הכתובות מימי ירבעם השני נכתבו על-ידי שניים בלבד

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה חדשנית לקביעת מספר הכותבים באוספי כתובות קדומות שהתגלו בחפירות. הם יישמו את האלגוריתמים שפיתחו על כתובות שומרון – עשרות כתובות מנהליות קצרות שנחשפו בשומרון בירת ממלכת ישראל, ומצאו כי הן נכתבו על ידי שני בני אדם בלבד, שהיו ככל הנראה פקידיו של המלך ירבעם בן יואש. במחקר, שמתפרסם הערב (יום ד') בכתב העת המדעי PLOS ONE, הובילו פרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ופרופ' אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה.

אחת הכתובות(צילום: המוזיאון השמי, אוניברסיטת הרווארד)

"כתובות שומרון נמצאו בתחילת המאה ה-20 בחפירות העיר שומרון, בירת ממלכת ישראל הקדומה", הסביר פרופ' פינקלשטיין. "מדובר בשברי חרס עם כתב בדיו (אוסטרקונים), ששימשו לרישומים מנהלתיים. על כל אחד מהם יש כתובת קצרה בכתב עברי קדום: שנת המלך, הסחורה - יין או שמן, המיקום הגיאוגרפי שממנו הגיעה הסחורה, ולעתים גם שמו של השולח. ככל הנראה מדובר ברישומים מתקופה בת שבע שנים בימיו של המלך החשוב ירבעם השני (ירבעם בן יואש), שמלך במחצית הראשונה של המאה השמינית לפנה"ס".

פרופ' פינקלשטיין הוסיף: "הסחורות נשלחו מנחלת שבט מנשה שבלב הממלכה, סביב הבירה, וחלק מהשמות המופיעים בכתובות מוזכרים גם בתנ"ך. במשך שנים רבות תהו חוקרים אם הכתובות נכתבו על ידי נציגי המלך שישבו באותם אזורים שמחוץ לבירה, או בידי פקידי המלך בבירה עצמה עם הגעת הסחורה - דבר שיכול לסייע להבנת האדמיניסטרציה של הממלכה, וגם להערכת התפוצה של ידיעת קרוא וכתוב באותה תקופה. אנחנו מיקדנו את השאלה ובדקנו: מהו מספר הכותבים של כתובות שומרון?"

כדי לתת מענה נעזרו החוקרים באלגוריתם לניתוח כתבי יד, שפיתחו במחקר קודם על כתובות שנמצאו בערד - מוצב צבאי מרוחק של ממלכת יהודה מסביבות 600 לפנה"ס. "השיטה מבוססת על השוואה והפרדה בין זוגות של כתבי יד בכל הצירופים האפשריים, וקביעה אם הם נכתבו על ידי אנשים שונים," אמרה שירה פייגנבאום-גולובין, שהייתה גם היא שותפה למחקר. "בערד האלגוריתם הראה ש-16 הכתובות נכתבו על ידי ארבעה אנשים לפחות. כשיישמנו את האלגוריתם על 31 מהאוסטרקונים משומרון מצאנו כי מדובר בשני כותבים לפחות. הממצא הזה אמנם חשוב, אך הפעם הוא לא סיפק אותנו. רצינו להגדיר מספר מדויק ככל האפשר של כותבים, או במונחים סטטיסטיים - מספר הכותבים הסביר ביותר. לשם כך נדרשנו לפיתוח נוסף".

כתובת שהתגלתה בשומרון מימי ירבעם השני(צילום: המוזיאון השמי, אוניברסיטת הרווארד)

בעבודה החדשה ביצעו החוקרים שיערוך סטטיסטי של שגיאות אפשריות של האלגוריתם, שעשויות לנבוע מהעובדה שכתובות שומרון הן קצרות, ומכילות מספר מועט של אותיות. "ערכנו סימולציות לשערוך שגיאות אפשריות - עם קטעים קצרים שנלקחו מכתובות ערד, שאותן אנחנו כבר מכירים", הסביר ד"ר ברק סובר מהחוג למתמטיקה שימושית. "לדוגמה, יישמנו את האלגוריתם על זוגות של קטעים קצרים שנלקחו מאותה כתובת בערד, כך שידענו מראש שהם נכתבו על ידי אותו אדם. מצאנו שהאלגוריתם כמעט שלא טעה, ומכך היסקנו שהוא דייק גם בניתוח כתובות שומרון. המסקנה: מספר הכותבים בשומרון היה שניים בדיוק – בוודאות של 95%".

ד"ר אריה שאוס, שהשתתף גם הוא במחקר, הוסיף: "למרות ניסיונות רבים, לא מצאנו מאפיינים טקסטואליים שניתן לשייכם לכל אחד מהסופרים במיוחד. נראה כי השניים פעלו באותן השנים, קיבלו משלוחים מאותם מקומות וטיפלו באותם סוגי סחורה. במילים אחרות, ניתן לשער כי שני הסופרים או הפקידים פעלו במקביל, אולי במשמרות, וגיבו זה את זה".

"במחקר שלנו הצלחנו לפתח כלי חדש וחשוב לחקירת טקסטים קדומים," מסכם פרופ' פיסצקי. "חוקרים העוסקים בתחום זה, שנקרא פליאוגרפיה, מסתמכים כיום על צורת האותיות, החומר והדיו, התוכן ועוד. מעתה, בעזרת השיטה שלנו, הם יוכלו לקבוע גם את מספר הכותבים. במקרה של כתובות שומרון, הממצא מסייע לנו להבין טוב יותר את נוהלי האדמיניסטרציה בממלכת ישראל. מסקנה אפשרית נוספת היא שידיעת מלאכת הכתיבה עדיין לא הייתה נפוצה ביותר בישראל בתקופה זו - המחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס, והתרכזה בעיקר בסביבת ארמון המלך. ניתן לשער שיכולת זו אפשרה גם כתיבה של טקסטים ספרותיים, מסוגת כתבי הנביאים הושע ועמוס, שחיו ופעלו בממלכת ישראל". במחקר השתתף גם פרופ' אלי טורקל.

המלך ירבעם בן יואש מוזכר בספר מלכים ב' פרק י"ד. בין היתר נכתב עליו: "ויתר דברי ירבעם וכל אשר עשה וגבורתו אשר נלחם ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל, הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל".