המחדל בעיר שבה התפרץ הנגיף הסיני
בסין גובר הזעם על הרשויות בעיר ווהאן, שבה התפרץ נגיף הקורונה. לפי עדויות חדשות ווהאן הסתירה מהממשלה בבייג'ינג את היקף הנדבקים: "גרמה לקורבנות מיותרים". עובדי בית חולים לא לבשו חליפות מגן "כדי לא לעורר פאניקה" - ונדבקו. מנגד מאשימים מומחים את מדיניות השלטון: "מי שמדווח על חדשות רעות נענש, אנשים מפחדים לדבר"
ברביעי בערב הגיעו בכירי השלטון המקומי בעיר ווהאן לערב גאלה, לכבוד השנה הירחית החדשה. הם צפו בהופעות, שהתקיימו למרות התפרצות נגיף הקורונה בעיר. עשרות שחקנים ומוזיקאים הופיעו על הבמה. ההצגה נמשכה גם כשחלקם התעטשו או נשמו בכבדות. הסרטונים מההופעה כבר נמחקו מהרשת.
עוד סיפורים מהעולם בעמוד הפייסבוק של דסק החוץ
למחרת התעוררו תושבי ווהאן לחדשות מבהילות: הרשויות בעיר, שבה חיים 11 מיליון תושבים, החליטו להטיל עליה סגר. שדה התעופה בווהאן נסגר, ופעילות הרכבות והאוטובוסים הופסקה. אלפי תושבים מבוהלים נהרו לבתי החולים. העובדים בבתי החולים, שהתמודדו עם עומס אדיר, התחננו לאספקה של מסכות, חומרי חיטוי וציוד רפואי.
לא לקח זמן רב עד שהזעם התפרץ ברשת. על רקע הבהלה הגדולה, הדיווח על חגיגות בכירי השלטון המקומי הרתיח את הגולשים הסינים. הם שאלו מדוע הם חגגו במקום לטפל בנגיף או במחסור בציוד הכרחי בבתי החולים.
הנגיף ממשפחת הקורונה גבה עד כה את חייהם של יותר ממאה בני אדם. אלפים נדבקו בסין וברחבי העולם. מחשש להתפשטות הווירוס הורו הרשויות בסין על סגר של יותר מ-50 מיליון איש בווהאן ובערים השכנות במחוז חוביי. בימים האחרונות עולות שאלות רבות על התפקוד של השלטון בווהאן, והתגובה להתפרצות הנגיף בעיר.
במשך שבועיים, מ-5 עד 16 בינואר, ווהאן לא דיווחה כמעט על אף מקרה של הידבקות. באותה תקופה מאות עובדים בשלטון המקומי בחוביי התכנסו בווהאן, בירת המחוז, לשני כנסים פוליטיים גדולים שנערכים מדי שנה. רק אחרי שצוות רפואי נשלח ב-19 בינואר על ידי משרד הבריאות לחקור את התפשטות הנגיף, חומרת המצב נחשפה לציבור.
"ווהאן חייבת להחליף את ההנהגה שלה מיד!", אמר ז'אנג אופה, עיתונאי בעיתון הממלכתי "חוביי דיילי". "במסגרת הנסיבות החמורות והלא-נורמליות האלה, שמחריפות מדי יום, למנהיג הנוכחי פשוט אין את מה שדרוש כיום כדי לעמוד בשלטון". העיתונאי כתב את הדברים ברשת החברתית הסינית Weibo. הדברים נמחקו תוך זמן קצר, והעיתון שבו הוא עובד פרסם התנצלות. ז'אנג המשיך לפרסם ביקורת, מתונה יותר, נגד השלטון המקומי בווהאן ובמחוז חוביי.
"יצטערו על זה לכל החיים"
המגזין הסיני Caixin פרסם ראיונות מבתי החולים. רופאים ואחים סיפרו על הקושי האדיר בבתי החולים, על המחסור באספקה ועל התורים שלא נגמרים. העובדה שהדיווחים האלה עוברים את הצנזורה הסינית הם ככל הנראה "סימן טקטי", שמעיד על כך שהשלטון בבייג'ינג לא מרוצה מהדרך שבה טיפלה ווהאן בהתפרצות הנגיף. "במשך תקופה ארוכה הרשויות בווהאן בפירוש המעיטו בחומרת המצב, או עשו ניסיונות להסתיר אותו", אמר דאלי יאנג, פרופסור לפוליטיקה סינית באוניברסיטת שיקגו. "התברר שמדובר באחת ההחלטות הגרועות ביותר, והן (הרשויות) יצטערו עליה לכל ימי חייהן".
ראש העיר ווהאן, ז'ו שיאנוואנג, התראיין אתמול לתחנה הממלכתית CCTV והגן על התנהלותו. בראיון יוצא דופן הוא הציע את התפטרותו בגלל ההחלטה להטיל סגר על העיר, ולא בגלל תגובה איטית להתפרצות הנגיף. הוא אמר שהרגולציות בסין מנעו מהשלטון המקומי לחשוף במהרה את המידע על הנגיף. "כבכיר בשלטון המקומי אני יכול לחשוף את המידע רק אחרי שאני מקבל אישור", אמר ז'ו. "הרבה אנשים לא מבינים את זה". במחלקת יחסי הציבור של מפלגת השלטון בווהאן לא ענו לשיחות טלפון אתמול והיום. בנוסף כיבו עובדי המחלקה את מכשירי הפקס.
גורמים במערכת הבריאות הסינית הודיעו לארגון הבריאות העולמי על הווירוס החדש ב-31 בדצמבר. ב-8 בינואר הוא הוגדר כחלק ממשפחת הווירוסים קורונה. ב-12 בינואר חוקרים סינים העבירו לארגון הבריאות העולמי מידע על ההרכב הגנטי של הנגיף, וזכו לשבחים על השקיפות ועל התגובה המהירה. בניגוד לאותם חוקרים ועדת הבריאות בווהאן לא דיווחה על אף מקרה הידבקות בין 5 ל-10 בינואר, וכן בין 12 ל-16 בחודש.
באותם ימים כבר החלו ההכנות לאירועי השנה הירחית השנה בסין – תקופה שבה מיליוני סינים עוברים דרך ווהאן, נתיב תחבורתי מרכזי, ומאות מיליוני סינים יוצאים לחופשות בארצם וברחבי העולם. לפי תלונה שהוגשה לאחרונה למשרד הבריאות הסיני, במהלך אותה תקופה אמרה ועדת הבריאות בווהאן לרופאים שאין להם אישור לדווח על הנגיף החדש – מה שאפשר לאנשים שנדבקו להסתובב בחופשיות במקום להישלח לבידוד. "הטיוח של ועדת הבריאות המוניציפאלית בווהאן גרם לקורבנות מיותרים!", נכתב בתלונה, שלפי הדיווחים הייתה של רופא מקומי.
מתנדב שסייע באיסוף התרומות לבתי החולים בווהאן טוען שהרופאים והאחים סיפרו לו שבתחילת ינואר, רבים מאלו שטיפלו במאושפזים נדבקו בנגיף וחלו. הם הודיעו על כך, אך לא נעשה יותר מדי. במשך שבועות, מספר המתנדב, לצוות הרפואי לא הייתה הגנה מתאימה. גם עכשיו אין מספיק ציוד בבתי החולים, וחלק מהעובדים משתבשים בשקיות זבל ובבקבוקי פלסטיק כדי להכין מסכות וחליפות מגן מאולתרות.
"כשגילינו לראשונה שהנגיף יכול לעבור בין בני אדם ראש בית החולים שלנו, היו"ר והמחלקה הרפואית ישבו וצלצלו בלי הפסקה לממשלה העירונית ולוועדת הבריאות", מעידה אחת האחיות, שחלתה ונלקחה לבידוד, במכתב שפרסם המתנדב. "הם אמרו שאנחנו עדיין לא יכולים ללבוש ביגוד שיגן עלינו, בגלל שזה עלול לעורר פאניקה".
המומחים אומרים שלא כל האשמה מוטלת על הרשויות המקומיות. הם מציינים שעובדי השלטון המקומי יכולים להיענש אם ידווחו על "חדשות רעות" לשלטון בבייג'ינג. בגלל היחס הנוקשה של ממשלת סין, היעדר השקיפות והצנזורה, משברים כמו נגיף הקורונה עלולים להיחשף באיחור לציבור, כשכבר מאוחר מדי.
ג'ון יסודה, פרופסור מאוניברסיטת אינדיאנה שחוקר את הפוליטיקה הסינית, אומר שהנטייה של בייג'ינג היא להטיל על גורם ספציפי את האשמה על כישלון מסוים – במקום להתייחס לכישלון כסימפטום שמעיד על בעיה רחבה יותר. זאת הסיבה, אומר יסודה, שגם בכירים בשלטון המקומי מהססים כשהם צריכים לדווח על בעיה מסוימת.
החרדה מהתפשטות הנגיף מזכירה את הבהלה בסין בסוף 2002 ובתחילת 2003, כשבמדינה התפרץ נגיף הסארס. סין ספגה אז ביקורת גדולה ברחבי העולם על התגובה האיטית להתפשטות הנגיף. גם כשהסארס הפך לבעיה עולמית סין הסתירה מידע ופרסמה דיווחים שקריים על מספר הנדבקים. חולים הועברו באמבולנסים לבתי מלון, כדי שמומחים מארגון הבריאות העולמי לא יבדקו אותם.
הפעם התגובה של הממשלה הסינית מהירה יותר. יש סימנים שהשלטון בבייג'ינג יעניש את הבכירים בווהאן, ויטיל עליהם את האחריות על המשבר. הממשלה הסינית קראה בשישי לאנשים שנתקלו בטיוח ובליקויים אחרים להתלונן על כך. השלטון הבטיח שיתייחס לתלונות ברצינות.
ארה"ב קראה היום לסין להגביר את שיתוף הפעולה עם הרשויות הבינלאומיות. "אנחנו דורשים מסין יותר שיתוף פעולה ויותר שקיפות", אמר שר הבריאות האמריקני אלכס אזאר. ארגון הבריאות העולמי הודיע שסין אישרה למומחים של הארגון להגיע למדינה בהקדם.
ינז'ונג הואנג, חוקר במועצה ליחסים בינלאומיים, מאמין שהרשויות בסין למדו מהמחדל של 2002. עם זאת הוא מציין שהעובדה שבמשך תקופה ארוכה הציבור לא קיבל את כל המידע על הנגיף מעידה על בעיות גדולות במדיניות השלטון של שי ג'ינפינג. לדבריו בגלל ריכוז הסמכויות של הממשלה בבייג'ינג "אנשים מפחדים לדבר. ומסרבים לחלוק מידע בעל ערך".
שיאה, פנסיונר בן 63, מתאר את המציאות הקשה בבתי החולים בווהאן. בליל חמישי הוא חיכה עם אשתו החולה בתור לבדיקת CT, ביחד עם עוד מאה תושבים מבוהלים. שיאה לא מבין מדוע מספר העובדים בבית החולים קטן כל כך. הוא אמר שראה אחות תשושה מתעלפת. כשחזר הביתה גלש באינטרנט, וקרא שהרשויות מבקשות מאנשים חולים להישאר בבית ולא להגיע לבתי החולים העמוסים.
"אני מרגיש ממש חסר אונים. מי הולך לייעץ לנו? אין לי חברים שעובדים בבתי החולים", אומר שיאה. לנוכח הרחובות השוממים בווהאן, והמדפים הריקים בבתי המרקחת, שיאה מתמלא בחרדה. הוא מתפלל שהעזרה הקריטית תגיע בקרוב. "אנשים מקווים שהממשלה תפעל במקום רק לדבר. אני סומך עליה", הוא אומר.
לפנייה לכתב/ת 
