היועמ"ש: דוד ביטן יואשם בשוחד בכפוף לשימוע
הח"כ עודכן על קיום השימוע אחרי פסח: תיק 1803 מייחס לו קבלת שוחד בסך כמיליון שקל והבטחה לדירות בתמורה להפעלת סמכותו, השפעתו וקשריו בתשע פרשות שונות - גם בתקופת כהונתו בכנסת. ביטן בתגובה: "מעולם לא קיבלתי כספים או טובות הנאה בעד פעולות כעובד ציבור". גם ארנון גלעדי עשוי לעמוד לדין. רשימת הפרשות המלאה
אחרי בנימין נתניהו וחיים כץ, עוד בכיר בליכוד מתקרב לכתב אישום: פרקליטות המדינה הודיעה היום (ראשון) על החלטתה להעמיד לדין את חבר הכנסת דוד ביטן (הליכוד) בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים בתשע פרשות. לפי הזימון לשימוע מיוחסים לביטן תתקבולי שוחד בסך 992 אלף שקל בין השנים 2011 ל-2017. המלצות המשטרה ייחסו לו 12 פרשות שונות, אולם היועמ"ש החליט להסיר שלוש מהן. ההחלטה כפופה לשימוע שיערוך לו היועמ"ש אביחי מנדלבליט לאחר חג הפסח באמצע אפריל. על כוונתו של היועמ"ש לאמץ את המלצת המשטרה והפרקליטות להעמיד לדין את ביטן פורסם ב-ynet וב"ידיעות אחרונות" ב-15 בינואר.
- לקריאת ההודעה ורשימת הפרשות המיוחסות לח"כ ביטן - לחצו כאן
סנגורו של דוד ביטן, עו"ד אפרים דמרי, שמייצג אותו עם עו"ד דרור מתיתיהו, מסר בתגובה: "ח"כ ביטן מעולם לא קיבל כספים או טובות הנאה בעד פעולות הקשורות בתפקידו כעובד ציבור. כל ההחלטות שקיבל בעת שכיהן בתפקידים ציבוריים היו ענייניות והן התקבלו על בסיס שיקול דעת מקצועי, כשלנגד עיניו טובת הציבור והיא בלבד. לאחר שתיחשפנה הראיות והטענות כבדות המשקל שבאמתחתנו, יתפזר הערפל ותיחשף תמונה שונה בתכלית מזו המשתקפת מכתב החשדות".
חקירתו של ביטן הסתיימה לפני כשנה ביחידת להב 433 של המשטרה, בשיתוף עם רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. הפרשה המכונה "תיק 1803" היא אחת מפרשיות השוחד המסועפות, המורכבות והגדולות שנחקרו בישראל אי פעם. על פי פרטי החקירה, שבה נגבו עדויות של יותר מ-300 עדים ונחקרו כ-80 חשודים, קיבל ביטן במסגרת תפקידיו הציבוריים השונים, הן בתקופה שבה היה סגן ראש עיריית ראשון לציון והן בתקופה שבה כיהן כח"כ, שוחד כספי וכן הבטחה לקבלת דירות. בתמורה, נטען, הפעיל ביטן את סמכותו, השפעתו ועוצמת קשריו על גורמים שונים. כך, הוביל לשינוי החלטות, מתן היתרים והפחתת תשלומי עירייה.
התיק הועבר לפרקליטות מיסוי וכלכלה ובקיץ המליצה פרקליטת המחוז דאז, ליאת בן ארי, לאמץ את המלצת המשטרה. בעמדתה תמכו גורמים בכירים בפרקליטות המדינה שהעבירו את חוות דעתם ליועמ"ש. עם סיום החקירה עמדת המשטרה הייתה שהתגבשה תשתית ראייתית מספקת לביסוס חשדות נגד עשרות מעורבים, ובהם ח"כ ביטן. על פי הודעת הפרקליטות, התיק עוסק בעבירות שחיתות שלטונית והלבנת הון שנעברו לכאורה על ידי ח"כ ביטן ואחרים במסגרת שורה ארוכה של פרשיות, מ-2011 ועד למועד פרוץ החקירה הגלויה בדצמבר 2017.
פרט לביטן, הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה כי עוד 20 מעורבים בפרשותיו השונות יועמדו לדין בכפוף לשימוע. הבכיר בהם הוא חבר מועצת העיר תל אביב ארנון גלעדי, לשעבר המשנה לראש העירייה, שחשוד בלקיחת שוחד בשנת 2011. ביחס לשאר החשדות בעניינו טרם התקבלה החלטה.
בנוסף לגלעדי נמסרה הודעה דומה גם למנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג, שיואשם בכפוף לשימוע בעבירות מתן שוחד למתווך, הלבנת הון ורישום כוזב; לחברה דניה סיבוס עצמה (עבירות של מתן שוחד והלבנת הון) ולמנכ"ל נתיבי היובל אייל לנגר (מתן שוחד).
כוונה להעמיד לדין בכפוף לשימוע הועברה גם לקבלן עבודות העפר בני סולימני והחברה שבבעלותו (מתן שוחד והלבנת הון); למהנדס אלי נחום (מתן שוחד והלבנת הון); ליזם הנדל"ן אלברט ביטון (מתן שוחד, הלבנת הון ורישום כוזב); לחברת "אמריקן סייף רום" המפעילה אולם אירועים בראשון לציון (מתן שוחד והלבנת הון); לליהי סונק-קופרלי, מנהלי נכסי הנדל"ן של "כל בו חצי חינם" (מתן שוחד והלבנת הון); ל"חצי חינם" עצמה (מתן שוחד והלבנת הון); וליצחק ג'דע וחברת הריהוט "משרהיט" שבבעלותו (מתן שוחד והלבנת הון)
אלה הפרשות המוזכרות בהודעת הפרקליטות מהיום:
פרשת ד.ג
מכתב החשדות עולה כי "ב-2011 התקיימה בין ביטן לבין יזם הנדל"ן ד.ג מערכת יחסים שוחדית, שבמסגרתה לקח לכאורה ביטן באמצעות מירב שמולי המקורבת לו, טובות הנאה משמעותיות בסכום שלא ידוע במדויק. בנוסף, בין השנים 2017-2013 התקיימה בין ביטן לבין ד.ג מערכת יחסים שוחדית, שבמסגרתה לקח לכאורה ביטן, באמצעות מקורבו מ.י, טובות הנאה כספיות בסכום כולל שלא פחת מ-285 אלף שקל, שניתנו כנגד חשבוניות כוזבות שהנפיק מ.י. בנוסף, ביקש ביטן מד.ג תשלום נוסף בסך של כ-250 אלף שקל.
"טובות ההנאה ניתנו ונלקחו על ידי ביטן בעד פעולות שונות הקשורות בתפקידו, לקידום שלושה מיזמי נדל"ן שבהם היה מעורב ד.ג בתחום השיפוט של עיריית תל אביב, ובתמורה ביטן אכן פעל לקידום הפרויקטים במסגרת תפקידו, תוך השפעתו על ארנון גלעדי, אשר כיהן בתפקידים בכירים בעיריית ת"א ובהם המשנה לראש העיר, ועובדי ציבור נוספים.
"בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד, בקשת שוחד והלבנת הון; של ארנון גלעדי בעבירה של לקיחת שוחד; של יזמי הנדל"ן הקשורים לפרויקטים אותם קידמו ח"כ ביטן וגלעדי, בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע".
פרשת דניה סיבוס
על פי כתב החשדות, בין השנים 2015-2013 קיבל ביטן לכאורה, באמצעות מקורבו מ.י, שוחד בסך של כ-513 אלף שקל מהחברה הקבלנית דניה סיבוס בע"מ, בגין סיוע בשני פרויקטים. במהלך פגישה שנערכה ב-2013 ביקש מנכ"ל דניה סיבוס רונן גינזבורג מביטן, עת כיהן כסגן ראש העיר וחבר הוועדה לתכנון ובנייה בראשון לציון, לסייע לחברה ולחברת הבת שלה, נתיבי היובל, לקדם את אישורה המהיר של תוכנית להקמת תחנת דלק בכביש 431 ולהפחתת גובה היטל ההשבחה בגין אישור התוכנית. בהמשך נתבקש ביטן לסייע גם מול משרד התחבורה. ביטן נענה לבקשות וסייע לדניה סיבוס.
בשנת 2014 ביקש גינזבורג את הסיוע של ביטן מול משרד התחבורה גם בנוגע להקמת מקטע מכביש 38 וביטן נענה לבקשה. בתמורה לסיוע, העבירה דניה סיבוס, בהוראת גינזבורג, כ-513 אלף שקל למ.י, על מנת שיניע את ביטן למשוא פנים. בכך ביצעו לכאורה דניה סיבוס וגינזבורג עבירה של מתן שוחד למתווך. אייל לנגר, מנכ"ל חברת נתיבי היובל, ביצע לכאורה בצוותא עם גינזבורג את העבירה בהיקף של כ-330 אלף שקל.
בפרשה זו נשקלת העמדתם לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; של גיזנבורג בעבירות של מתן שוחד למתווך, הלבנת הון ורישום כוזב; של דניה סיבוס בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון, ושל מנכ"ל נתיבי היובל, אייל לנגר, בעבירות של מתן שוחד – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת מ.ש.
על פי כתב החשדות, בסוף 2013 ביקש לכאורה ביטן שוחד ממ.ש, יזם נדל"ן בראשון לציון. על פי הסיכום בין השניים, ביטן, שכיהן אז כסגן ראש העיר ראשון לציון ויו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, יסייע בקידום שינוי התב"ע ביחס לבניין דירות שמ.ש התכוון לבנות בפרויקט שקידם ובתמורה יקבל זכות ליחידות דיור בפרויקט או את שוויין הכספי. כדי להסתיר את חלקו של ביטן כרתו מ.ש ומ.י סדרת הסכמים כוזבים, שבהם נכתב בכזב כי מ.י הוא זה שיסייע למ.ש בקידום שינוי התב"ע ובתמורה יקבל את יחידות הדיור.
ביטן אכן פעל מול גורמים שונים בעירייה לסייע למ.ש לקדם את שינוי התב"ע, תוך פעולה בניגוד לנהלים שהיו נהוגים בעיריית ראשון לציון. בסופו של יום, הפרויקט לא נבנה, וביטן ומ.י לא קיבלו ממ.ש דבר.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים והלבנת הון, ושל מ.ש והחברה שבבעלותו בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת בני סולימני
על פי כתב החשדות, בשנים 2014-2013 ביצע בני סולימני, קבלן עבודות עפר, שתי עבודות חפירה בראשון לציון, ובשתיהן נזקק לסיוע בפתרון בעיות שהתעוררו במהלך ביצוע העבודה. סולימני פנה לביטן, שכיהן אז כסגן ראש העיר, מחזיק תיק ההנדסה, ויו"ר הוועדה לתכנון ובנייה, וביקש ממנו לסייע בפתרון הבעיות. ביטן נענה לבקשה, ובין היתר סייע לסולימני לאשר את בקשותיו בוועדת המשנה לתכנון ובניה בעירייה. בנוסף, ביטן פעל מול מנכ"ל העירייה לביטול צו הפסקת עבודה שהוצא ביחס לפרויקט השני של סולימני. בתמורה לסיועו, ביקש וקיבל ביטן מסולימני לא פחות מ-60 אלף שקל, באמצעות מ.י, כנגד חשבוניות כוזבות.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון, ושל סולימני והחברה שבבעלותו בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת אלי נחום
על פי כתב החשדות, בשנת 2016 פנה אלי נחום, מהנדס שעבד עם עיריית ראשון לציון, לביטן שכיהן באותה עת כח"כ ויו"ר הקואליציה, וביקש שיסייע לו להביא לביטול הדרישה להגשת תוכניות בנייה באמצעות מערכת מקוונת. בתוך כך, נחום ביקש מביטן לארגן עבורו פגישה בעניין זה עם ראש מינהל התכנון במשרד האוצר. נחום הגיע לכנסת לפחות פעם אחת, בתיאום עם ביטן, במטרה להיפגש עם גורמים הקשורים לנושא, אך הפגישות לא התקיימו. בהמשך, ביקש ביטן מנחום להעביר לו 60 אלף שקל, ביודעו כי נחום עוד זקוק לסיועו בעניין המערכת המקוונת.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון, והעמדתו לדין של נחום בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת אלברט ביטון
על-פי כתב החשדות, אלברט ביטון הוא יזם נדל"ן המקורב לח"כ ביטן. חברת "אמריקן סייף רום", המפעילה אולם אירועים בראשון לציון ושביטון הוא אחד מבעליה, צברה ב-2017 חובות לעירייה בשל אי תשלום ארנונה. בעקבות זאת, פנה ביטון לביטן וביקש את סיועו מול העירייה בהפחתת החובות. ביטן נענה לבקשה בתמורה לתשלום. הוא קיים פגישות עם בכירים בעירייה ובעקבות מעורבותו הופחת בסוף החוב ל-54 אלף שקל. בתמורה, שילם ביטון לביטן באמצעות מ.י. סך של 10,000 שקל.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; של אלברט ביטון בעבירות של מתן שוחד, הלבנת הון ורישום כוזב, ושל אמריקן סייף רום בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת חצי חינם
על-פי כתב החשדות, בשנים 2017-2014, נזקקה חברת "כל בו חצי חינם" למתן אישורים והיתרים שונים מעיריית ראשון לציון. על רקע זה, פנתה מעת לעת ליהי סונק-קופרלי, מנהלת נכסי הנדל"ן של החברה, לביטן וביקשה את סיועו. ב-2014 ביקש ביטן מסונק טובות הנאה כספיות בתמורה לסיוע שהעניק לחצי חינם, בכל הנוגע להסדרת שימוש חורג במקרקעין שעליהם נמצא אחד מסניפי הרשת ותשלום היטל ההשבחה בגין שימוש זה, וכן בעניין הסדרת השימוש בחניות ציבוריות סמוכות לסניף ותשלום בגין שימוש זה. סונק נענתה והעבירה לבני שלום, מקורבו של ביטן, שיקים בסכום כולל של 40 אלף שקל.
בנוסף, ב-2017 ביקש ביטן מסונק 10,000 שקל בתמורה לתיאום פגישה עם מנכ"לית תאגיד המים של ראשון לציון בעניין בעיה בלחץ מים שהתעוררה באחד מסניפי "חצי חינם". בתחילה, נענתה סונק לבקשת התשלום, אך בהמשך חזרה בה ולא שילמה את הסכום.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד ובקשת שוחד; של סונק-קופרלי בעבירות של מתן שוחד והבטחת שוחד, רישום כוזב והלבנת הון; ושל "כל בו חצי חינם" וחברה נוספת הקשורה לחצי חינם בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת יצחק ג'דע
על-פי כתב החשדות, יצחק ג'דע, בעל חברת ריהוט בשם משרהיט בע"מ, שימש כפעיל במטה הבחירות של ביטן במערכת הבחירות המוניציפליות ב-2013, ובין השניים גם קשרי משפחה רחוקים. ג'דע היה בקשר עסקי עם מנהל חברת לביקס אשר זכתה בשנת 2015 במכרז להקמת מלון בנתניה וכן היה בעל אינטרס כלכלי בהוצאה לפועל של פרויקט בניית המלון.
לאחר שעלה צורך בתמיכת משרד התיירות על מנת לקדם בניית מתחם המלונאות, הציע ג'דע למנהל לביקס לסייע בארגון פגישה עם שר התיירות. ג'דע פנה בעניין לביטן והשניים סיכמו כי ביטן יסייע למקורבו של ג'דע בתמורה לתשלום. בהתאם לכך, אירגן ביטן בשנת 2017 פגישה בין מקורבו של ג'דע לבין שר התיירות, וכן סייע לג'דע בהשגת המלצת משרד התיירות לצורך הגשת מועמדות למכרז על המגרש הצמוד, בו זכתה לבסוף חברת לביקס. בהתאם לסיכום, שילם ג'דע לביטן סך של כ-23 אלף שקל עבור הסיוע שהעניק לו, באמצעות מ.י.
בפרשה זו נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות של לקיחת שוחד והלבנת הון; ושל ג'דע והחברה שבבעלותו בעבירות של מתן שוחד והלבנת הון – והכל בכפוף לשימוע.
פרשת מ.י
על-פי כתב החשדות, במהלך התקופה שבין 2013 ל-2017 התקיימה בין ביטן לבין מ.י מערכת יחסים קרובה, שהתפתחה והעמיקה לאורך השנים, ואשר התאפיינה בשותפות פלילית, תלות כלכלית ויחסי קירבה ואמון. השניים היו שותפים לביצוע עבירות שוחד, הפרת אמונים והלבנת הון. בתוך כך, קיבל ביטן ממ.י סיוע ושירותים בשורה של עניינים, בהם החזקת כספים וניהול התחשבנות סודית, העמדת קו אשראי מצד מ.י. לביטן, ושירותים אישיים מגוונים. כך, מ.י. שמר בחשאיות את כספי השוחד שקיבל ביטן, ואילו את השיקים הפקיד בחברה שבבעלותו של מ.י, תוך שערבב אותם עם כספי החברה, רשם אותם בספרי החברה והנפיק כנגדם חשבוניות שאינן משקפות עסקאות אמת.
במסגרת מערכת היחסים ביניהם, ביטן היה מודע לאינטרסים שונים של מ.י., בהם אינטרסים עסקיים וכלכליים. מערכת היחסים האמורה העמידה את ביטן בניגוד עניינים מהותי בין חובותיו כנבחר וכעובד ציבור לבין אינטרסים שונים של מ.י.
בתוך כך, סייע ביטן למ.י ולמקורבו ושותפו העסקי בקידום אינטרסים שלהם במסגרת עבודות תשתית שביצעו במתחם ה-1000 בראשון לציון וכן סייע בהסדרת תשלומים לאותו מקורב למ.י. עבור עבודות תשתית שביצע בהוד השרון. בנוסף סייע ביטן למ.י במניעת פיקוח עירוני על חריגות בנייה בביתו וסייע למקורבים למ.י בשורה של עניינים במסגרת תפקידו כח"כ ויו"ר קואליציה.
בגין כך נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירה של מרמה והפרת אמונים – והכל בכפוף לשימוע.
בנוסף לאמור, נשקלת העמדתו לדין של ביטן בעבירות מס, בכפוף לשימוע, בגין כך שלא דיווח לרשויות המס ולא שילם מס על הכנסותיו לאורך השנים 2017-2013 מתקבולי השוחד שקיבל, בסך כ-992 אלף שקל.
בתחילת החודש החליט ראש הממשלה למנות את ביטן לשר החקלאות, אולם כעבור כמה ימים הודיע ביטן כי הוא מוותר על התיק. הוא מתח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו: "חבל שמינוי שהיה צריך להתבצע לפני שנתיים נדחה כל הזמן באמתלות שונות – עד שהגענו לנקודה שמעקרת אותו מתוכן", אמר. ויתורו על התיק רמז על כך שייתכן שכבר היה מודע להחלטת היועץ המתקרבת ולטבעת המתהדקת סביבו, שכן לפי "הלכת דרעי-פנחסי" מ-1993, שר שעומד לדין לא יכול להמשיך לכהן.
במקביל הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה לבא כוחו של ארנון גלעדי, חבר מועצת העיר תל אביב ומי שהחזיק בתפקידים בכירים בעירייה, כי המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים שוקל להעמידו לדין, בכפוף לשימוע, בעבירה של לקיחת שוחד ב-2011, וכי ביחס לשאר החשדות בעניינו טרם התקבלה החלטה.
עו"ד דפנה וינברג, שמייצגת את ארנון גלעדי, מסרה בתגובה להודעת הפרקליטות כי "מבלי להתייחס בשלב זה לגופם של דברים, כל מי שמכיר את ארנון יודע שהעיר תל אביב היא סיפור חייו ועם השנים הפך את השליחות הציבורית הזו למשימת חייו. כפי שארנון אמר מתחילת הדרך כל הפעולות שלו נעשו לפי החוק ולמען תושבי תל אביב-יפו. אני משוכנעת כי לאחר השימוע הפרקליטות תכיר בכך שלא נפל כל פגם בהתנהלותו של ארנון".
מדניה סיבוס נמסר: "דניה סיבוס הינה חברת שומרת חוק והיא ואנשיה מכחישים באופן נחרץ כל טענה לפיה שילמו כספי שוחד, או כי פעלו בצורה בלתי חוקית. צר לנו כי הפרקליטות מיהרה לפרסם את דבר ההחלטה לתקשורת בעוד היא מעכבת את העברת חומרי החקירה לנאשמים עד אחרי הבחירות, ובכך פוגעת ביכולתם של הנאשמים להגן על עצמם ועל שמם הטוב. כתב האישום רצוף ארועים ופרשנויות המנותקים מהמציאות, והדברים יובהרו בהרחבה בשימוע".
לפנייה לכתב/ת 
