התעוררות: ההבדל העצום בין המחציות במכבי חיפה
רק 4 קבוצות באירופה, ביניהן דורטמונד ובאיירן מינכן, כובשות יותר מהירוקים במחצית השנייה, אבל לפני ההפסקה יש למעלה מ-300 קבוצות שמוצאות את הרשת יותר ממנה. האם ההבדל העצום בין המחציות הוא מקום לדאגה או בסיס טוב לשיפור?
לא רק בליגה שלנו. מכבי חיפה מוחצת יריבות במחצית השנייה ברמה בינלאומית. מבין כל הליגות המשוחקות בימים אלה באירופה הירוקים נמצאים במקום החמישי במספר שערי מחצית שנייה למשחק עם 1.74 כאלה, כשלפניהם רק שמות ענק – דורטמונד, איאקס,באיירן מינכן וזלצבורג. אם מסתכלים על ליגות שכבר הסתיימו צריך להוסיף לרשימה הזאת גם את פלורה טאלין, שפירקה את הליגה האסטונית עם 110 שערים בעונה.
המספר של מכבי חיפה מראה על איכות ומחץ – רק קבוצות גדולות במדינתן יכולות להבקיע כמות כזאת – אבל אם מסתכלים עם מספרי השערים במחצית הראשונה נמצאת מכבי חיפה רק במקום ה-327 באירופה. כן, זה ההבדל – מקום חמישי במחצית השנייה, במאה הרביעית במחצית הראשונה. 33 שערים במחצית השנייה, רק 10 שערים בראשונה, כלומר 77 אחוזים מסך השערים מגיעים אחרי ההפסקה. לפי היסטוריון הכדורגל ירון משעל הייתה ב-40 השנים האחרונות רק קבוצה אחת עם אחוז גבוה יותר, מכבי פ"ת שכמעט ירדה ליגה בשנת 1993.
מדובר, אם כן, בהבדל קיצוני ברמה היסטורית. נכון, הרבה פעמים קבוצות מובילות מצליחות לפרוץ הגנות רק ככל שמתקדם המשחק, אבל אף אחת לא מתקרבת למכבי חיפה העונה. ליברפול ומנצ'סטר סיטי, ברצלונה וריאל מדריד, יובנטוס ואינטר – אצל כולן ההבדל בין המחציות קטן, החלוקה היא מקסימום 56 אחוזים לטובת מחצית מסוימת, לא יותר.
ההסבר ה"קל", זה שנזרק לאוויר בשלב מוקדם של דיון בנושא, הוא הכושר הגופני. ניל קלארק, מאמן הכושר החדש, באמת עושה עבודה אדירה ואת התוצאות רואים בשטח, אבל כושר גופני לא מכניע יריבות בדקה 50 למשחק אלא בשלב מתקדם יותר. מכבי חיפה מבקיעה הרבה שערים מאוחרים, אבל ברוב המקרים היא משנה את המשחק מיד לאחר ההפסקה. מול אשדוד הגיעו שני שערים ב-12 הדקות הראשונות של המחצית השנייה. בדרבי אלה היו שלושה שערים בעשר הדקות הראשונות. מול בית"ר ירושלים, הפועל ת"א, נס ציונה וקרית-שמונה הגיע השער הראשון של הקבוצה תוך 6 דקות מהחזרה מחדר ההלבשה. הכושר הגופני הוא חלק מהסיפור, בהחלט מוסיף, אבל אינו הדבר המרכזי.
אפשר להסתכל בכיוון השלילי ולומר שההכנה למשחקים לא מספיק טובה כך שיש בעיה בפתיחה. אפשר להסתכל בכיוון החיובי ולקבוע שהשינויים שעושה מרקו בלבול במהלך משחקים הם מצוינים. אפשר גם להסתכל על מאפיין בולט של הקבוצה כהסבר – מכבי חיפה היא קבוצה שמתישה את היריבות שלה. עוד כדור לרחבה, עוד בעיטה לשער, עוד חזיזה, עוד רואקביצה, עוד אשכנזי. ההסבר הזה יותר הגיוני, אבל הוא לא מפצח לגמרי את היעדר השערים במחצית הראשונה.
כדי לנסות לתת תשובה טובה יותר חשוב להבין שתמיד, היסטורית, ובכל מקום בעולם, נכבשים במחצית השנייה מעט יותר שערים מאשר בראשונה. הממוצע העולמי עומד כל שנה סביב 56 אחוזים לטובת המחצית השנייה. יותר, אבל ממש לא ברמת מכבי חיפה הנוכחית. למה יש תמיד קצת יותר שערים במחצית שנייה? התשובה פה ברורה. ככל שמתקדם המשחק יש קבוצה אחת שנכנסת לפיגור וחייבת שער. היא "פותחת" את המשחק, כלומר תוקפת יותר מבלי לחשוב על הגנה, אין לה מה להפסיד. סיכוי ההבקעה שלה עולה, אבל גם סיכוי הספיגה שלה. בקיצור, ככל שהמשחק מתקדם קבוצות מעלות את רמת הסיכון שהן לוקחות.
נדמה שזה המצב במכבי חיפה, רק בצורה קיצונית. או לפחות הבסיס לקיצוניות. הרעיון הוא להתחיל את המשחק בצורה רגועה יותר, עם פחות לחץ מאסיבי, עם פחות סיכונים. גם בהנחה שמשחק סבלני יספיק בסוף, בזכות האיכות שיש בקבוצה, וגם אולי כרעיון פסיכולוגי. במשך שנים הייתה מכבי חיפה שולטת, מחזיקה בכדור, מסתכנת, ואז סופגת במתפרצות. מין סוג של אובר מוטיבציה שהופך לחרב פיפיות.
בינתיים זה עובד, אפילו מצוין, אבל התחלות משחקים רעות הן לא דבר חיובי באופן כללי. גם במשחק העונה מול מכבי ת"א זה התחיל רע עבור בלבול, רע מאוד, ולמרות שהיה קאמבק שהחזיק כמעט עד השנייה האחרונה היה ברור שיש בעיה במחצית הראשונה. יש רק 10 קבוצות באירופה עם הבדל כה גדול, כמו של חיפה, בין המחציות, והקבוצות האלה הן לא איאקס או באיירן, שהוזכרו בהתחלה (הן כובשות בכל פרק זמן אפשרי) אלא בעיקר קבוצות נחותות בליגות שלהן ממזרח אירופה.
מכבי חיפה עושה יופי של דברים במחצית השנייה. מצד אחד, ההבדל העצום בין חלקי המשחק יכול לפגוע בה בהמשך. מהצד האחר תחשבו עד לאן היא יכולה להגיע אם תצליח לשחק אותו דבר מהדקה הראשונה.
לפנייה לכתב/ת 
