לראשונה: מטפלת זרה קיבלה מעמד תושב על סמך הקשר עם משפחת המטופל

רוטשל מנדל, מטפלת סיעודית בת 50 מהפיליפינים, מעולם לא התחתנה ואין לה ילדים או בני משפחה עימם היא נמצאת בקשר. עד לפני חמש שנים היא הייתה המטפלת המסורה של מיכאל גבאי ז"ל, נכה צה"ל שבו טיפלה במשך 13 שנה. היא הפכה לחלק בלתי נפרד ממשפחתו, ואתמול (שני) לאחר מאבק ארוך, הוענק לה מעמד תושבות בישראל על סמך הקשר עם משפחתו של מיכאל.

רוטשל מנדל ומיכאל גבאי

על פי נוהלי רשות האוכלוסין וההגירה ניתן להאריך את רישיון השהייה של עובד זר כל עוד הוא ממשיך להיות מועסק אצל אותו מטופל סיעודי. עם זאת, עם פטירת המטופל על העובד לשוב לארצו, אלא אם יש טעמים הומניטריים מיוחדים שבגינם ניתן להאריך את שהייתו, אך זאת רק במקרה שבו הוא מועסק בישראל פחות מ-13 שנה.

במקרה של רוטשל, לאחר פטירתו של מיכאל, רשות האוכלוסין וההגירה ביטלה את אישור העבודה שלה והתכוונה לגרשה מאחר שלא עמדה בקריטריונים הנדרשים, אך היא ערערה על ההחלטה, ובני משפחתו של גבאי עמדו לצידה בהליך.

לאחר מאבק ממושך, קיבל אתמול בית המשפט המחוזי בירושלים את הערעור, ובפסק דין תקדימי קבע כי "מדובר במקרה ייחודי שבו קיימת התגייסות כנה ואמיתית למען המערערת וראייתה כבת משפחה לכל דבר ועניין. בין המערערת לבין משפחתו של המנוח נרקם קשר ייחודי ושונה, שהוא חריג ויוצא דופן. מדובר בקשר קרוב עם האלמנה שנותרה לבד ובקשר של יחסי אח-אחות עם ילדי המנוח והאלמנה, כאשר הבן הצעיר גדל למעשה עם המערערת".

עו"ד תומר ורשה(צילום: אנטון מיסלאבסקי)

"אין לי הורים לחזור אליהם הביתה", מסבירה רוטשל את רצונה להישאר בישראל. "אני לבד, וגם אין שום סיכוי שיהיו לי בן זוג וחברים בפיליפינים, כי הקדשתי את עצמי למעסיק שלי ולמשפחתו האהובה. אני אוהבת אותם כמו משפחה והתייחסתי אליהם כך. כל החיים שלי בישראל - המשפחה שלי, החברים שלי, החוויות שלי, הרגשות שלי. בפיליפינים אין לי כלום".

אושרה, אלמנתו של מיכאל, סיפרה כי עבורה רוטשל היא כמו בת נוספת, חברת אמת ושותפת סוד. "היא חלק בלתי נפרד ממני ואני לא יכולה לתאר לעצמי את חיי בלעדיה. אני חבה לה רבות על הטיפול המסור בבעלי".

עו"ד תומר ורשה, מומחה להגירה ומעמד שייצג את המשפחה, מסר כי "זו בשורה גדולה ותקדימית בשם בית המשפט לטובת האנושיות וההומניות, שרואה גם את העובדים הזרים כבני אדם ולא כמכונות. יש כאן בשורה למשפחות הישראליות שרוצות בטובת המטפלים הסיעודיים הוותיקים, שמקריבים את חייהם, את משפחותיהם ואת עתידם, והכל בכדי לשרת, לטפל ולהקל על קשישים ונכים ישראלים ולשמירה על כבודם ורווחתם".