מאות ישראלים עדיין כלואים בחו"ל: "מצפים לאותו היחס"
לצד השמחה על חזרתה של נעמה, משפחות רבות בישראל עדיין מחכות לשחרור יקירהם מהמעצר בחו"ל. אחיו של נתי חדד: "ביבי יכול להפעיל את הקסם שלו ולסגור את זה בלי מו"מ". אם לכלוא בצרפת: "צריכים לעזור כמו שעזרו לנעמה". אח לעצורה בפרו: "בסך הכל מבקשים יחס הוגן"
בזמן שבני משפחת יששכר חוגגים את שחרורה של נעמה מהכלא הרוסי, ישנם ישראלים רבים ברחבי העולם שכלואים בגין עבירות שונות ומחכים לחזור לישראל. לצד הפירגון והשמחה עם משפחת יששכר, יש אצל בני המשפחות תחושות מעורבות: "יש פה סוג של איפה ואיפה בין הישראלים שכלואים בחו"ל".
אחד מהישראלים שכלואים בחו"ל הוא נתי חדד שנגזרו עליו ארבע שנות מאסר בתאילנד בגין הפעלת מרפאה באופן לא חוקי. חדד נעצר ביולי 2017 במסגרת פשיטה של משטרת תאילנד והצבא המקומי על מרפאה שהפעיל והעניקה שירותי עזרה ראשונה בהתנדבות למטיילים ישראלים.
"יש בי שמחה, עצב וגם קנאה", אמרה נורית חדד, אמו של נתי. "מי כמוני יודעת מה זה סבל של הורה שרואה את הילד שלו במקום כזה? במקביל, אני עצובה כי גם אני רוצה להיות במקום הזה של לחבק את הילד שלי ולהפסיק לראות אותו סובל, לדעת שהגיע הקץ לסבל שלו. כבר שנתיים וחצי שלא חיבקתי אותו, אני לא יודעת מה זה חיבוק ומה זה לנשום אותו. אני מקנאה כי הייתי רוצה לראות את עצמי מחזירה ככה את הילד שלי, כמו שמחזירים את נעמה".
אלירן חדד, אחיו של נתי, הביע שמחה על השחרור של נעמה אך גם ביקורת כלפי התנהלות המדינה. "אני שמח בשביל נעמה ומקנא באחיות שלה. אחי בסך הכל נתן מענה לישראלים שלא הרגישו טוב בחו"ל ובסוף הוא נותן את הדין על העשייה הזאת. מצער אותנו שמדינת ישראל התחילה תהליך של חנינה או הסגרה, אבל בגלל שנכנסו לסחבת של בחירות זה ירד מסדר היום ואנחנו סוג של לבד".
הוא הוסיף: "יש פה סוג של איפה ואיפה כלפי ישראלים שכלואים בחו"ל, אבל מצד שני אי אפשר לטפל בכולם. יש מקרים יוצאי דופן, והמקרה של אחי יוצא דופן בדיוק כמו המקרה של נעמה. ביבי יכול להפעיל את הקסם הדיפלומטי והמדיני שלו, לפנות למלך תאילנד ולסגור את העניין הזה אפילו ללא משא ומתן".
גם האם נורית מתוסכלת מהקיפאון במאמצים לשחרר את בנה. "הבן שלי היה שם בשביל הישראלים, הוא לא רצח ולא נטל סמים. הוא היה נציג לא רשמי של ישראל". היא ציינה ששרת המשפטים לשעבר איילת שקד והשר לביטחון פנים גלעד ארדן סייעו למשפחה וגם נשיא המדינה ראובן ריבלין שלח מכתב למלך תאילנד.
"הם התחילו בהליך ומשהו נעצר", סיפרה נורית. "לא מובן לי למה לא מחזירים את הילד שלי, זה תמוה בעיני. במי להיאחז? זה הילד של המדינה ומגיע לו לחזור, כמו כולם. לדעתי ראש הממשלה צריך לראות בבני עמו כולם כאחד. לא משנה מה נעמה עשתה והוא מצא לנכון להחזיר אותה, אני חושבת שהוא צריך להחזיר את הבן שלי, שעשה דברים לטובת עמו".
"צריכים לעזור כמו שעזרו לנעמה"
שרה, שבנה עצור בצרפת בגין העברת גת, מרגישה גם היא רגשות מעורבים בנוגע לשחרור של נעמה יששכר. "קשה לי לבטא את עצמי כרגע. אני מאוד שמחה בשבילה כי זו בחורה שלא הייתה אשמה. אני לא פניתי לראש הממשלה, אבל גם אם הייתי פונה לא היו עוזרים לי. במשרד החוץ אמרו לחברה שלי, שגם הבן שלה עצור בצרפת, שהם לא עוזרים למי שמעביר גת, אז לא פניתי כדי לא לקבל תשובה שלילית".
לדבריה, הבן שלה יושב כבר ארבעה חודשים בכלא הצרפתי בטענה שהוא עומד בראש הארגון וכבר ארבעה חודשים שהיא לא דיברה איתו. "בפעם האחרונה הוא היה נשמע לחוץ מאוד וביקש שננסה למצוא לו עורך דין, אבל אני אם חד-הורית ואין לי כסף. כל חודש אני שולחת לו 300 אירו בשביל שיהיה לו אוכל כשר, אין לי עזרה מאף אחד".
שרה הוסיפה שאין לה כעס על שחרור נעמה: "ייתכן שבמקרה של נעמה פעלו אחרת בגלל שזו בת ויש הבדל בתנאים בין רוסיה לצרפת, אבל כן היו צריכים לעזור ולעשות משהו כמו שעזרו לנעמה. אני צריכה לגייס כספים ואני לא יודעת איך עושים את זה, אין לי תמיכה ואני מרגישה חסרת אונים. למי אני אפנה? לציבור? יש הרבה אנשים שזקוקים לכסף לפניי. המדינה הייתה צריכה לבוא ולהתעניין".
"מצפה שנקבל את אותו היחס מראש הממשלה"
מקרה נוסף הוא של שתי צעירות ישראליות, הודיה מונוסונגו וסמדר זוהר, שנעצרו באוגוסט שעבר בשדה התעופה בלימה, בירת פרו, בגין ניסיון הברחה של 28 ק"ג קוקאין וקריסטל. מאור מונוסונגו, שאחותו הודיה אחת מהעצורות, סיפר: "היא חשבה שהיא טסה לארצות הברית ורק כשהיא הגיעה לפרו הבינה במה מדובר. לאחותי יש פיגור שכלי והיא לא יודעת איך להתנהל. אנחנו בטוחים שהיא חפה מפשע ובגלל זה אנחנו רוצים שיהיו איתנו בקשר".
"התנאים שם קשים מאוד. מזרן על הרצפה והאוכל בלתי אכיל", סיפר עו"ד נס בן נתן שמייצג את אחת החשודות. "מצבן הנפשי ירוד, הן בוכיות וקשה להן. הן טוענות שניצלו אותן והן לא ידעו שהמזוודות מכילות קוקאין".
"אני מצפה מראש הממשלה ומכל המקורבים שם שנקבל את אותו היחס", אמר מאור. "קבענו פגישה עם הנשיא ובסוף נפגשנו רק עם המזכירה שלו, לא שמענו שום דבר מראש הממשלה רק משרד החוץ נמצא איתנו בקשר. בסך הכל אנחנו מבקשים יחס הוגן".
עו"ד בן נתן הוסיף: "אנחנו מקווים שמדינת ישראל תסייע להן באותה המידה שפעלה למען נעמה. איך מחליטים למי עוזרים יותר ולמי פחות? מי מקבל את ההחלטה? יש פה איזושהי בעיה. אנחנו מבינים שהמדינה עושה מה שהיא יכולה, אבל עכשיו מתברר שאם רוצים מאוד - מצליחים, והציפייה היא שהמדינה תפעל בקו אחיד מול כל הישראלים שכלואים בחו"ל".
החזרה של נעמה לארץ מעוררת אצל מאור תקווה שיראה את אחותו: "זה עשה לי מאוד שמח בלב, כי אני מבין שאם נעמה חזרה גם אחותי יכולה לחזור. אני לא מצפה שראש הממשלה יבוא לקחת אותה, אלא רק שיעשה את מה שהוא יודע לעשות כדי שתחזור לארץ".
"יש שווים ושווים פחות"
לצד השמחה בישראל על שחרורה של נעמה, יש הרואים במאמצים שהשקיעה המדינה בשחרור כשבירת המוסכמות שהיו עד עכשיו. עו"ד מרדכי ציבין, מומחה במשפט ובפשיעה בינלאומית, הסביר: "התערבות המדינה לטובת נעמה עומדת בניגוד גמור לכלל ברזל של משרד החוץ שלא מתערבים בהליכים משפטיים במדינות זרות".
הוא הוסיף: "על השמחה מעיבה העובדה שישנם שווים וישנם שווים פחות. ישראלים בחו"ל בעבר ובהווה ובמצבים קשים הרבה יותר משל נעמה, לפעמים ממש בסכנת מוות, לא זכו להתערבות המדינה, למעט יחס מינימלי לפי כללי משרד החוץ".
"במקרה של נעמה ההתערבות של המדינה תמוהה ואם ניתנו לרוסיה הישגים מדיניים, ואיני מתכוון למתחם כזה או אחר בירושלים, הרי שנעשה דבר פסול מבחינה לאומית", סיכם עו"ד ציבין.
ממשרד החוץ נמסר בתגובה כי "המחלקה לישראלים בחו"ל באגף הקונסולרי מטפלת בכ-400 אסירים ועצורים ישראלים ברחבי העולם. הטיפול ניתן על פי אמנת וינה לשירותים קונסולריים, ואנו מוודאים כי הישראלים זוכים להליך הוגן, תנאי מאסר/מעצר נאותים ושאינם מופלים על רקע היותם אזרחי ישראל. כל מקרה של אסיר או עציר ישראלי מטופל על ידי הנציגויות שלנו במקום ועל ידי מטה משרד החוץ בירושלים, וכולל ביקורים אצל האסיר והבטחת קשר עם משפחתו".
לפנייה לכתב/ת 
