בוטל חיוב מס של 150 מיליון ש' על "ברודקום"

פקיד שומה חייב את החברה במס על רווחי הון בנימוק ששינתה את המבנה העסקי. היא ערערה וניצחה בפסק דין בעל השלכות על אקזיטים בארץ

עו"ד איתי הכהן | פסקדיןפורסם: 14.01.20 , 15:36

השופט שמואל בורנשטין מבית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל לאחרונה ערעור שהגישה ענקית השבבים "ברודקום" נגד החלטת פקיד שומה כפר סבא לחייב אותה במס של 150 מיליון שקל על רווחי הון בנימוק ששינתה את המבנה העסקי שלה. לפסק הדין השלכות רוחב על אקזיטים של חברות ישראליות.

חברת Dune הוקמה בישראל ב-2001 ולפני כ-10 שנים היא עשתה אקזיט, כשכלל מניותיה נרכשו על ידי על ברודקום העולמית תמורת 200 מיליון דולר. בשנה שלאחר מכן התקשרה החברה (שנקראת כיום "ברודקום סמיקונדקטורס") עם חברות הקשורות לקבוצת ברודקום בשלושה הסכמים שעניינם שיווק ותמיכה, שירותי פיתוח ושימוש בקניינה הרוחני.

משפט כללי

אושרה תוכנית השיקום ל"חיפה פולימרים"

עו"ד דניאל גולשה | פסקדין

במסגרת ההסדר תרכוש אותה חברת "גרין פט". באופן חריג ההסדר מקנה לבעל השליטה פטור מלא מתביעות אישיות בגין חובות החברה

אושרה תוכנית השיקום ל"חיפה פולימרים"

לגישת פקיד השומה, במערכת הסכמים זו החברה למעשה נפרדה מכלל פעילותה והעבירה לברודקום ולחברות הקשורות עמה את הפונקציות, הנכסים והסיכונים הקשורים לפעילותה. העברה זו, הוא סבר, מהווה שינוי מודל עסקי שיש לסווגו כמכירה ולכן יש למסות את החברה על רווח ההון שצמח לה. פקיד השומה התבסס בין היתר על קווי ההנחיה של ה-OECD שלפיהם שינוי מבנה עסקי יכול להיות בדרך של הקצאה מחדש של פונקציות, נכסים וסיכונים (FAR).

מנגד טענה ברודקום סמיקונדקטורס שלא מכרה דבר והייתה רשאית "למסחר" את הקניין הרוחני שבבעלותה באמצעות הענקת רישיון שימוש תוך הותרת הבעלות בו בידה. במקביל, לדבריה, היא מעניקה שירותי מחקר ופיתוח הקשורים בידע עתידי המבוסס על הקניין הרוחני שנשאר בבעלותה.

החברה טענה שהיא עדיין חיה וקיימת ומערך ההסכמים אף היטיב עמה והיא הגדילה את פעילותה, כוח האדם שלה, הכנסותיה ורווחיה. היא הדגישה כי מדובר בהתנהלות עסקית מקובלת, שכיחה ולגיטימית. החברה הוסיפה כי במסגרת העסקאות היא לא העבירה פונקציות שהיו בידיה והסיכונים והסיכויים שבפעילותה לא התפוגגו.

השופט שמואל בורנשטין קיבל כאמור את הערעור וכתב "איני סבור שהמילים 'שינוי מודל עסקי' הן מעין מילות קסם, שדי באמירתן בלבד כדי להביא לשינוי סיווגה של העסקה שנערכה בין הצדדים".

הוא ציין כי החברה הוכיחה שבעקבות מכלול ההסכמים בינה לבין קבוצת ברודקום התרחבה פעילותה וגדלו הכנסותיה ורווחיה. כמו כן, לא ניתן לומר כי במועד העסקאות המערערת מכרה "נכס" כלשהו לקבוצת ברודקום: "לא בכל מקרה של מעבר מהסכם מחקר ופיתוח להסכם שירותים מתקיים 'שינוי מודל עסקי' המצדיק סיווג שונה של העסקה".

נקבע כי אמנם ניתן לראות בהעברת פונקציות, נכסים וסיכונים (FAR) כהעברת נכס, ואולם, מבחינת מערכת ההסכמים הקונקרטית עולה שהמערערת לא נפרדה באופן מוחלט מפונקציות המחקר והפיתוח או מפונקציות השיווק שלה: "סיכונים הקשורים להמשך פעילות המחקר והפיתוח ושיווק המוצרים אמנם פחתו באופן משמעותי אך לא התפוגגו".

בנסיבות אלה קבע השופט כי יש לתת תוקף להסכמים כפי שהם, ואין לראות בחברה כמי שמכרה במסגרתם פעילות או פונקציה כלשהי לקבוצת ברודקום. פקיד השומה חויב בהוצאות בסך של 75 אלף שקל.