חיי אדם".
"אני חושש מאוד ממה שיקרה בעתיד", אומר אלירן בן שלוש, הבעלים של "קפה קפה" ברחוב הגעתון. "יש לי מדרגות בכניסה אז המים לא נכנסו פנימה, ומזל שהספקתי לפנות שלושה שולחנות שהיו במקום כשההצפה התחילה, כי כשאנחנו רצינו לצאת כבר היה מאוחר מדי ואותנו פינו עם טרקטור כי אי אפשר היה לזוז אחרת. נולדתי בנהריה ואני חי כל חיי כאן, אבל אף פעם לא ראיתי כאן דבר כזה. אנחנו בחשש גדול ממה שיכול לקרות בעתיד".