הבית ניזוק בגשמים? מי יפצה אתכם
אין לכם ביטוח מבנה ותכולה? תוכלו לנסות להגיש תביעת רשלנות נגד הרשות המקומית. בישראל, אין חוק שמחייב את המדינה לפצות את כל אלו שניזוקו בסערה האחרונה. יש לכם ביטוח. מה חשוב לעשות בהתמודדות מול חברת הביטוח וכיצד להיערך לסערה הבאה? אתר "המקצוענים" עם התשובות
מי שביתו כלל לא נפגע בהצפות האחרונות, כבר המשיך הלאה בחייו, ומבחינתו הסערה הסתיימה. מי שלא, מתמודד עם נזקי ההצפות, השיטפונות וחדירות המים אל תוך הבתים.
בעלי נכסים שעשו ביטוח מבנה ותכולה, יוכל לפנות אל חברת הביטוח שלו לקבלת פיצוי – אך גם במקרה זה, יש כמה דברים שחשוב מאוד לעשות, כדי ליהנות ממלוא הפיצוי.
מי שאינו מבוטח, או שהוא מבוטח חלקית (רק בביטוח מבנה), ייאלץ להסתפק בהגשת תביעת רשלנות נגד הרשות המקומיות ולקוות לטוב.
אז האם יש סיכוי שהמדינה תכיר באירועים כאלה כאסון טבע המחייב פיצוי מטעמה? מדוע מי שאינו מבוטח צריך להתעורר לאור התחזיות על הסופות הבאות ולאמירות ההתנערות של הרשויות המקומיות?
לפניכם מדריך שאלות-תשובות ועצות להתנהלות חכמה, שתמנע מכם אסון כלכלי שתתקשו להתאושש ממנו.
פיצוי מהמדינה? אין חוק שמכוחו ניתן להכריז על הסערה כאסון טבע
"רק בשבועיים האחרונים, נגרמו נזקים בהיקף של כ-2 מיליארד שקל", מעריך ישראל גרטי, יו"ר הוועדה האלמנטרית בלשכת סוכני הביטוח בישראל. "על פי הערכה ראשונית וכללית שלנו, 60-70 אחוז מהנזקים נגרמו לכלי רכב, שהושבתו לגמרי ('טוטאל-לוס'). היתר, מתחלקים בין נזקים לבתים ולעסקים. עיקר הנפגעים הם דירות מרתף ובבתים ועסקים בקו הרחוב. חברות הביטוח לא ממהרות לפרסם, ורק עוד שבועיים נדע את היקף הנזק המלא שנגרם כתוצאה מההצפות גם בנהריה ובדרום".
עד כמה להערכתך חברות הביטוח יפנו בתביעת שיבוב לעיריות בגין רשלנות?
גרטי: "ראש עיריית תל-אביב – יפו אמר שהם לא מכירים בנזק. הוא לא אמר את זה על דעת עצמו, אלא התייעץ בוודאי עם יועצים משפטיים. האמירה שלו היא לא רק לאזרחים, אלא גם לחברות הביטוח, שבטח יפנו אליו בתביעות שיבוב, לאחר ששילמו פיצוי למבוטחים. בשנת 92' היה מקרה דומה, ובו בית-המשפט פסק שהעירייה חייבת בפיצוי. כל החניונים הוצפו, ובית-המשפט אמר שתפקידם לדאוג לשלום ולביטחון התושבים, לרבות ניקוז מים תקין. גם אם התביעות יתבררו במשך שנים בבתי-המשפט, אני מאוד נזהר בדבריי, אך אני מעריך שמשפטית בית-המשפט יחייב אותם לפחות באחריות חלקית לנזק. מבחינת האזרחים, גם אם ייקבע שהעירייה התרשלה, זה הליך שיכול לקחת הרבה מאוד זמן. מי יפצה אותם בזמן הזה? מי שלא דאג לביטוח, יצטרך להמתין הרבה מאוד זמן".
לאחרונה יצאו קולות שקראו להכריז על אירועי מזג-האוויר האחרונים כאסון טבע, כדי שהנפגעים יקבלו פיצוי מהמדינה. מה המצב המשפטי בעניין זה?
"זו קריאה חשובה, אך אין ביכולתה לשנות את המצב המשפטי הנוכחי", מסביר עו"ד יואב ביין, העוסק בדיני מס רכוש ונזקי טבע. "המצב כיום, הוא שאין חוק שמכוחו ניתן להכריז על הסערה כאסון טבע. האפשרות להכריז על מצבים מיוחדים ככאלה שיסייעו בפיצוי מן המדינה, מוגבל מכוח הדין לאסונות טבע בתחום החקלאי. קיים חוק אסונות טבע בחקלאות, שמכוחו ניתן לפצות. שני מצבים נוספים שמכוחם המדינה מפצה הם חוק מס רכוש (בצב של בצורת) וכן פיצויים מכוח מלחמה. בשריפה שאירעה בכרמל, למשל, הוכרזה כפעולת איבה מכוח מס רכוש, ומכוחה ניתן הסדר פיצוי שאיזן בין הזכות לפיצוי מן המדינה לבין הזכות לפיצוי מחברות הביטוח".
לאור משבר האקלים, הגורם לתופעות טבע משמעותיות וחריגות, האם אין מקום לשינוי המצב המשפטי לדעתך?
"ישנו היגיון לחוקק חוק כללי המטפל באסונות טבע", אומר עו"ד ביין. "בהחלט יש מקום לבחון פיצוי לאזרחים הנפגעים מתופעות טבע חריגות, ולא להותיר את העניין רק לתחום החקלאות והבצורת. זאת, לאור משבר האקלים שלא ניתן עוד להתעלם ממנו. מנגד, יכולה לקום אסכולה המעודדת את הציבור הפרטי והעסקי לערוך עצמאית ביטוחים לעניין זה. זאת, מתוך רצון שבמקרים מסוג זה לא יקום נטל מיוחד על תקציב המדינה. יש להדגיש, כי הכרה של המדינה לא בהכרח תוביל לפיצוי מלא, שיכסה על הנזק הממשי שנגרם, כך שסביר להניח שבכל מקרה, ביטוח עצמאי במקרה כזה, יהיה נדרש, ולו כתוספת לפיצוי שיינתן מטעם המדינה".
שתי האפשרויות הקיימות כיום: תביעה לחברת הביטוח או נגד הרשות המקומית
שני הפתרונות העומדים כיום בפני מי שביתו ניזוק הם לפנות לביטוח או להגיש תביעה נגד הרשות המקומית. מי שהיה מובטח בביטוח מבנה ותכולה, יוכל להגיש תביעה לחברת הביטוח שלו. מי שלא, ייאלץ להסתפק בהגשת תביעת רשלנות כנגד הרשויות השונות אשר לא דאגו לתחזוקת התשתיות או אשר לא הכינו את המוקדים להיענות לכל הפניות. בהיעדר ביטוח, התביעה עלולה להימשך מספר שנים, ועד אז (אם בכלל יינתן פיצוי), בעל הנכס יצטרך לשאת בעלויות הנזקים.
רחובות נהריה לפני מספר ימים(Photo: Gil Nehushtan)
ביטוח מבנה ותכולה: רק נזק חריג ופתאומי יפוצה
ביטוח מבנה מתייחס למבנה הבית ולכל מה שמחובר אליו חיבור של קבע. ביטוח תכולה, כשמו כן הוא, מתייחס לתכולת הבית.
האם ביטוח מבנה מעניק כיסוי נגד שיטפונות, הצפות מים ונזילות מים?
גרטי: "יש הבדל בין נזקים שנגרמים כאירוע חיצוני חריג לבין נזקים שנגרמים כתוצאה מהיעדר תחזוקה. כלומר, לרוב, ביטוח מבנה מכסה נזקי גשם, שלג, ברד, סופה וכן מעניק כיסוי במקרים של שיטפון או הצפה ממקור מים חיצוני לדירה. לעומת זאת, אין כיסוי במקרים של דליפת מי גשם לבית, דרך התקרה או הקירות, וספיגת המים בהם".
לדברי גרטי, "הסיבה לכך, היא שחברות הביטוח לא רוצות להפוך להיות חברת תחזוקה. לכן, הן מבטחות רק במקרה של נזק פתאומי ובלתי צפוי. מי גשמים מבעד לתקרה או לקירות, לא מכוסים, משום שהם נחשבים לנזק שנגרם כתוצאה מבנייה או תחזוקה לקויים".
אבל לא תמיד ברור האם הנזק נגרם כתוצאה מאירוע חריג או כתוצאה מרשלנות בעל הנכס או בעלי המקצוע מטעמו.
גרטי: "זה אכן לא עניין של שחור ולבן, ויש המון קווים אפורים שלא תמיד ברור האם הם בבחינת אירוע חריג או לא. למשל, אם כתוצאה מרוח חזקה, עפו רעפים מגג בית פרטי, וחדרו מים גשמים – ברור שיש כיסוי. לעומת זאת, אם חלק מהנזק נגרם כתוצאה מהיעדר פתיחת מרזבים לפני החורף, תהיה פה בעיה. העניין מסתבך, אם כתוצאה מאירוע חריג נסתמו המרזבים. כלומר, בעל נכס שהתנהג למופת, הקפיד להכין את ביתו לחורף ושילם למתקן גגות לבצע את כל התיקונים והניקיונות הנדרשים, ועדיין נגרם נזק שלא ניתן היה לצפות או להיערך לו מראש".
ההצפות בדרום תל-אביב בשבוע שעבר(צילום: מוטי קמחי)
מה יש לעשות בקרות נזק כדי לקבל פיצוי מלא מחברת הביטוח?
גם אם עשיתם הכל 'לפי הספר', כדי לקבל את מלוא הנזק כדאי להתנהל בצורה חכמה.
דיווח בסמוך למקרה: אל תתמהמהו עם עניין הדיווח, ואל תמתינו עד שיהיה לכם זמן וחשק לדווח. "מיד לאחר הפגיעה, יש לעדכן בדחיפות את סוכן הביטוח או ישירות את חברת הביטוח שלכם", מסביר גרטי. "חברת הביטוח אמרוה לשלוח אליכם שמאי, כדי שיבחן ויתעד את הנזקים".
תיעוד: אל תסמכו רק על השמאי של חברת הביטוח, ודאגו לכמה שיותר תיעוד של הנזקים שנגרמו לכם. חשוב לתעד את הנזקים בתמונות ובסרטונים, מזוויות שונות וממרחקים שונים. כמה שיותר תיעוד, יפעל לטובתכם.
בנוסף, מומלץ להקליט שיחות עם נציגי חברת הביטוח או השמאי שמגיע, ולהיות כמה שיותר מוכנים לקראת תביעת הביטוח עם מסמכים. בהיעדר ראיות, גם בית-המשפט לא יוכל לעזור לכם.
הקטנת נזקים: במקרה של חדירת מים לתוך הבית שלכם, חלה עליכם אחריות להקטין את הפגיעה ברכוש. כמובן שלא מדובר במצב שבו נשקפת סכנת חיים לאחד מדיירי הבית, אלא רק במצב שבו ניתן להציל בקלות רכוש. למשל, להרים מהרצפה חפצים שיכולים להיהרס (שטיחים, ריהוט, תיקים וכו').
אל תיפטרו מחפצים שניזוקו: המתינו עם השלכת החפצים לאשפה רק לאחר ביקור השמאי מטעם חברת הביטוח. רק לאחר שהוא תיעד ואישר לכם לזרוק את החפצים, היפטרו מהם. מה שנזרק בטרם חברת הביטוח הספיקה לתעד אותו, לא יוכר לכם לצורכי פיצוי.
דרשו קבלות ושמרו עליהן: "בהיעדר חשבוניות וקבלות לא יוכר לכם שום סכום ששילמתם לצורך תיקון מסוים", אומרים במוקד השירות של אתר "המקצוענים". "זה משמש כאסמכתא חשובה להוכחת תיקונים מקדימים שערכתם, כהכנת ביתכם לחורף, בין השאר. אל תסכימו לשלם מזומן ללא קבלה, גם במקרה שמוצעת לכם הנחה. מעבר לכך שזה לא חוקי, לא תהיה לכם שום אסמכתא, ולא תזכו לפיצוי מחברת הביטוח".
כיצד להיערך לקראת סערות עתידיות מבחינה ביטוחית?
"במצב הקיים, ההמלצה שלי היא שמי שאין לו ביטוח עדיין, כדאי שימהר לעשות ביטוח הכולל אסונות טבע ונזקי מים", ממליץ עו"ד ביין. "לא פעם, בהיעדר ביטוח, בעל הנכס מתקשה מאוד לשקם את עצמו כלכלית. בנוסף, ביטוח מאפשר לקבל פיצוי בצורה מהירה יותר".
רבים נוטים להסתפק בביטוח מבנה, ומוותרים על ביטוח תכולה. מהי עמדתך?
"אני חושב שכולם צריכים להיות מבוטחים גם בביטוח תכולה", אומר גרטי. "הוא נחשב לביטוח זול מאוד, ומאפשר לבעלי נכסים להשתקם כלכלית מיידית. בימינו, ריבוי מכשירי החשמל בבתים, יכול לגרום להפסד מאוד גדול בקרות נזק. ביטוח זה גם מכסה מפני נזקי שריפה ופריצות. תכולה של דירה ישראלית ממוצעת בשווי 200 אלף שקל, תעלה לכם 500-700 שקל בשנה, שזה 50-60 שקל בחודש. אני חושב, שזה סכום זניח, שבימים כמו הימים האחרונים, מתגלה כגלגל הצלה".
יש לכם דו"ח סוקר? 90 אחוז מהוויכוחים ייחסכו מכם
"אחד הדברים החשובים ביותר בביטוח תכולה, הוא לדאוג שיישלח סוקר לביתכם, אשר יתעד את כלל הנכסים", אומר גרטי. "אמנם יש הרבה אנשים שלא אוהבים שסוקר מגיע ועורך רשימת מלאי של הציוד שלהם, אבל זה בדיוק ההבדל בין כיסוי מלא שתקבלו מחברת הביטוח לבין היעדר כיסוי מספק. אני ממליץ שגם מי שכבר מבוטח בביטוח תכולה, יבקש מהסוכן שלו או מחברת הביטוח העתק מהדו"ח בדואר אלקטרוני. אחרת, חברות הביטוח, ינסו להתנער מחלק מהסכומים, ידרשו חשבוניות ויערימו קשיים. ברגע שיש דו"ח סוקר מסודר, זה מוריד 90 אחוז מהוויכוחים".
לגבי ביטוח תכולה, זכרו כי שינויים בתכולה שלכם צריכים להיות מדווחים: "חשוב מדי פעם לעשות סקר בין חברות הביטוח כדי לבדוק את שווי התכולה שתקבלו בקרות נזק, וכן כדי לעדכן את שווי הרכוש המבוטח שלכם", אומר עו"ד ביין. "זאת, כדי להסיר ויכוחים בעניין התכולה המבוטחת".
אל תשכחו להכניס גם סעיף המתייחס לפיצויי דמי שכירות, במצב שבו תידרשו למגורים חלופיים. "ישנן פוליסות שמעניקות פיצוי גם על דמי שכירות, במקרים שבהם יש שצורך להרוס את הבית ולבנות אותו מחדש", מוסיף עו"ד ביין. "במקרה כזה, יש חשיבות רבה לעניין גובה דמי השכירות לתקופת הבנייה ומשך הזמן שבו תקבלו תשלום עבור דמי השכירות".
האם להערכתך תהיה העלאת פרמיה בתקופה הקרובה?
עו"ד ביין: "נראה שלא תהיה בקרוב העלאת פרמיה בעקבות אירוע נקודתי. זאת, למרות שיש לא מעט נזקים. לעומת זאת, ייתכן שלטווח ארוך, ריבוי או רצף של אסונות טבע, יגרום להעלאת עלויות הביטוח".
נזקי הגשם במושב אמונים
הגשת תביעות רשלנות נגד רשויות מקומיות: מה הסיכוי לזכות בפיצוי?
"ישנם תקדימים שבהם ניתן פיצוי מהרשות המקומיות, ובית-המשפט באמת עמד לצידם של האזרחים שסבלו מהצפות בשל רשלנות בטיפול של הרשויות המקומיות", מסביר עו"ד ביין. "באזור נחל הקישון, נקבע כי הרשויות התרשלו בטיפול במקורות המים ובעקבות זאת נגרמו נזקים לרכוש. חברות הביטוח שילמו למבוטחים, והגישו תביעת שיבוב נגד המדינה, רשויות הניקוז והעיריות, תביעות בגין רשלנות. נקבעה אחריות לרשות הניקוז של נחל הקישון, לעיריית חיפה, לעיריית ביאליק ולמפעל דשנים".
בפסק-הדין נכתב: "דשנים ידעה שהגבס הגולש לנחל ציפורי ופוגע בכושר הניקוז של הנחל, ומפגע זה לא טופל באופן יעיל לאורך השנים". לגבי רשות הניקוז עמק זבולון, נקבע: "הרשות יכולה וצריכה הייתה לצפות את ההצפות שאירעו באזור ואת הנזקים שנגרמו בעקבותיהן".
עוד כתבות בנושא:
איטום דירות מגורים: מה חשוב לדעת?
סימנים של רטיבות
ישנן תקדים נוסף, המתייחס לסמכות עיריית חיפה ועיריית ביאליק. בית-המשפט העליון קבע: "המידע, השליטה והפיקוח באשר לאיכות תשתית הניקוז העירונית מצויים בידיה העיריה ומתוקף סמכותה על פי חוק. עירייה סבירה, יכולה וצריכה לצפות שהתרשלות מצידה, עלולה לגרום נזקים למבנים ולתושבים כתוצאה מהצפה".
ומה לגבי אחריות המדינה וחובתה לפקח שרשויות הניקוז אינן מתרשלות?
"בהקשר זה קבע בעבר בית-המשפט כי אין לקבל את טענת המדינה, שבשל היקפם החריג של גשמי חורף בשנה מסוימת, היא לא יכלה לצפות מראש את הפגיעה העלולה להיגרם", מציין עו"ד ביין. "נטען שמדובר בנזקים שניתן היה לראות מראש ולמנוע את תוצאותיהם בזהירות סבירה. נקבע כי אמנם הגורם המבצע שאחראי בחובת הזהירות הוא רשות הניקוז, והוא שנושא באחריות בגין רשלנות בביצוע, אך הגורם המפקח (המדינה), נושא באחריות בגין רשלנות בפיקוח".
מקרה נוסף, שכמו נכתב על הסערה האחרונה, חייב את עיריית נהריה ואת רשות הניקוז גליל מערבי בנזקים שנגרמו בשל רשלנות. עו"ד ביין: "ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי נדחה, ובו נקבע שההצפה אירועה בשל מספר גורמים שונים שהובילו במצטבר להצפה. ביניהם: אי ויסות של כמויות המים לכיוון העיר וחיבור הניקוז העירוני אל הנחל. לגבי העירייה, נטען שהיא לא נקטה בכל האמצעים הסבירים למניעת ההצפות. בין השאר, היה עליה לפעול לשינוי מערך הניקוז של הרחובות הסמוכים לנחל".
בכתבה הקודמת, הרחבנו על היערכות לקראת הסערות הבאות, והתמודדות עם נזילות מים בבית. לקריאה, לחצו כאן.
צריכים שמאי מקרקעין? לחצו כאן
ynet הוא שותף באתר "המקצוענים"
לפנייה לכתב/ת 
