קמפיין המאה
צילום יפה יששכר עם פוטין היה הקדימון: סדר היום נשטף מהחסינות ועבר לריבונות, ועם התערבות טראמפ - בליכוד בטוחים ש"קמפיין כחול לבן קורס". החגיגות האלה אולי מוקדמות מדי | פרשנות
המתנה שנחתה אתמול על ראש הממשלה בנימין נתניהו ערב סיבוב בחירות שלישי, בדמותה של תוכנית מדינית שתשטוף את סדר היום, רגע אחרי שכבר הרגיש את חבל החסינות בכנסת נכרך סביב צווארו, הפתיעה אמנם את הציבור הרחב אבל לא את המעורבים הבולטים בסיפור.
בשעה שהכותרות עלו וההתראות צפצפו אתמול, במטה הליכוד חגגו וחיככו ידיים בהנאה. ידעו שזה קורה, חיכו שזה יקרה. כבר שבועות ארוכים שוברים את הראש שם איך להיחלץ מקמפיין חסינות הרסני שמתכננים להם בכחול לבן. אם יש הבנה אחת שחלחלה שם לאחרונה, אחרי תיקו פוליטי מתמשך שגזר שיתוק ארוך על המערכת, היא שצריך להרחיב את מעגלי התמיכה של נתניהו.
קמפיין נגד החסינות שלו והתרחיש שימצא עצמו בפתיחת משפטו בלעדיה אוטוטו, אינו רק הדבר האחרון שירחיב את מעגלי התמיכה, זה גם פוטנציאל נזק עצום. יותר מפעם אחת עלה בסביבת נתניהו בשבועות האחרונים צמד המילים "תוכנית המאה" בהקשר של "תוכנית ההצלה". לכולם שם היה ברור שאירוע החסינות הוא מגה-פיגוע לקמפיין, אז נתניהו חתר למגה-אירוע אחר כדי לטשטש אותו. הכול כדי לממש את הכלל החשוב ביותר במערכות בחירות מבחינתו: שליטה בסדר היום.
האירועים שכחול לבן חוללו עבורו בשבועות האחרונים ולתקופה שבפתח לא נתנו לו מנוח. נתניהו השיב מלחמה וסימן את המטרה: סדר יום מדיני בכל מחיר.
קודם ניתן דגש דרמטי למקרה של נעמה יששכר, חרף האמירות שהעיסוק בנושא מזיק. בשיא הוזמנה האם, יפה יששכר, לפגישה מיוחדת עם הנשיא פוטין במעון ברחוב בלפור, כולל יוזמה של תמונה משותפת שכאילו נלקחה מקמפיינים קודמים של "ליגה אחרת". אם לא היינו במערכת בחירות, האם יפה יששכר הייתה זוכה לפגישה עם הנשיא הרוסי ופוטו אופ חגיגי עם שני המנהיגים? נראה שלא.
התמונה הזאת, התברר מאוחר יותר, הייתה רק הקדימון. כמה שעות חלפו, ובתזמון מושלם, רגע לפני שנפתחים אירועי החסינות בכנסת, נחתה לפתע ההודעה על התוכנית המדינית הדרמטית. "גנץ הוא רק סטטיסט באירוע הזה", הקפידו לומר אתמול בסביבת נתניהו. "בזמן שכחול לבן יעסקו בחסינות, נתניהו יעסוק בריבונות. הקמפיין שלהם קרס".
אולם הקביעה הנחרצת הזאת מקדימה את זמנה. בפני כחול לבן ניצב כעת אתגר מורכב אבל לא בלתי פתיר; איך להתייחס ליוזמת טראמפ ברצינות הציבורית הנדרשת ובאותה נשימה לתייג אותה כתעלול בחירות. לרוע מזלם, נתניהו הוא עדיין השחקן הכי חזק בקביעת סדר היום והמסרים, והוא יעשה מזה פסטיבל ענק. למזלם, חלקים גדולים בציבור כבר איבדו קשב לדבריו.
השאלה המרכזית היא עד כמה יאפשרו בכחול לבן לנתניהו להשתלט על השיח ולהסיט את תשומת הלב מהמתרחש בכנסת, באירוע שהוא כשלעצמו חסר תקדים (ראש ממשלה נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים שמבקש חסינות מפני העמדה לדין כעת), ועד כמה ישמרו את האיפוק והנימוסים כלפי הממשל האמריקני, שעה שגם להם ברור שהוא מתערב בבחירות בישראל באופן מלא.
לפנייה לכתב/ת 
