דאבוס 2020 היתה שונה: כשבעלי ההון וגרטה התחברו
הפורום הכלכלי העולמי מעולם לא היה הרמוני יותר - נראה שהשנה, יותר מתמיד, שינויי האקלים ושאר נושאים חברתיים תפסו מקום של ממש בכנס. את המתח הצפוי בין אנשי העסקים והטכנולוגיה לבין המנהיגים החברתיים החליפה תפיסת קבלה והכלה, שיצרה מפגש מוחות מרענן וחדש. CNN
בדרך כלל כשיוצאים מדאבוס התחושה היא - "האם זה היה שווה את המסע?". השנה, לדעתי, זה היה שווה. הפעם הצלחתי להבחין בכמה הבדלים משמעותיים ביותר בהשוואה לשנים הקודמות.
טראמפ בדאבוס, רגע לפני המשפט: "זמן לאופטימיות"
בלי עוגה, עם הפגנה: גרטה טונברג בת 17
ראשית, לא היו באופק משברים כלכליים דחופים שדרשו טיפול מיידי. הכלכלה בעולם משגשגת לאיטה, האבטלה נמוכה, האינפלציה נמצאת הרבה מתחת ליעדים שנקבעו, והבנקים המרכזיים הורידו באופן שיטתי את אחוזי הריבית (49 בנקים מרכזיים ביצעו 71 קיצוצים בריביות). הנושאים הכלכליים היו טכניים ולא מהותיים, כמו למשל ההשפעה של ריביות שליליות בהגדלת הסיכון של המשקיעים בחיפוש אחר תשואות.
אתם מבינים למה אני מתכוון: שום דבר שאנשים עם קצת היגיון צריכים להיות מוטרדים בגללו. וכך, נותר זמן פנוי לעסוק בנושאים כמו שינויי אקלים.
הגענו עם הצהרות ענק, תחילה של בלקרוק, שהכריזה שהיא מתחילה להיפטר ממניות הפחם שלה, ואחר כך של מיקרוסופט, שהתחייבה להפסיק (בקרוב מאוד) את השימוש שלה בפחם. הבטחות גדולות בנושאים הגדולים ביותר.
_b.jpg "ריצ'ארד קווסט, פרשן ה-CNN (צילום: ירון ברנר)")
אבל מה שבלט בעיניי יותר מכל, היה ההבדל באנשים שלקחו חלק בכינוס, והאופן שבו הם חברו זה לזה. בצד אחד היו אנשי העסקים והיזמים, בעלי ההון והמשקיעים, שהתערבבו עם מנכל"י טכנולוגיות שחיפשו מימון. בצד השני היו המנהיגים החברתיים, שבראש מעייניהם השמירה על הטבע, פרטיות בעולם דיגיטלי, פער מגדרי, בעיות עולם שלישי מתפתח, וכמובן - שמירה על הסביבה.
במבט ראשון ניתן היה לחשוב שמדובר בשתי קבוצות שלא יתחברו לעולם. שמן ומים. זה לפחות מה שאני חשבתי תמיד.
טעיתי. הם מצאו המון נושאים משותפים לעסוק בהם. אנשי טכנולוגיה ומשקיעים גילו עניין רב בנושאי פרטיות בעולם דיגיטלי, ובהעצמה של אוכלוסיות עניות בעולם (תוך כדי ניסיון השתלטות על חלקים מהשוק), והמנהיגים החברתיים הראו שהם אוהבים טכנולוגיה, ומזהים את הכוח שלה - בתנאי שהיא מנוטרת כראוי - לשפר את איכות החיים.
מפגש המוחות הסתייע בזכות העובדה שרוב המשתתפים היו מתחת לגיל 40, וכאלה המחזיקים בתפיסות קבלה והכלה, השונות בתכלית מאלה של בני הדור המבוגר יותר.
שני השחקנים הראשיים בדאבוס לא יכלו להיות שונים יותר זה מזה הן בגיל והן בתפיסת העולם. הנשיא טראמפ, שהגיע בתחבורה משולבת של מטוס סילון, מסוק ולימוזינה, פרץ אל תוך הפורום ביום שלישי, כשהוא מלווה במשלחת רבת משתתפים. המסר שלו לנציגים בכינוס היה שהכל יהיה בסדר. אנחנו נפתור את כל הסיפור של הסביבה, ותפסיקו להיות כל כך עגמומיים. גרטה טונברג, שהגיעה ברכבת, היתה נחושה להוכיח את המשתתפים בדאבוס, ולנזוף בהם על השתיקה, על אי מילוי ההבטחות ועל הגרוע מכל - אמירות ריקות מתוכן.
טראמפ, עם שימוע ההדחה שלו בוושינגטון, פזל בחצי עין לעבר הבייס שלו ולעבר המסרים של קמפיין הבחירות. לטונברג, שהאג'נדה שלה פשוטה הרבה יותר, לא היה איכפת כלל מפוליטיקה ומפלגות. זה היה מפגש בין הכוח שאי אפשר לעמוד בפניו לבין האובייקט שלא ניתן להזזה. נדמה היה שעוד רגע יעופו ניצוצות. אבל זה לא קרה, והפורום כולו התנהל כמעט בהרמוניה.
הבחנתי גם שיותר חברות קיימו פאנלים בטיילת - שיחות רציניות בנושאים חברתיים, טכנולוגיים וסביבתיים - מה שבעצם גרם להרחבת לוח הדיונים של הפורום הכלכלי העולמי.
דאבוס 2020 תרשם כשנה שבה משהו השתנה. אנחנו לא יודעים להגיד בוודאות מה זה היה, או האם מדובר בשינוי קבוע. זה פשוט הרגיש שונה. מדובר בארגון בן 50, שסופג ביקורת קבועה על כך שהוא מיועד לאליטות בלבד, ושדמות המפתח בו, קלאוס שוואב, הוא כבר בשנות ה-80 לחייו. העובדה שהוא מסוגל להציג שינוי כיוון כזה איננה מבוטלת כלל. עכשיו רק צריך לראות אם זה יישמר.
תרגום: לילית וגנר
התרגום באחריות ynet
לפרשנויות נוספות לדיווחים בלעדיים ולסיקור המלא מהפורום הכלכלי העולמי https://edition.cnn.com/specials/business/davos
לפנייה לכתב/ת 
