בישראל מקווים: פוטין יעניק השבוע חנינה לנעמה יששכר
נשיא רוסיה יגיע ביום חמישי לביקור בארץ וההערכה היא שגם אם יעניק חנינה, השחרור לא צפוי בשבוע הקרוב. נתניהו רמז לעסקה מתגבשת, ובכיר ישראלי אמר: "עשינו לרוסים מספיק טובות ונראה שהמאזן נטה לכיוון הנכון". כך נראה הקשר בין ירושלים למוסקבה
ביום חמישי הקרוב יגיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לביקור בזק בן יממה בישראל, ועיניהם של אזרחי ישראל נשואות אל האיש שבידו נמצא כעת גורלה של נעמה יששכר, הצעירה הישראלית שכלואה ברוסיה כבר 10 חודשים בגין הברחת 9.6 גרם קנאביס ונשלחה לרצות 7.5 שנות מאסר.
בינתיים, אתמול פרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני כניסת השבת סרטון שבו אמר כי הוא "הרבה יותר אופטימי" בכל הנוגע לפרשה, אך אינו יכול לפרט מעבר לכך. מעטה החשאיות של נתניהו מרמז כנראה על "עסקה" כלשהי שמתגבשת, אך לגורמים המעורים ביחסי ישראל-רוסיה ברור ש"אין מתנות חינם" וישראל תצטרך לשלם מחיר שלפי שעה אינו ידוע. בכל מקרה, ההערכה בישראל היא שיששכר לא תשוחרר לפני הגעתו של פוטין לישראל ויותר סביר שפוטין יודיע על מתן חנינה במהלך ביקורו בארץ, כך שתשוחרר מאוחר יותר.
בכיר ישראלי אמר הערב: "עשינו מספיק טובות לרוסים. חלקן קשורות למצב הביטחוני וחלקן להחזרת שרידי גופתו של זכריה באומל באפריל 2019 - בדיוק בחודש שבו נעצרה נעמה יששכר". הוא הוסיף, בהתייחסו במרומז לשחרור שני האסירים הסורים, כי "נוצר מעין 'שיח של טובות' בין ירושלים למוסקבה ונראה שהמאזן נטה לכיוון הנכון, גם אם חלק מהן לא בהכרח קשורות במישרין לנעמה - אך ייתכן שבעקיפין". עיתוי השחרור, כך נראה, לא מותיר מקום רב לספק לגבי הקשר לפרשת יששכר, הגם שישראל הרשמית טוענת כי האירועים אינם קשורים.
בתוך כך, ייתכן שנתניהו, בדבריו, רומז על עסקה שבה מעורבת גם ארה"ב וקשורה לאותו האקר רוסי, אלכסיי בורקוב, שהוסגר מישראל לארה"ב – ושרוסיה לחצה על ישראל שלא להסגירו ואף העלתה באופן לא-פורמלי אפשרות לעסקה שבמסגרתה יששכר תשוחרר. שלשום דיווחו כלי תקשורת ברוסיה כי בורקוב צפוי להודות בחלק מהאישומים נגדו ולא מן הנמנע שקיים קשר לסוגיית שחרור נעמה יששכר גם כעת.
ודים קלובגנט פרקליטה של נעמה יששכר, ביקר אותה אתמול בכלא ועדכן אותה בדברים האחרונים של נתניהו. "התגובה של נעמה הייתה אופטימית", אמר, "אבל לא כללה ביטוי קיצוני. היא תהיה שמחה אם הנס יקרה - אבל קודם שיקרה. יש פה הרבה מאוד פוליטיקה מעורבת, אבל אנו שומרים על תקווה".
בתשובה לשאלה האם הוא מאמין שפרשת נעמה תסתיים בשבוע הבא, עוד לפני בואו של פוטין לישראל, אמר הפרקליט: "לדעתי הסיפור ייפתר כששיבטלו את החלטת בית המשפט ולא כשישחררו אותה. כמובן שחירות זה העניין המרכזי ואם זה יקרה נהיה מאוד שמחים, אבל עבורי הצדק מאוד חשוב. כשמדברים על פתרון צריך להסביר מה אנו רוצים. אם מדברים על חירות - הכול אפשרי; אבל אני לא יכול להעלות השערות כי זו החלטה פוליטית. אם מדברים על פתרון מלא - אז צריך לדבר על צדק". קלובגנט ציין כי שחרורה האפשרי של נעמה יכול להיות מאוד מהיר אם הממשל הרוסי ירצה בכך. "אם זו החלטה מיוחדת ולא הליך שגרתי, זה יכול להיות מאוד מהיר. כמעט מעכשיו לעכשיו".
בכירים בישראל אומרים כי פרשת כליאתה של נעמה יששכר העיבה על היחסים בין ישראל לבין רוסיה, בעיקר בהיבט הציבורי-תקשורתי. "הפרשה לא פגעה לרגע באיכות השיח בין המדינות, אך לחלוטין יצרה בירושלים אווירה מתוחה - ובצדק. העיסוק בפרשה היה חסר פרופורציות בהשוואה לנושאים היותר חשובים של ישראל מול רוסיה", אמרו. "בעניין נעמה יששכר נעשו דברים שלא נעשו כלפי אף אזרח ישראלי שכלוא בחו"ל. לא הייתה שיחה שבה עניינה של נעמה לא עמד על הפרק. אנחנו מייחלים לרגע שנעמה תחזור ונחזור לשגרה".
"ברית האינטרסים" בין ישראל לרוסיה טובה מתמיד
באופן כללי ניתן לומר שיחסי ישראל–רוסיה בסך הכול טובים מאוד: המדינות קרובות מאוד ונמצאות בסימן שדרוג תמידי. הקרבה בין נתניהו לבין פוטין היטיבה עם היחסים האלה ורוח המפקד במוסקבה ירדה עד לרמות הנמוכות ביותר. כמו כן, קשרי התיירות נמצאים בשיא, כשבקיץ יוצאות כ-90 טיסות שבועיות מנתב"ג לערים שונות ברוסיה ומעל חצי מליון תיירים נוסעים מישראל לרוסיה ולהפך.
בין ישראל לבין רוסיה אין ברית אסטרטגית כמו בין ישראל לבין ארה"ב, אך בהחלט קיימת ברית של אינטרסים: ישראל הייתה רוצה לראות את הוצאת האיראנים והמיליציות השיעיות מסוריה, והרוסים היו רוצים שישראל תפסיק לתקוף יעדים בסוריה. הרוסים רואים בסוריה כחצר האחורית שלהם והם חוששים שהתקיפות הישראליות פוגעות ביציבותה של סוריה. הרוסים הלכו לקראת ישראל בנושאים שמאיימים על ביטחונה של ישראל, כמו למשל ביטול מכירת נשק שובר שיוויון לאיראנים ולסורים. למרות זאת, נשק "בעייתי" שנמכר בעבר זלג לגורמים לא רצויים כמו החיזבאללה.
ההישג הבולט ביותר של היחסים בין ישראל לרוסיה, לפחות על-פי מוסקבה, הוא שפוטין הצליח להרחיק את האיראנים בין 80 ל-100 ק"מ מהגבול עם ישראל (לא כולל אזור דמשק). הרוסים רואים בהרחקה הזאת כשלב ראשון של הוצאת האיראנים מסוריה וכנראה בעניין הזה הם לא רחוקים מהתביעה הישראלית; אבל הרוסים בהחלט מבינים שהברית האסטרטגית האמיתית של ישראל תמיד תהיה עם ארה"ב - מה שלא סותר את הרצון להגיע לשורה של הבנות עם ירושלים לטובת שתי המדינות. הקשרים הטובים בין נתניהו לפוטין אומנם לא עזרו, לפחות עד כה, לנעמה יששכר, אבל הם בהחלט עזרו למנוע התנגשות בין צה"ל לבין הצבא הרוסי שיושב בסוריה. נתניהו עצמו אמר באחרונה כי "איך אמר לי הנשיא פוטין - אלמלא אתה והקשר בינינו, יכול להיות שהיינו כבר במלחמה, בהתנגשות".
פוטין עצמו גם התבטא בעבר וטען כי הוא רואה בישראל "מדינה דוברת רוסית", זאת בשל הימצאותם של בין 1 ל-2 מיליון דוברי רוסית בארץ. את ההתבטאויות של פוטין שומעים היטב גם באיראן ובסוריה - והדבר משרת היטב את האינטרס הישראלי. ברמה האישית, רוב האנשים שמכירים את הנשיא הרוסי טוענים שהוא "אוהב את היהודים ואת ישראל". מאידך, יש מי שוטען שמדובר ב"הצגה אחת גדולה בשל הרקע שלו כאיש קג"ב וכראש שירות הביטחון הפדרלי (FSB).
כמו כן, נשיא רוסיה מקורב מאוד לכמה מראשי הקהילה היהודית ברוסיה ומיודד עם הרב הראשי של רוסיה, ברל לזאר. האחרון אף סיפר בעבר שפוטין הוא בעל חיבה יתרה למצות כשרות וכי הוא נוהג לאכול אותן במשך כל השנה. למרות זאת, במרץ 2019 השמיע פוטין התבטאות בעייתית שהיו מי שפירשו כבעלת ניחוח אנטישמי: במהלך פגישה עם מנהיגי דת, סיפר שליח חב"ד בחצי האי קרים שסופחו לרוסיה הרב בנימין וולף שלקהילה יש קשיים פיננסיים במימון המרכז היהודי. פוטין צחק ושאל: "ליהודים יש בעיות עם כסף? אולי רק בחצי האי קרים". באותה נשימה גם הציע להזמין את נתניהו לחנוך איתו את בית הכנסת בקרים.
עם זאת, יצוין כי פוטין תרם משכורת חודשית שלו להקמת מוזיאון היהדות והסובלנות במוסקבה. תחת הנהגתו, הקהילה היהודית ברוסיה משגשגת ופורחת. מספר התקריות האנטישמיות ברוסיה נמוכות יחסית כשהסיבה היא ההרתעה מפני הרשויות.
פוטין יגיע לישראל כשהוא מלווה בכמאה עיתונאים רוסים. זו משלחת העיתונאים הגדולה ביותר שמגיעה מחו"ל לאירועים ביד ושם. נשיא רוסיה מייחס חשיבות רבה לביקור הזה, ובעיקר לחנוכת האנדרטה לזכר המצור על לנינגרד שהוקמה בגן סאקר בירושלים. פוטין עצמו העלה את רצונו לחנוך את האנדרטה הזו מספר פעמים בשיחותיו עם נתניהו. בישראל משקיעים לא פחות מ-4 מליון שקל במימון טקס חנוכת האנדרטה – וזאת בשל חשיבות האירוע לנשיא הרוסי.