סופרים את הכסף שאין: נתניהו לא אוהב תחזיות פסימיות על הגירעון
ההתבטאות החריפה של ראש הממשלה נגד אנשי האוצר שהעזו להציג תחזיות מדאיגות בנוגע לגירעון, מראה שאפשר להמשיך לטמון את הראש בחול, אבל ביום שאחרי, אם וכאשר תקום ממשלה חדשה, נתעורר כולנו מחלום הבלהות של סבב הבחירות השלישי ונגלה שכל הבעיות של המשק מחכות לנו באותו מקום. פרשנות
איך הם לא מתביישים? ראש הממשלה בנימין נתניהו התבטא אתמול (א') בחריפות כנגד אנשי האוצר על תחזיות הגירעון הפסימיות שהביאו עימם לישיבת הממשלה, ושמילאו את כותרות העיתונים וערוצי התקשורת השונים.
נתניהו דחה את תחזית האוצר הקודרת והציג יעד גירעון נמוך יותר
האוצר מעריך: הגירעון יחצה את ה-4% בשנה הבאה
הכישלון של כחלון: השנה הסתיימה, הבור נשאר
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ובאמת, איך הם לא מתביישים, אנשי אגף התקציבים להעז ולהביא תחזיות שלפיהן הגירעון עלול להגיע לשיעור של יותר מ-4% מהתוצר? ועוד ביום שבו השר הממונה עליהם פורש מהפוליטיקה (הוא פרש מעשית כבר באפריל אשתקד) וכשיש בחירות שלישיות בפתח וצריך לשדר לציבור שהממשלה הנוכחית היטיבה עם העם? איך הם מדברים על גירעון כל כך גבוה ב-2021 כשלנתניהו תרחיש משלו - ואל תשאלו על מה הוא מבוסס - לפיו הגירעון לא יגיע ליותר מ-3%-3.3%? וזה גם בלי להעלות מיסים ועם יד אחת קשורה מאחורה.
צריך לשים את הדברים על השולחן. חלק מהמהלכים שהובילו ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר שלו משה כחלון ראויים לשבח. הם סייעו (ובעיקר לא הפריעו) למשק לרשום צמיחה גבוהה יחסית ואבטלה מהנמוכות בעולם המערבי, למרות שגם נתוני התעסוקה האחרונים הוציאו את האוויר מהבלון הזה. גם הוצאתן לפועל של תוכניות חברתיות, כמו נטו משפחה ונטו הוזלות, שיפרו את מצבם של משקי הבית והקלו את נטל המחיה בישראל. אך כל זה היה טוב ויפה כפתרון זמני עד לתיקונן של הבעיות המבניות במשק הישראלי, כמו פריון העבודה הנמוך. בגיליון הציונים הסופי של הממשלה - היא נכשלה בכך.
לכן, היה זה רק עניין של זמן עד שאותם צעדים, החברתיים בעיקר, יגבו מחיר. בסופו של דבר אי אפשר לפזר כספים מצד אחד ולא לדאוג להגדיל את ההכנסות בצד האחר, דרך מדיניות של לא מעלים מיסים בשום מצב. המדיניות הזו יצרה את הבור הגדול בגירעון ב-2019, וזה עוד מבלי להזכיר את ניסיון הטיוח של הגירעון בשנה שקדמה לה.
לכך יש להוסיף את השיתוק של הממשלה מזה יותר משנה. שלוש מערכות בחירות, שגובות מחיר גבוה בפני עצמן, לצד התנהלות תחת ממשלת מעבר ותקציב המשכי מ-2019, מייצרים סיכון אמיתי למשק, שמפניו מזהירים אנשי האוצר. ולא רק הם. גם באוצר וגם בבנק ישראל מבינים שתרחיש של הליכה לסיבוב בחירות רביעי הוא אפשרי והם מתריעים מראש, כמתחייב מתפקידם, מפני הצפוי בתרחיש כזה, כי את החשבון מישהו יצטרך לשלם - דרך פגיעה בתקציבי הביטחון, החינוך, הבריאות והרווחה של כולנו.
אפשר לטמון את הראש בחול ולטעון שכולם - אנשי האוצר, בנק ישראל והפרשנים הכלכליים - לא מבינים רק לצורך קמפיין הבחירות. אבל ביום שאחרי, אם וכאשר תקום ממשלה חדשה, נתעורר כולנו מחלום הבלהות של סבב הבחירות השלישי ונגלה שכל הבעיות של המשק מחכות לנו באותו מקום שבו הן היו כל הזמן.