ילנה נרצחה, האקדח היה ברישיון: "הרפורמה תגבה קורבנות"
סלאביק מבשב ירה למוות בזוגתו באקדח שנשא כחלק מעבודתו כמאבטח, והתאבד. השר לביטחון פנים ארדן דווקא הרחיב את הזכאות לקבלת רישיון נשק, ובארגוני נשים מזהירים: "זו פצצה מתקתקת, צריך מדיניות נשק קשוחה". ארדן: "הרפורמה נועדה לחזק את המאבק בטרור"
לקח את האקדח הביתה - ורצח: השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, יקבל בימים הקרובים את מסקנותיה של עבודת המטה המתבצעת במשרדו ובמשטרה בנוגע להנחיות לנשיאת כלי נשק בידי מאבטחים מחוץ למסגרת התפקיד, ובעקבותיהן יפרסם הוראה מעודכנת בנושא.
כיום, לכלל המאבטחים בישראל מותר לשאת נשק גם מעבר לשעות העבודה, כפי שעשה על-פי החשד גם סלאביק מבשב בן ה-62, שירה שלשום (שישי) למוות בזוגתו ילנה יצחקבייב בת ה-57 בדירתם בפתח תקווה, באמצעות נשק שנשא ברישיון במסגרת עבודתו כמאבטח במוסד חינוכי. זהו הרצח הרביעי מאז 2016 שמתבצע באמצעות נשק השייך למאבטח. בין השנים 2002-2013 נורו למוות 36 נשים וגברים באמצעות נשק שיועד לאבטחה.
בעקבות המקרה, ארגוני נשים וחברה מזהירים כי ההיתר מהווה סכנה של ממש לשלום הציבור ולביטחונו, במיוחד לחיי נשים. בנוסף, הארגונים יוצאים נגד הרפורמה של השר לביטחון הפנים, גלעד ארדן, להרחבת הזכאות לרישיון נשק, שנכנסה לתוקפה באוגוסט 2018, והקלה את הקריטריונים לקבלת רישיון נשק, כך שכ-600 אלף איש נוספים נכנסו למעגל הזכאים. כפי שפורסם לראשונה ב-ynet, לפני כשנה הוגשה בנושא עתירה לבג"ץ, על ידי קואליציית ארגונים שנקראת "האקדח על שולחן המטבח", והדיונים בה עדיין מתנהלים.
בחודש נובמבר 2014, בעקבות פיגוע בירושלים, השר לביטחון פנים דאז, יצחק אהרונוביץ', קבע הוראת שעה שלפיה מותר למאבטחים לשאת את הנשק לביתם. היא הוצגה כ"תגובה מיידית וזמנית למצב הביטחוני החמור", אלא שמאז היא הוארכה באופן קבוע על ידי אהרונוביץ' וארדן, שהחליף אותו במאי 2015. הפעם האחרונה שההוראה הוארכה הייתה ב-29 באוקטובר 2019, עד ל-31 בינואר 2020, בעוד פחות משבועיים.
במשך עשרים שנה אומצה בישראל מדיניות מצמצמת לאישורי נשיאת נשק, אך מאז הרפורמה של ארדן, כל אדם ששירת בצבא ועבר הכשרה קרבית (רובאי 07 ומעלה), אף אם עברו עשרות שנים מאז שסיים את שירותו הצבאי - זכאי לקבל לרשותו כלי ירייה, בכפוף לאישור בריאותי ומשטרתי ובהתאם לתנאי סף. לפני כן, גם מי ששירתו בצבא כרובאי 07 - לרוב לא היו יכולים לשאת נשק, אלא אם התגוררו מעבר לקו הירוק או עבדו בעבודה ביטחונית. בנוסף, במסגרת הרפורמה, קצינים ונגדים יכולים להמשיך לשאת נשק גם לאחר שהשתחררו ממילואים.
הארגונים טוענים כי ההרחבה המסיבית של הזכאות לרישיון נשק אזרחי היא מהלך בלתי סביר באופן קיצוני. לפי השוואה בינלאומית שהם מציגים, כ-40% מתוך כלל מקרי הרצח בישראל מבוצעים באמצעות כלי ירייה, לעומת כ-28% בממוצע במדינות ה-OECD. על פי דו"ח של ארגון אמנסטי שיצא ב-2005 עולה שבארצות הברית, אחזקת נשק בבית מעלה את הסיכוי לרצח של אחד מבני הבית ב-41%, ושל נשים בלא פחות מ-272%.
"הרפורמה המסוכנת של ארדן תמשיך לגבות קורבנות"
רלה מזלי, מייסדת שותפה של קואליציית "האקדח על שולחן המטבח", אמרה כי "לצערנו, בסוף שבוע זה נוספו שני שמות לרשימה המתארכת של קורבנות כלי ירייה. הרפורמה המסוכנת שמוביל השר ארדן תמשיך לגבות קורבנות, ולכן על הממשלה להתעשת ולקבוע מדיניות נשק קשוחה, שתהיה בטוחה יותר לכולנו".
מנכ"לית שדולת הנשים, מיכל גרא מרגליות, הוסיפה כי "בכנסת ה-19 התקבלה מדיניות נכונה ומצילת חיים שמאבטחים יפקידו את כלי הנשק במקום העבודה, אך היא בוטלה. הרפורמה הגדולה ביותר שהתקבלה בקדנציה של הממשלה האחרונה ביחס לכלי נשק היא הרחבה פוטנציאלית של האזרחים שרשאים לשאת אותם, למרות שחייהן של כשליש מהנשים שנרצחו בשבע השנים האחרונות נגדעו בנשק חם. המדיניות להרחבת כלי הנשק במרחב האזרחי היא מדיניות מסוכנת, עם תוצאות איומות".
אלה אלון, מנכ"לית עמותת "איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי", אמרה כי "למדיניות בלתי מרסנת של נשק חם יש מחיר חברתי עצום. מדובר בפצצה מתקתקת המאיימת על נשים וילדים באופן יומיומי ומסתיימת בלא מעט מקרים ברצח".
יו"ר נעמת, חגית פאר, הוסיפה: "הגיע הזמן שחברי הכנסת והשרים יעסקו בחסינות לנשים בישראל - חסינות מאלימות במשפחה. תקציבים לבחירות יש בשפע, אך תקציב לטיפול באלימות כלפי נשים טרם נמצא".
מלשכת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן נמסר בתגובה: "מאבטחי מוסדות חינוך לא השאירו אף פעם את כלי הנשק שלהם במוסדות בסוף יום העבודה, וזאת לאור הנחיות משטרת ישראל - שראתה בהשארת כלי הנשק בבתי הספר סיכון גדול במיוחד. השר האריך את התקנות שהיו קיימות עוד קודם לכן בנושא זה, לאור עמדתה המקצועית החד-משמעית של המשטרה בנושא זה.
"הרפורמה של השר לביטחון הפנים בנושא הרחבת הזכאות לקבלת רישיון נשק ליוצאי יחידות החי"ר של צה"ל נועדה לחזק את המאבק בטרור ואת מהירות התגובה על ידי נושאי נשק כשירים ומיומנים, כפי שהוכח פעמים רבות בשנים האחרונות, ואין בין נושא זה לטענות המועלות שום קשר מוכח".
לפנייה לכתב/ת 
