חסן אבו זייד: "אני השחקן הכי בכיר שהגיע לפלסטין מישראל"

לפני תשע שנים עוד ענד חסן אבו-זייד את סרט הקפטן של נבחרת ישראל הצעירה, בדרך הוא הספיק לעבור למכבי ת"א, שיחק בהפועל ת"א וחזר לקבוצת נעוריו בני יהודה, שגם בה שימש כקפטן. בשום שלב בקריירה שלו הקשר בן ה-28 מלוד בטח לא חשב לרגע שיעבור במהלך השבוע דרך מחסומים צה"ליים, בדרך לאימון בשבאב אל־חליל מהליגה הפלסטינית.

בעוד מספר שבועות צפוי אבו־זייד ללבוש גם את המדים הלאומיים של פלסטין. מאמן הנבחרת, עלי נוראדין, מתכוון לזמנו לקראת מוקדמות המונדיאל באסיה – מול נבחרות סינגפור, סעודיה ותימן.

בעונת 2012/13 זכה אבו־זייד באליפות עם מכבי ת"א, שאליה עבר מבני־יהודה בתמורה לחצי מיליון דולר ורוסלן ברסקי. אחר כך שיחק בין השאר בא.א.ק לרנקה מקפריסין ובטורפדו ארמאוויר מליגת המשנה ברוסיה. בעונה שעברה הוא שוב הופיע בליגת העל עם הפועל חדרה, ועד לפני שבועיים שיחק בבני־לוד מהלאומית.

חסן אבו זייד. בקרוב בנבחת פלסטין(צילום: אורן אהרוני)

המטרה: נבחרת פלסטין

"לפני המשחק האחרון נגד רמת־השרון, בלוד ביקשו שאשחק למרות שהייתי פצוע, ועליתי בכל זאת", טוען הקשר האחורי. "אחרי שנגמר, אמרו לי שאני משוחרר כי צריך כאילו לעשות זעזוע בקבוצה, שהביאה אותי בעונה שעברה כדי להציל אותה מירידה. אני לא קונה את זה".

היית כבר בדרך להפועל אום אל פאחם.

"סגרתי בטלפון עם ניר ברקוביץ' ואבו אלעם. הם ביקשו שאשיג את השחרור מלוד, ושאלתי אותם הרבה פעמים אם לעשות את המהלך, שלא אפספס את החוזה הטוב שיש לי שם. אמרו לי שהכל סגור, ואז ברקוביץ' פוטר, אבו אלעם אמר לי שאין מאמן, וזהו. שכונה שהשאירו אותי בלי קבוצה. הייתה לי עוד הצעה מהלאומית של 12 אלף שקל, ואני לא מוכן לשחק בסכום כזה. ואז פתאום הציע לי חבר מלוד, שמכיר את הבעלים של הקבוצה מחברון, שאבוא לליגה הפלסטינית".

איך זה נסגר?

"סתם זרקתי מספרים. אמרתי 30 אלף שקל לחודש, כלומר 120 אלף עד לסיום העונה, והוא אמר לי 'יאללה, סגור'. חשבתי עוד כמה ימים, ובסוף הלכתי על זה". הוא גם הכניס לחוזה מענק אליפות בסך 20 אלף דולר.

אבו זייד במדי הפועל תל אביב(צילום: אבי רוקח)

שלשום הוא עבר את האימון הראשון שלו בחברון, לעיני מאות אוהדים. "כשהגעתי, נדהמתי קצת מהתנאים. חמישה שחקנים מהקבוצה שלי משחקים בנבחרת פלסטין והם יצאו לטורניר בדאקה, בהשתתפות בנגלדש וסרי־לנקה. בכל מקרה, זו חוויה אחרת. אף פעם לא ראיתי את עצמי, כמעט בגיל 30, מגיע לשם. אבל אמרתי לעצמי שארוויח משהו שהרבה שחקנים בליגת העל לא מרוויחים, ואנסה משהו אחר. גם ייתכן מאוד שאשחק בנבחרת פלסטין ואגיע למקומות שלא הייתי בהם בחיים".

אתה יכול לשחק שם בנבחרת?

"הייתי קפטן הנבחרת הצעירה אבל לא שיחקתי בבוגרת, כך שאין בעיה. אם אציג יכולת טובה במשחקים הראשונים בליגה, אקבל דרכון פלסטיני ואוכל לשחק במוקדמות המונדיאל באסיה".

ואיך זה יהיה, ישראלי בנבחרת פלסטין?

"אני עדיין לא יודע. החלום שלי היה לשחק בקבוצה גדולה בליגת העל, אבל פה מדובר בקבוצה הכי גדולה, והבטיחו שאם אתה טוב, אתה ישר בנבחרת".

מהנבחרת הצעירה לנבחרת פלסטין(צילום: אורן אהרוני)

אל־שבאב חליל מדורגת במקום השני בליגה, שלוש נקודות פחות מבלאטה שאותה תפגוש במחזור הבא, אחרי פגרת הנבחרת. "יש שם איכות כמו בליגה הלאומית, בתנאים פחות טובים", מספר אבו־זייד. "נדהמתי קצת בהתחלה, אבל מוחמד אזברגה, חבר טוב שלי מבני־לוד, אמר לי 'בוא נזרום ולא מתלוננים'. יש לנו מאמן ישראלי, אני חושב שהוא מירושלים, שדיבר איתי עברית. השחקנים מכירים אותי, שמעו עליי".

כמה זמן לוקח לכם להגיע?

"יצאנו מהבית בלוד ברבע לשלוש, והגענו לאימון ברבע לארבע. עד חברון זה משהו כמו 40 דקות, ואז עוד עשר דקות - עוברים מחסום אחד ומגיעים למגרש".

"הייתי יכול לשחק ברמות יותר גבוהות"

ואיך האווירה?

"שבאב אל־חליל הקבוצה הכי נחשבת והכי אהודה בליגה הפלסטינית. הקהל שלהם משוגע, כמו של בית"ר ירושלים. אני השחקן הכי בכיר מישראל שהגיע לשם, ואיך שקיבלו אותי בחברון, אין דברים כאלה! בכל משחק יש איזה 10־11 אלף אוהדים, אווירה מטורפת. רמת האימון היא כמו בליגה הלאומית, בני־לוד או הם? אותו הדבר, רק שבמשחקים שלהם יש קהל ואווירה. המשחק הראשון שלי יהיה בעוד כמה ימים, בגביע, ואז משחק העונה נגד הקבוצה שבמקום הראשון. אנחנו רוצים לקחת אליפות. עוד מעט יהיה גם דרבי, שבכלל יהיה מטורף, עם 15 אלף צופים".

ובכל זאת, אחרי שהגעת בגיל צעיר לטופ של ליגת העל, איך מצאת עצמך בחברון?

"עשיתי החלטות גרועות. אפילו לעזוב את הפועל חדרה ולבוא לבני־לוד זה היה צעד לא נכון. אני בן אדם טוב מדי, שאפשר לערבב אותו בקלות. אם אתה בגיל 22 במכבי ת"א, וחושב שמגיע לך לפתוח במקום גל אלברמן, סימן שאתה לא רציני. לא הייתה לי סבלנות. אחר כך ג'ורדי קרויף עוד סידר לי לעבור ללרנקה".

ג'ורדי קרויף. האמין באבו זייד(צילום: ראובן שוורץ)

ובבני־יהודה היית כבר קפטן.

"נכון, ולקחו לי את הסרט. היו כאלה שאמרו שהקהל לא רוצה ערבי או משהו כזה, והבעיה שלא היה שם מי שירגיע אותי. מי שחשבתי שהם חברים שלי אמרו לי 'תשבית אימונים', והייתה טעות. ככה הגעתי להפועל ת"א, שיחקתי בכל המשחקים וגם נהניתי, אבל ירדנו ליגה. בטוח שהייתי יכול לשחק היום ברמות הרבה יותר גבוהות, אבל אני לא אחד שיגיד שהוא יותר טוב מאלה שמשחקים עכשיו בליגת העל. מבחינתי, אם הם שם ואני לא, אז כנראה הם טובים ממני".