חדשות האקדמיה: לימודי בריאות בעלי חיים

מסלול בריאות בעלי חיים במכללה האקדמית תל-חי

המכללה האקדמית תל-חי פותחת מסלול ייחודי במסגרת החוג למדעי החי, הממוקד בבריאות בעלי חיים, כחלק מהתואר הראשון במדעי החי. מטרת המסלול להקנות לבוגרי תואר ראשון במדעי החי ידע וכלים יישומיים בנושאים רחבים הקשורים בבריאות בעלי חיים, הכוללים, בין היתר, רווחת בעלי חיים ובריאותם, ביצוע מחקר ביו-רפואי לחקר מחלות בבעלי חיים ובאדם, ממשק ושמירה על בריאות חיות משק, בעלי חיים בבר ובעלי חיים מלוויי אדם, ופיתוח מחשבה קלינית.

חוג ייחודי במכללת האקדמית תל חי(צילום: המכללה האקדמית תל-חי)

במכללה האקדמית אמרו כי הידע והכלים שירכשו בוגרי החוג יאפשרו להם להשתלב בארגונים, חברות ומכוני מחקר העוסקים בבעלי חיים ויכינו אותם בצורה מיטבית להגשת מועמדות לקבלה לבתי ספר ללימודי ווטרינריה בארץ ובעולם.

בין הקורסים שילמדו במסלול: אנטומיה וטרינרית, אנטומיה טופוגרפית, מחלות עיקריות בכלבים וחתולים, מבוא לפרמקולוגיה, פתופיזיולוגיה, פרזיטולוגיה, וירולוגיה, מיקרוביום בבריאות ובחולי, גידול מעלי גירה קטנים, גידול בקר במערכות טבעיות ואינטנסיביות, מודלים אנימליים לחקר מחלות, גידול חרקים, ממשק בעלי חיים בטבע, השבה לטבע ושמור מינים, וניהול פינות חי וגני חיות.

"מסלול הבריאות לבעלי חיים יאפשר לסטודנטים להיחשף לנושא בריאות בעלי חיים כבר בתואר הראשון ולהיות אטרקטיביים יותר ומוכנים יותר ללימודי ווטרינריה בארץ ובחו"ל", מסביר ד"ר רואי גוטמן, ראש החוג למדעי החי. "רווחת בעלי חיים, בריאותם וסוגיות הקשורות במחקר ביו-רפואי ובתפר שבין בני אדם - משק - וסביבה הם נושאים המצויים בחזית המחקר בבריאות בעלי חיים והאדם ושמירת טבע. כמו כן, בשנים האחרונות ישנה עלייה משמעותית בתחלואה במחלות זואונוטיות - העוברות מבעלי חיים לאדם, וישנם שינויים בתחלואה של בעלי חיים עקב האתגרים של התקופה המודרנית, כמו למשל תופעת העיור. בוגרי המסלול לבריאות בעלי חיים ירכשו ידע וכלים להבנה וטיפול בסוגיות אלו. יתרה מכך, עבודה עם בעלי חיים אינה מצטמצמת לחיות משק, חיות מחמד וחיות בר, היא גם עולה במחקר הביו-רפואי ובתעשיית התרופות - תחום הזקוק לעובדים מיומנים".

הלימודים במסגרת החוג למדעי החי(צילום: המכללה האקדמית תל-חי)

במסגרת המסלול החדש שיחל לפעול בשנת הלימודים תשפ"א, חנך לאחרונה החוג למדעי החי, במכללה האקדמית תל-חי מעבדת חי אשר מתמקדת במחקר של מחלות העוברות מבעלי חיים אל האדם דרך הסביבה ושמה דגש על ניטור מחלות אלה בחיות בר ובמקורות המים המצויים בצפון הארץ. המעבדה מצוידת באמצעים מודרניים למחקר שכזה הכוללים: מנדף לחומרים ביולוגים, מערכת הדמיה דיגיטלית, חדר בדיקה לדוגמאות מן החי, מכשור לאבחון מולקולרי (גנטי).

100 שנה למכללה הדתית הראשונה למורים

במכללת הרצוג חגגו השבוע 100 שנה להקמת בית המדרש למורים מזרחי. בית המדרש למורים מזרחי נקרא בעבר על שם מנהלו הראשון, הרא"מ ליפשיץ.

מכללת הרצוג חוגגת 100 שנה(צילום: מכללת הרצוג)

חגיגות שנת ה-100 נפתחו בערב עיון בנושא "המורשת היהודית בחברה הישראלית", בהשתתפות הסופרים הרב חיים סבתו, ד"ר סיון הר-שפי ויוכי ברנדס.

בינואר 2013 אישרה המל”ג איחוד בין המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע”ש ליפשיץ בירושלים לבין מכללת יעקב הרצוג לחינוך בגוש עציון. בעקבות האיחוד, ובהתאם להנחיות מל”ג החל הליך המעבר לות”ת שכלל בדיקה מעמיקה בשורה של היבטים, בהם: איתנות פיננסית, היבטים משפטים, תשתיות ואיכות הוראה. בתום הבדיקה ולאחר שנמצא כי המכללה עומדת בכל התנאים המקדימים, מל”ג החליטה לאשר את המעבר לות”ת.

מכללת הרצוג מונה כ-3,000 סטודנטים ובראשה עומד פרופ’ יהודה ברנדס. המכללה מכשירה מורים במגוון רחב של תחומי דעת בחינוך הממלכתי דתי - על יסודי.

התמחות בתחומי הבריאות והרווחה באקדמית גליל מערבי

השנה נפתחה באקדמית גליל מערבי תוכנית לימודים, המציעה התמחות בתחומי הבריאות והרווחה כחלק מתוכנית הלימודים הקיימת לתואר B.A. בסוציולוגיה. מטרת התוכנית להעניק השכלה סוציולוגית ואנתרופולוגית לסטודנטים שעובדים או יעבדו בארגוני בריאות ורווחה, להקנות להם פתיחות, ידע, היכרות ומיומנויות להענקת טיפול ושירות התואמים לתרבות והרקע שמהם הגיע המטופל. ראשי התוכנית מדגישים כי מחקרים מעידים כי טיפול המוענק לפונה על ידי אדם המכיר את תרבותו והמנהגים המאפיינים אותה, הוא טיפול יעיל, ממוקד ומועיל יותר.

התוכנית מיועדת למי שעובדים בארגוני בריאות ורווחה ומעוניינים בלימודי תואר ראשון לצורך קידום והתמקצעות בעבודתם, למי שמתכוונים לעבוד בארגוני בריאות ורווחה, ולכאלו שרוצים להמשיך ללימודי הסבה בתחומים דוגמת סיעוד או עבודה סוציאלית, או לרוצים להמשיך ללמוד לימודים מתקדמים בתחומי ניהול בבריאות.

בראש התוכנית עומדת פרופ' יעל קשת, בעלת ניסיון אקדמי ומחקרי ייחודי בסוציולוגיה של הרפואה ובהבנת המורכבות של ארגוני בריאות ורווחה באזור הצפון בפרט. פרופ' קשת אמרה: "הסטודנטים שלנו טובים, מקצועיים ומוכיחים לכולם כי כאשר מגלים עניין בחומר הנלמד ומוטיבציה ללמוד ולהצליח הם משתלבים בארגוני בריאות ורווחה ואף ממשיכים ללימודים מתקדמים".

מימון להוצאת ספר לסטודנט/ית

בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים פרסמו השבוע על פתיחת הגשת מועמדות לפרס לשירה ע"ש רחל נגב, מטעם קרן רחל ופרופ' אברהם נגב. גובה הפרס המוענק לזוכים שיבחרו מתוך כלל הסטודנטים באוניברסיטה העברית, שלהם יתאפשר להגיש מועמדות, עלה השנה לסכום של 15,000 שקלים, מתוך הכרה בכך שכל ספרי השירה הנדפסים כיום בארץ כיום דורשים מימון ותמיכה חיצוניים להוצאה, ומתוך מודעות לגובה עלויות ההוצאה לאור.

"סכום זה מבטיח מימון כמעט מלא של הבאת ספר לדפוס והמהלך חיוני לאור מאפייניו העכשוויים של שוק הספרים הישראלי", ציינה השבוע ראשת החוג ד"ר תמר הס. המועד האחרון להגשת מועמדות לפרס לשנה זו הוא 13 בפברואר.

הפרס המוענק מזה 15 שנים מאז פטירתו של הארכיאולוג פרופ' אברהם נגב ז"ל (1923-2004) נקרא ע"ש בת זוגו המשוררת רחל נגב (1923-1982), מוסמכת החוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית, שהייתה מזוכות הפרס ע"ש הארי הרשון לשירה. בוועדת הפרס מכהנות לסירוגין הסופרת והעיתונאית אילת נגב והאמנית ענת נגב, בנותיהם של רחל ואברהם נגב ז"ל. בשנות קיומו סייע הפרס למשוררות ומשוררים צעירים רבים לפרסם את ספרם הראשון, כשבין הזוכים בו נכללים המשוררים רות קרא-איוונוב-קניאל, אריאל זינדר, עמרי שרת, טל-שחר קנוהל, ניר בן-משה, אופק קהילה, תמר לוסטר, מרים בניון-גולן, שרון קיסלוק ונועה שקרג'י.