יאניס ספרופולוס לא מפחד מאף אחד / טור
המאמן היווני של מכבי תל אביב מצליח לשתק את כוכבי היורוליג פעם אחר פעם ומרוויח את אהבת הקהל, בזכותו היכל מנורה-מבטחים חזר לימיו הגדולים
הקרנבל במנורה מבטחים לא היה מוגבל לערב אחד השבוע. אחרי החגיגה הגדולה מול ברצלונה, מכבי ת"א המשיכה במומנטום עם ניצחון ענק על אטורה מסינה וארמאני מילאנו שלו.
ווילבקין: "מבחינתי יש לי חוזה במכבי ת"א"
קרנבל? כן מבחינת האווירה והשמחה, אולי פחות מבחינת האיכות אמש, אבל בליגה מתישה כמו היורוליג, לא צריך משחקים גדולים אלא ניצחונות גדולים – וזה בדיוק מה שקיבלנו מול האיטלקים. האווירה המטורפת שמספק הקהל באולם המפוצץ מזכירה לי את ההתלהבות בשנות השבעים, השנים הראשונות של ההצלחה הצהובה באירופה בדרך לזכייה בגביע אירופה ההיסטורי בבלגרד.
אחד הדברים היפים ביותר במכבי העונה הוא שבכל משחק יש מצטיין תורן, ואתמול זה היה אות'לו האנטר, שנעזר כמובן בסלים הבלתי צפויים של סקוטי וילבקין ובתרומה השקטה יותר או פחות של השאר, בתוך המכלול הקבוצתי מאוד של מכבי העונה.
ומה עם יאניס ספרופולוס? המעמד שהוא צובר לא נובע אך ורק מהתוצאות המצוינות, אלא גם מהעובדה שהוא משאיר, משחק אחרי משחק, את המאמנים הטובים באירופה בלי תשובות. הפעם זה היה אטורה מסינה, שחזר בקול תרועה גדולה למילאנו אחרי ששימש כעוזר המאמן של סן־אנטוניו ספרס ב־NBA. מסינה הכתיב לשחקניו משחק חזק, לעתים נוקשה, כשהם נהנים מסלחנותם של השופטים החלשים. בעניין הזה, הקומישנר של הליגה, ג'ורדי ברתומאו, חייב להיכנס לתמונה ולהתחיל לנסות לעשות סדר, כי כמה מאנשי המשרוקית איבדו את הרסן ומקבלים החלטות שפוגעות במשחק. מה שכן, שחקני מכבי ת"א לא נשארו חייבים והחזירו לאיטלקים באותה מידה. אולי הדבר יצר משחק לא יפה לעין, אבל היא ניצחה עם הלב, ממש כמו פעם.
מכבי ת"א עלתה למאזן 6:14 – מי חלם על כך לפני פתיחת העונה? "יאניס, יאניס" שואגים ושרים האוהדים, כמו במקהלה, ואני מנסה להיזכר מתי בפעם האחרונה קיבלנו חיבור כזה בין הקהל הצהוב למאמן. אפילו בתקופות של רלף קליין ז"ל ופיני גרשון, אהובים ככל שהיו, זה לא קרה. קבל סיפור: לפני המשחק השבוע נגד ברצלונה, צילצל אליי עמית ותיק מספרד והביע פליאה על הבחירה ביווני כמאמן הסיבוב ביורוליג.
לדעתו, הנבחר היה צריך להיות מאמנה של אנאדולו אפס, ארגין עתמאן. כמה שעות אחרי המשחק הוא התקשר שוב ואמר: "אני מודה, ספרופולוס עשה בית ספר לסבטיסלב פסיץ'". כל מה שספרופולוס רוצה זה שהקבוצה תשחק בהתאם לפילוסופיה שלו. לפעמים, במהלך משחקים, אני שומע אוהדים שרופים שמקללים ומבקרים לרגע כאשר חילוף זה או אחר לא נראה להם, אבל זו הגדולה של המאמן הצנוע הזה – הוא תמיד מרגיש מי האדם הנכון במקום הנכון. אין אצלו השפעות מבחוץ – ברגע שהחליט הוא מבצע, ואין בו פחד גם מכוכבים כמו ניקולה מירוטיץ' או סרחיו רודריגס.
לפנייה לכתב/ת 
