מקרון נפגש עם ריבלין ונתניהו: "אנטי-ציונות לא שונה מאנטישמיות"
הנשיא הצרפתי, שהגיע לישראל במסגרת האירועים לציון 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, נפגש עם נשיא המדינה וראש הממשלה. "איראן ממשיכה לבסס את אחיזתה בלבנון ועלולה לגרור אותה למערכה שתמיט עליה אסון", אמר ריבלין. מקרון: "לא נאפשר לאיראן להיות גרעינית". נתניהו קרא לנשיא "להצטרף ללחץ ולסנקציות נגד טהרן"
נשיא צרפת עמנואל מקרון, שהגיע לישראל במסגרת אירועי פורום השואה הבינלאומי בירושלים לציון 75 שנים לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו, נפגש הבוקר (רביעי) עם נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. במסיבת עיתונאים שקיימו השניים ביקש ריבלין להודות למקרון על השתתפותו בכנס ההיסטורי: "המחויבות שלנו לזיכרון השואה והמאבק באנטישמיות מחזקת את הברית בינינו. אני יודע שאתה מחויב באופן אישי ביותר למאבק באנטישמיות על כל ביטוייה - בבתי הכנסת, ברחוב, ברשת האינטרנט ובפוליטיקה". ynet העביר את האירוע בשידור חי.
המנהיגים בדרך לפורום השואה הבינלאומי
פוטין, צ'ארלס ומייק פנס: כנס הנשיאים והמלכים שישתק את ירושלים
"לצערי גם היום אנחנו שומעים על מקרים של רדיפה ואלימות על רקע אנטישמי וגזעני בצרפת וברחבי העולם", אמר ריבלין. "יש להשמיע קול ברור שמגנה את המקרים הללו, ולפעול ללא פשרות כדי לוודא שהם לא נשנים. יש לפעול ברמה המשפטית, החינוכית והאכיפתית. האימוץ של הגדרות IHRA על כל צורותיה היא צעד חשוב של הממשל הצרפתי למאבק באנטישמיות, ואנו מבקשים להודות לכם על כך. כפי שהאסיפה הלאומית הצרפתית הכירה באחרונה, בצעד שאנו מעריכים עד מאוד, המפלט של האנטישמים בשנים האחרונות הוא באנטי-ציונות.
"כמו בכל דמוקרטיה, מדינת ישראל פתוחה לביקורת - אבל לא נקבל ערעור על עצם קיומנו וזכותנו להתקיים כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית במדינתנו. לא נקבל את הטענות נגד מימוש זכותנו וחובתנו להגן על אזרחים".
עוד אמר ריבלין כי "מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית וחזקה שיודעת להגן על עצמה, וגם לחקור את עצמה במידת הצורך בכל מה שקשור בזכויות אדם ודיני מלחמה". לדבריו, הפנייה של הפלסטינים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג היא "ניסיון לדחוף את בית הדין למגרש הפוליטי ולגרור את המוסדות הבינלאומיים להכריע בשאלות שצריכות להתברר במו"מ בין הצדדים, ולא במסגרת הליך משפטי פלילי. לבית הדין הפלילי הבינלאומי אין היכולת, הרשות והסמכות לעסוק בנושאים אלה. הקריאה לבית הדין לחרוג מסמכותו מבקשת לא רק להפר אמונים לאופי השיפוטי, אלא להתפרק לחלוטין מיושרתו השיפוטית".
ריבלין פנה למקרון: "הסכסוך הישראלי-פלסטיני מורכב ורגיש ומצריך בניית אמון בין הצדדים, ולשם אנחנו צריכים לחתור. אתה יכול לעזור רבות בעניין זה". בהתייחס לאיום האיראני אמר הנשיא: "בימים אלה איראן ממשיכה לבסס את אחיזתה בלבנון. היא מנסה לחמש את חיזבאללה בנשק, לרבות טילים מדוייקים, ועלולה לגרור את לבנון למערכה שתמיט עליה אסון. הקהילה הבינלאומית צריכה להתגייס למאבק באיראן ולכוחות הפועלים לערעור יציבותו של המזרח התיכון".
ריבלין סיים את דבריו: "אנו נפגשים כדי לציין 75 שנה לשחרור מחנה אושוויץ-בירקנאו. זוהי פסגה עולמית שמבקשת לנצור את זיכרון השואה ולנסח הבטחה לדורות הבאים - הבטחה לחיים המבוססים על ערכי שלום, כבוד הדדי, סובלנות ושותפות".
לאחר מכן דיבר הנשיא מקרון, שאמר תחילה כי הוא שמח שזה ביקורו הראשון בישראל כנשיא הרפובליקה הצרפתית, וביקש לנצור את זכרה של רעיית הנשיא, נחמה ריבלין ז"ל. "כפי שהתחייבתי, באתי לישראל על מנת לייצג את צרפת בפורום העולמי לזיכרון השואה, כמה ימים לפני שנציין 75 שנה לשחרור אושוויץ-בירקנאו", אמר נשיא צרפת. "אנו נהיה יחדיו ביד ושם לצד מנהיגי מדינות וממשלות, לצידם של ניצולים וחסידי אומות העולם. באתי לשאת את הקריאה האוניברסלית של יד ושם, קריאה חשובה מאי פעם.
"אנו רואים שהצל האפל של האנטישמיות הולך ופורש כנפיים בכל מקום באירופה, וזה סימן שיש כאן סוגיה שהיא כמעט מחלה, סכנה גדולה", המשיך מקרון, "צרפת עשתה רבות ונחרצות במאבק נגד האנטישמיות, בעולם האמיתי והוירטואלי. אני מחויב להמשיך ולהיאבק נגד אנטישמיות, גזענות, שנאה וכל הדברים שמחלקים ומפלגים את החברה שלנו. החלטנו בצרפת לדון באופן ישיר וברור בנושא האנטי-ציונות, כקשר ישיר לאנטישמיות. בעצם, האנטי-ציונות כאשר היא הכחשת זכות הקיום של מדינת ישראל - היא בוודאי לא דבר אחר מאשר אנטישמיות. אין זה אומר שאסור להתווכח, לנהל חילוקי דעות - מותר להתווכח בין ידידים כאשר יש אי הסכמות, אבל אין ספק שהכחשת זכות ישראל להתקיים - היא בהחלט גרסה מודרנית של אנטישמיות".
מקרון הוסיף: "לכן קיבלנו החלטות ונמשיך לקבל החלטות, ננסה להיות יותר ויותר יעילים על מנת שבדרך חוקית נוכל להילחם בתופעת השנאה, הגזענות והאנטישמיות כולל הביטויים לכך באינטרנט. זה נכון שהדבר שאנו צריכים לעשות זה מאבק של ממש. זו מלחמה. אנו חייבים להילחם בהתפוררות המוסרית שאנו עדים לה, חייבים להיאבק עם כל הכלים המשפטיים - אבל בדברים הללו המשפט והחוק אינם מספיקים. יש להזכיר לאן הובילה האנטישמיות במאה הקודמת - היא הובילה ישירות לאסון הגדול מכל, לשואה. לכן, לחינוך יש חשיבות מרכזית ולכן באתי לכאן עם שר החינוך ומשלחת ילדים".
נשיא צרפת התייחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני ואמר: "תהליך השלום אפשרי אם הצדדים מעוניינים בכך, ואז צרפת תהיה מוכנה לעזור וללוות. תמיד נהיה שם בשבילכם. בנושא איראן - עמדת צרפת היא חד משמעית: לאיראן לא יהיה נשק אטומי. ביקשנו גם להיאבק נגד הפיתוח הבליסטי של איראן, צריך להגיע לצורה כלשהי של הסדר. צרפת לא תאפשר לאיראן להיות גרעינית. יחד עם זאת, אנו צריכים לעשות הכול כדי למנוע הסלמה וערעור היציבות באזור".
נתניהו נפגש עם מקרון - ביקש ממנו להצטרף לסנקציות על איראן
קודם לכן נפגש מקרון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשניים דנו בנושא האיום האיראני, המצב בלבנון והדאגה הישראלית ממפעלי דיוק הטילים. נתניהו ביקש ממקרון שיגנה את חוות הדעת של התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג - שקבעה כי נעשים פשעי מלחמה בגדה המערבית ובעזה.
בפגישה בין השניים קרא ראש הממשלה לנשיא הצרפתי להצטרף ללחץ ולסנקציות נגד איראן, בעקבות צעדיה בתחום הגרעין ופעולותיה התוקפניות באזור. כאמור, הוא שוחח עמו על המצב בלבנון ועל פרויקט ייצור הטילים המדויקים של חיזבאללה. בנוסף, רה"מ דן עם הנשיא מקרון בהתרחשויות בלוב לאור המעורבות הטורקית במדינה.
בהודעה מטעמו של נתניהו לאחר הפגישה נמסר כי "ראש הממשלה והנשיא החליטו על כינון דיאלוג אסטרטגי, כדי להמשיך לחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות וכדי להשיג את היעדים גם ביחס לסוגיות האזוריות". בנוסף, נתניהו בירך את נשיא צרפת על בקשתה להצטרף לפורום הגז האזורי שהוקם בקהיר, בשיתוף ישראל, שעוסק בשיתוף פעולה בתחום הגז הטבעי האזורי ובייצוא הגז מישראל. בהמשך נפגש נתניהו עם משלחת חברי קונגרס דו-מפלגתית בראשות יו"ר בית הנבחרים של ארצות הברית, ננסי פלוסי, בלשכתו בירושלים.
את ארוחת הבוקר לכבודו של הנשיא מקרון, שביקש לטעום בביקורו טעמים ישראליים, הכין השף דניאל מלכה. הארוחה בהשתתפות הזוג נתניהו כללה מנות מקומיות וצרפתיות וכללה בין היתר קוראסון וסביח. שנשיא קפריסין הגיע לבית הנשיא, מקרון שהיה בדרכו החוצה ראה אותו לצד רבילין, לקח מצלמה וצילם אותם. "הנשיא מקרון חזה בנו בעומס העבודה הדיפלומטית, והחליט להגיש עזרה בתחום התיעוד. כך גילינו שבנשיא צרפת חבוי גם כישרון צילום", צייץ הנשיא ריבלין.
הנשיא ריבלין נפגש עם נשיא גרמניה: "מביטים קדימה"
בפתח פגישתו של ריבלין עם נשיא גרמניה, פרנק וולטר שטינמאייר, אמר הנשיא: "אנחנו ביחסים טובים עם העם והממשלה שלך, אנחנו צריכים להדגיש את הכרת התודה שלנו לממשלת גרמניה ולך, על מה שעשית לטובת ביטחון ורווחת ישראל", בירך הנשיא הישראלי. "העם הגרמני מכבד את ישראל כדמוקרטיה, והדורות הצעירים מעריכים את ישראל בגלל הערך ובגלל העבר שלא יישכח. אנחנו מביטים קדימה, עכשיו אנחנו נלחמים נגד אנטישמיות - אנשטימיות מתחילה במקום מסוים ולא יודעים איפה היא נגמרת".
גנץ ולפיד נפגשו עם מקרון: הסוגיה הראשית - איראן
יו"ר כחול לבן בני גנץ וחבר הנהגת המפלגה יאיר לפיד נפגשו הבוקר עם הנשיא הצרפתי. לאחר הפגישה אמר גנץ: "שוחחתי עם נשיא צרפת על העלייה המטרידה באנטישמיות ברחבי אירופה. הודיתי לו על המאבק העיקש שהוא מוביל במטרה לבלום את המגמה המדאיגה בצרפת. אנטישמיות אינה מהווה רק איום על הקהילות היהודיות של אירופה, אלא על המרקם הדמוקרטי של החברה האירופאית בכללותה".
עוד נמסר כי בפגישה דנו המשתתפים בסוגיות האזוריות שעל הפרק, ובראשן האיום האיראני. גנץ אמר כי הוא מביע את הערכתו בפני הנשיא על החלטת צרפת, גרמניה ואיטליה להגביר את הלחץ על איראן באמצעות הפעלתו של סעיף מיוחד בהסכם הגרעין - הצעד החריף ביותר שנקטו נגד הפרובוקציות האיראניות עד כה.
קודם לכן נפגש גנץ עם נשיא קפריסין, ניקוס אנסטסיאדיס. גנץ הודה לנשיא על הנחישות שהפגינה ממשלתו בקרב נגד אנטישמיות, והביע את הערכתו על כך שקפריסין אימצה לאחרונה את ההגדרה לאנטישמיות של IHRA. בהודעה שנמסרה לאחר הפגישה צוין כי "השניים שוחחו על חשיבות הקשרים המשגשגים בין שתי המדינות ודנו באתגרים אזוריים, בדגש על איום הגרעין האיראני שמצריך נחישות משותפת של כל מדינות אירופה והאזור".
הרצוג לאולפן ynet: "תובעים מראשי מדינות לחנך לשואה"
מוקדם יותר אמר יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג בשיחה עם אולפן ynet כי "העובדה שכל המנהיגים מתקבצים בירושלים היא אמירה חשובה ביותר, היות שבדור הזה אנחנו חייבים שהמנהיגות העולמית תהיה מגובשת בכל מה שקשור במאבק באנטישמיות - ואלמנט חשוב במאבק באנטישמיות הוא הנחלת לקחי השואה וסיפורה".
לדבריו, אף שמדובר באירוע בעל חשיבות רבה, יש לפנות לחקיקה בתחום: "אם לא נחשוב על יום המחר, כלומר שהמדינות כולן ילכו לחקיקה נרחבת נגד אנטישמיות באמצעות הגדרות, כלים ואכיפה - ובמקביל יממשו מהלך חינוכי משמעותי - יהודים ימשיכו לפחד ברחובות אירופה ולצערי גם בארה"ב".
הרצוג הוסיף: "אנחנו תובעים מראשי מדינות לפנות בכל הכוח לנושא החינוך, להציב אותו על סדר היום למען יידעו הדורות הבאים מה הייתה השואה, מאיפה היא נולדה, מה התוצאה של אנטישמיות ושנאת יהודים. שיידעו מהי היהדות, ילמדו לכבד ולהכיר את היהדות, ויבינו את סיפור מדינת הלאום של העם היהודי".
עם המנהיגים שיגיעו נמנים ארבעה מלכים: מלך ספרד פליפה השישי, מלך הולנד וילם אלכסנדר, מלך בלגיה פיליפ והדוכס הגדול של לוקסמבורג, שמקביל למלך. בנוסף יגיעו שני יורשי עצר: הנסיך הבריטי צ'ארלס ויורש העצר של נורבגיה, הנסיך הוקון מגנוס.
בהיערכות להגעת המנהיגים ולאירועים עצמם לוקחים חלק אלפי אנשי צוות וכוחות ביטחון. בין היתר, כ-6,300 שוטרים ישתתפו במבצע המורכב, שלטובתו הוקם חדר פיקוד של כלל גורמי החירום וההצלה בבנייני האומה בבירה.
בנוסף, כבר משעות הבוקר מורגשת תנועה ערה של רכבי ביטחון שילוו את המשלחות בכביש 1 לכיוון ירושלים, וצפויים שיבושים לכל אורך הכביש לכיוון מזרח. ביומיים הקרובים צפויים שיבושי תנועה וחסימות בצירים שונים בתוך העיר, וייתכנו שינויים בהסדרי התנועה בצירים הראשיים המובילים לעיר לפרקי זמן קצרים ונקודתיים.
האירוע שיתקיים תחת הכותרת "זוכרים את השואה, נלחמים באנטישמיות" מאורגן על ידי פורום השואה הבינלאומי בראשות ד"ר משה קנטור, ובשיתוף עם יד ושם ובחסות נשיא המדינה. האירוע המרכזי מחר יחל בשעה 13:30 עם נאומו של הנשיא, וצפוי להימשך יותר משלוש שעות.
הבכיר מבין כל הנשיאים שיגיעו יהיה נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, שאף יזכה לקבלת פנים מיוחדת בנמל התעופה בן גוריון. מלבד השתתפותו באירוע, פוטין גם יחנוך אנדרטה לזכר המצור על לנינגרד בגן סאקר בירושלים, בטקס שבו ישתתפו וטרנים ממלחמת העולם השנייה וניצולי המצור. עוד צפויים להגיע כ-600 אורחים שמגיעים במיוחד מרוסיה ומדינות אחרות.
לפנייה לכתב/ת 
