"קובי היה המלך": אלפי אנשים הגיעו להתאבל בסטייפלס סנטר
דיווח מיוחד מלוס אנג'לס: בצל טקס הגראמי שהתקיים באותה שעה באולם הביתי של הלייקרס, אוהדים מכל רחבי האזור הגיעו כדי לחלוק כבוד אחרון לבראיינט: "הוא היה סמל, מודל לחיקוי. קשה לנו לקלוט ולעכל"
קובי בראיינט - אגדה שהייתה באמת
לברון נפרד: "מבטיח שאמשיך את המורשת שלך"
ב-NBA המשיכו עם המחוות לבראיינט, פול לא שיחק
נדחה המשחק בין הלייקרס והקליפרס
דיווח מיוחד מזירת מותו של בראיינט
המחוות המרגשות של שחקני ה-NBA לקובי
ג'יאנה בראיינט בת ה-13 נהרגה יחד עם אביה קובי
"הטייס איבד שליטה, המסוק התרסק על צלע ההר"
אלפי אנשים מכל רחבי לוס אנג'לס ומחוצה לה הגיעו לאיזור כדי לצפות במקום בו נהרג בראיינט, השחקן האגדי של הלייקרס. חלקם הגיעו לבושים בחולצות הלייקרס עם שתי הגופיות שלבש, 8 ו-24. הם עמדו מסביב במרכז קניות סמוך וליד הבתים המשקיפים אל הגבעות משם עלה עשן סמיך גם כמה שעות לאחר שהמסוק התרסק לו. הם עמדו שם, אוחזים בטלפונים הניידים שלהם, מצלמים את תמרות העשן האחרונות שעולות מהמסוק שעל הגבעות שממול. בנס לא קרה אסון גדול יותר והמסוק לא התרסק על הבתים או מרכז הקניות במקום.
סצנת האבל המשיכה בסטייפלס סנטר בדאון טאון לוס אנג'לס, המקום ששימש כביתו השני של ברייאנט ושבדיוק באותו היום נערך בו טקס הגראמי. משטרת לוס אנג'לס ביקשה מהקהל להמנע מלהגיע לסטייפלס סנטר. הם ידעו שבעוד שעות ספורות יתחילו להגיע לשם כל המוזמנים לטקס. מעריצים נוהגים תמיד להגיע לאזור לקראת הטקס, לנסות לראות את הזמרים האהובים עליהם אבל הפעם נראה שלאיש לא היה איכפת לצפות בביונסה או ליידי גאגא. הם הגיעו כדי להרגיש קרובים לקובי ולחלוק את הכאב עם עוד אוהדים.
מדהים היה לראות אלפי אנשים, נשים וגברים, אפרו-אמריקאים, מקסיקנים, סינים, קוריאנים וישראלים שלכאורה אין להם שום מכנה משותף, עומדים שם ביחד ומתאבלים. הלייקרס היה תמיד החוט המקשר בין הקהילות הרבות של בני לאומים שונים המתגוררים באל.איי. יותר מכל ספורט אחר, כדורסל היה מאז ומתמיד המשחק האהוב על תושבי העיר והלייקרס הייתה הקבוצה הנערצת.
רחבת הסטייפלס סנטר נראתה כמו חנות פרחים שמכרה בעיקר פרחים ובלונים בצבעי סגול וצהוב, והיו שם גם עשרות נרות זיכרון. המעריצים של קובי הגיעו לשם לאחר שרוקנו את כל הפרחים. אחר כך הם עמדו ממול ערימות הפרחים, הבלונים והתמונות של קובי ברייאנט מחייך את חיוכו המפורסם. הם הניחו את התמונות עליהן כתבו מילות פרידה: "נוח על משכבך בשלום קובי, אנחנו אוהבים אותך" וגם "לא נשכח אתכם, קובי וג'יאנה".
"אנחנו באבל כאילו איבדנו בן משפחה"
הקהל שהתאסף במקום התאבל בשקט על לכתו של הגיבור שלהם. בחור גדול ואימתני עם כובע של הלייקרס על ראשו נראה על סף דמעות. זהו ג'מאל (30), שהגיע לבוש בחולצה הנושאת את התמונה של בראיינט. שלושת החברים שלו לבשו גופיות של הלייקרס. "אני שבור לחלוטין. קובי היה המלך", אמר ג'מאל. "אני מכיר אותו מאז שאני זוכר את עצמי. גדלתי כשצפיתי במשחקים שלו. היה לו חלק גדול בחיי למרות שבכלל לא הכרנו. בשבילנו, הקהילה האפרו-אמריקאית, הוא היה סמל, יכולנו להסתכל עליו כמודל לחיקוי. אין לנו הרבה אנשים כמוהו בקהילה השחורה, אנשים שבאמת אפשר להעריץ שאתה רוצה שהילדים שלך יגדלו להיות כמוהם. לכן זה כל כך קשה לנו לקלוט ולעכל. תמיד אמרתי לילדים שלי: 'תסתכלו על קובי, תלמדו ממנו'".טריי (27) מוסיף: "תשאלי כל אחד בקהילה שלנו והוא יגיד לך שהוא מעריץ את קובי. הוא היה שחקן חרוץ, תמיד היה מגיע בזמן לאימונים, הביצועים שלו היו מדהימים, אם קובי שיחק, זה תמיד היה מלהיב ומרגש. הייתי פה כשהייתה תהלוכת הניצחון של הלייקרס, קובי נראה כל כך מאושר".
"אנחנו מגיעים עכשיו מקלבאסס", אומר דרק יוז כשלצידו עומדת אשתו אליסיה "אנחנו גרים בוואלי, לא רחוק מקלבאסס. שמעתי בבוקר שהתרסק מסוק באזור אבל לא היה לי מושג שקובי היה עליו. נסענו ביחד לארוחת בוקר במסעדה וכשיצאנו משם כבר שמעתי שקובי נהרג. היינו לא רחוקים מאזור התאונה, הגענו לשם תוך כמה דקות וכבר היו שם המונים. החלטנו להגיע גם לכאן כי אנחנו מעריצים גדולים של קובי. הגעתי כמעט לכל משחק של הלייקרס. אנחנו באבל כאילו איבדנו בן משפחה. קובי היה כל כך אהוב שאפילו אהבו אותו אוהדים של קבוצות אחרות".
אישה בשנות ה-60 לחייה שלא הייתי חושדת בה שהיא צופה נלהבת של כדורסל מגיעה לאזור בו נערמים פרחים ומוסיפה את הזר שלה. היא עומדת שם בשקט כמו נושאת תפילה. היית מעריצה של קובי? אני שואלת אותה.
"לא ראיתי אף פעם משחק שלו", היא מודה. "אבל כן, הייתי מעריצה גדולה שלו. הוא תרם לבית הספר בו אני מלמדת והיה מנטור של הילדים בקבוצת הכדורגל באזור מגוריי באורנג' קאונטי. הוא הקדיש הרבה מזמנו ולא רק מכספו עבור הילדים האלו. אני יכולה להגיד לך בוודאות שהוא שינה את חייהם. ראיתי כמה שהם היו מאושרים כשהוא בא לבקר אותם והתעניין בהם. הם הרגישו שאיכפת לו. הוא הצטלם אתם, חיבק אותם ודיבר אתם. הוא היה האדם הכי מפורסם שהיה Down to earth, פשוט בחור צנוע שלא תפס מעצמו למרות שהיה כל כך מפורסם. לא תמצאי הרבה אנשים כאלו".
לפנייה לכתב/ת 
