מיליון מקומות עבודה והשקעה בתשתיות: כך ייצאו הפלסטינים לעצמאות כלכלית
תוכנית המאה של טראמפ מציגה חזון שאפתני למשק הפלסטיני ומגובה בתוכנית מפורטת למימושו. בין היעדים הכפלת התמ"ג - אבל גם השקעה של 28 מיליארד דולר לא בהכרח קונה שלום. ניתוח
מזרח תיכון חדש, בהיבט הכלכלי: ההכרזה על תוכנית המאה של ממשל טראמפ לשלום שלשום (ג') לוותה בפרסום המסמך הכולל שלה, שבו הוקדש חלק משמעותי לחזון שאפתני במיוחד להזניק את הכלכלה הפלסטינית. אמנם יריית הפתיחה לפן הכלכלי של התוכנית ניתנה במהלך יוני 2019 בסדנה שנערכה בבחריין, אך אז היא זכתה לתגובות צוננות למדי בעולם הערבי.
המפות, הגבולות, הפליטים: תוכנית טראמפ במלואה
"עסקת המאה" הוצגה: מדינה פלסטינית על-תנאי, שבירתה במזרח ירושלים
תושבי ואדי ערה והמשולש: "נקריב את חיינו וניאבק נגד עסקת המאה"
המסמך המלא והמפורט של התוכנית הכלכלית מדגיש כי הפתרון המדיני לא יוכל להתממש ללא השקעה מסיבית בכלכלה ובהון האנושי הפלסטיני. בהיבט זה ניכר כי מעצבי התוכנית האמריקנית עשו רבות במסגרת החזון הכלכלי כדי ללכת לקראת הפלסטינים (וכן המדינות השכנות) - ולהציע להם שורה של פרויקטים משמעותיים. זאת במטרה לרתום אותם לתוכנית, או לפחות לנסות להפיס במידת מה את תחושת המרירות מהחלקים המדיניים, שלטענת הפלסטינים מוטים בבירור לצד הישראלי.
כך, למשל, בסוגיה הרגישה של ירושלים, התוכנית הכלכלית מאפשרת לפלסטינים דריסת רגל קבועה וברורה. במסגרת התוכנית, על ישראל להקצות לפלסטינים "אזור תיירות מיוחד" בעטרות, שיהפוך למרכז מסחרי-תחבורתי במטרה לסייע לתיירים המוסלמים ולהקל עליהם את הגישה למקומות הקדושים בעיר העתיקה.
ישראל תהיה מחויבת להקים מנגנון משותף עם הפלסטינים, כך שחלק מהעלייה הצפויה בהכנסות התיירות בירושלים יועבר לקופת המדינה הפלסטינית העתידית. זוהי רק דוגמא אחת לסוכריות הכלכליות שמציע ממשל טראמפ לפלסטינים, במטרה לשכנעם לתת ידם לתהליך.
שדרוג תחנת הכוח ואי מלאכותי
רוב הפרויקטים הכלולים בתוכנית כבר הועלו בצורה כזו או אחרת בעבר במשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית מאז הסכמי אוסלו (כמו "המעבר הבטוח", שיחבר בין הגדה המערבית לרצועת עזה) או בפורומים אחרים (כמו, למשל, רעיון הקמת האי המלאכותי מול חופי עזה). עם זאת, הצגת הפרויקטים הללו במסגרת התוכנית, עם פירוט של לוחות זמנים והיקף המימון, יוצר תחושה כי האמריקנים עשו מאמץ לרדת לפרטים הקטנים ולהדגיש את ההיבטים הפרקטיים של התוכנית.
ההתרשמות היא כי אנשי הממשל שהיו מעורבים בנושא אכן מגיעים מרקע עסקי, כמו הנשיא דונלד טראמפ בעצמו, והשתדלו להניח יסודות ברורים למימוש החלק הכלכלי - כמו מיקומים ספציפיים של הפרויקטים המוצעים, לוחות זמנים, מקורות המימון וסוגיו.
מימוש התוכנית הכלכלית מותנה, כמובן, בהסכם המדיני בין הצדדים. התגובות הנזעמות בצד הפלסטיני מעידות כי יישומה של התוכנית אינו על הפרק. עם זאת, אם באופן תיאורטי ניתן היה לנטרל את ההיבט המדיני, מבחינה כלכלית מרבית הפלסטינים היו חותמים על חלקים נרחבים בה, שכן היא נוגעת בנקודות העיקריות המונעות מהפלסטינים להשיג משק בעל יסודות בריאים ויציבים לייצור צמיחה. בהקשר זה, התוכנית מציבה יעדים ברורים להשגה. לדוגמא: העלאת תרומת הייצוא הפלסטיני לתוצר המקומי הגולמי מ-17% כיום ל-40% עם השלמת מימושה בתוך עשור; או העלאת חלקה של ההשקעה הזרה הישירה בתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) הפלסטיני מ-1.4% ל-8%.
בהתאם, הוצבו יעדים ברורים בתחום החשמל והמים בתחומי המדינה הפלסטינית העתידית. במגזר האנרגיה, התוכנית מציעה פרויקט ספציפי לאחת הבעיות הקשות ביותר המעיקות על רצועת עזה - תחנת הכוח. לפי תוכנית המאה, בשדרוג תחנת הכוח של עזה יושקעו כ-590 מיליון דולר (חלק מהסכום במענקים). הפרויקט, שיבוצע בשני שלבים, יעלה את כושר התחנה בכ-470 מגה-ואט - דבר שיאפשר, מצד אחד, לפתור את מצוקת החשמל של תושבי רצועת עזה; ומצד שני, יאפשר יצירת מקומות עבודה חדשים.
סוגיה מעניינת נוספת היא נמל הים של עזה: לפי התוכנית, חמש שנים לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לפלסטינים תחל בניית אי מלאכותי מול חופי הרצועה, שבו יוקם נמל ימי, וכן הקמת שדה תעופה שיוכל לשמש מטוסים קטנים.
הכלכלה, המשאב האנושי והממשל
מטרת התוכנית הכלכלית היא "להעצים את העם הפלסטיני" כדי ליצור "חברה משגשגת ותוססת". היא כוללת שלוש יוזמות שיסייעו לחיזוק שלושה יסודות של החברה הפלסטינית: הכלכלה, המשאב האנושי והממשל. ההשקעה המוערכת בתוכנית מגיעה לכ-50 מיליארד דולר במשך תקופה של 10 שנים. בתום עשור זה היעד הוא להכפיל את התמ"ג הפלסטיני (מ-14 מיליארד דולר לכ-33 מיליארד דולר), ליצור כ-1.3 מיליון מקומות תעסוקה לפלסטינים וכן לצמצם את שיעורי האבטלה והעוני בחברה הפלסטינית בכמחצית.
יוזמה אחת נועדה לשחרר את הפוטנציאל הכלכלי של הפלסטינים, בין השאר, באמצעות פיתוח נושא זכויות היוצרים, לחימה בשחיתות והשתלבות המשק הפלסטיני בשוקי ההון העולמיים. שלב זה יכלול רפורמות במדיניות של הממשלה הפלסטינית ביחד עם השקעה מסיבית בתשתיות, כדי לשפר את סביבת העסקים בשטחי המדינה הפלסטינית. שלב זה אמור להגביר את גישת המגזר הפלסטיני להון ולפתוח את הגדה המערבית ורצועת עזה לשותפי הסחר האזוריים המובילים (ישראל, מצרים, ירדן), במטרה להגביר את הצמיחה והפעילות הכלכלית של השוק הפלסטיני.
היוזמה השנייה נועדה לאפשר לפלסטינים לממש את השאיפות שלהם באמצעות חשיפתם לטכנולוגיה מתקדמת. הדבר ייעשה באמצעות תוכניות חינוך והכשרה מיוחדות. שלב זה מיועד לפתח את מערכת החינוך הפלסטינית "ולאפשר לסטודנטים הפלסטינים להגשים את היעדים האקדמיים שלהם ולהכין אותם לקראת קליטתם בכוח העבודה". בין השאר, יוענקו לפלסטינים מענקים בשווי של חצי מיליארד דולר להקמת אוניברסיטה חדשה.
שלב זה ישים דגש גם על שדרוג משמעותי של מערכת הבריאות המקומית בהשקעה של כ-900 מיליון דולר; וכן על חיי הפנאי של הפלסטינים במטרה לשפר את איכות חייהם. בין השאר, היעדים של יוזמה זו כוללים העלאת שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה מ-20% ל-35%, וכן הכנסת אוניברסיטה פלסטינית אחת לפחות לרשימת 150 האוניברסיטאות הטובות בעולם.
היוזמה השלישית נועדה לשפר את הממשל הפלסטיני באמצעות חיזוק המגזר הציבורי, כך שיוכל להציע שירותים טובים יותר לאזרחים, וכן באמצעות עידוד צמיחתו של המגזר הפרטי. במסגרת זו, יבוצעו רפורמות במערכת החקיקה הפלסטינית, כך שתהיה מוטת צמיחה ותעודד השקעות פרטיות זרות וייצוא.
מחכים לתרומות
מטבע הדברים, עיקר ההשקעה תבוצע במשק הפלסטיני עם כ-28 מיליארד דולר במהלך עשור. מגזר התחבורה הוא הסעיף המוביל מבחינת ההשקעות במדינה הפלסטינית העתידית עם כ-6.5 מיליארד דולר. הסעיף העיקרי, שמוערך בכחמישה מיליארד דולר, כולל את החיבור בין רצועת עזה לבין הגדה המערבית.
למרות הדגש על השוק הפלסטיני, התוכנית קובעת כי ללא השקעה במדינות השכנות, סיכויי ההצלחה שלה נמוכים - ולכן למצרים, לירדן וללבנון מובטחת השקעה כוללת של כ-23 מיליארד דולר. בשתי האחרונות ההשקעה נועדה בעיקר לממן את השתקעות הפליטים, וכן לעודד פעילות מסחרית כדי להיות חלקים מהדיבידנדים הכלכליים של המהלך.
בין השאר, התוכנית קוראת להקמת אזור סחר חופשי בין ירדן לבין המדינה הפלסטינית, כשהייצוא לשווקים בחו"ל יבוצע באמצעות שדה תעופה בשטח ירדן. בנוסף, באישור ירדני יוקצה לפלסטינים שטח מיוחד בנמל הים של עקבה לניהול פעילותם המסחרית מול שווקי העולם, בדומה לשטחים שאמורה ישראל להקצות לפלסטינים בנמלי הים של חיפה ואשדוד.
חלקו של המגזר הפרטי במימון התוכנית יגיע לכ-11.6 מיליארד דולר. ההלוואות והמענקים הכלולים בתוכנית יהיו באחריות בנק פיתוח רב צדדי, שישחרר את הכספים בהתאם לקריטריונים ברורים - ניסוח עדין שנועד למנוע טעויות שנעשו בעבר במימון פרויקטים ברשות הפלסטינית והיו נגועות בשחיתות ובחוסר שקיפות. האמריקנים בונים על תרומה נדיבה למימון של מדינות המפרץ, ובראשן סעודיה. עם זאת, התגובות הפושרות מריאד והצרות הפנימיות בממלכה אינן מעידות על התלהבות רבה להירתם למיזם הזה של ממשל טראמפ.
הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com
לפנייה לכתב/ת 
